נושא החלב מעסיק את הציבור חדשות לבקרים ובא לידי ביטוי בתקשורת. הנושאים העיקריים הם מחיר החלב לצרכן בהשוואה לאירופה והמחסור במדפים. כיצרני וצרכני חלב, חשוב שנבין את הדברים על כהווייתם.

ראשית, הקדמה קצרה אודות מבנה משק החלב בישראל: ענף החלב מתוכנן בידי המדינה ועל פי תחזית הביקוש, מוקצבת מכסת ייצור שנתית לכל יצרן חלב.

יצרני החלב הם חקלאים המשתייכים לשני המגזרים: קיבוצים (60%) ומושבים (40%). המחיר שהחקלאי מקבל נקבע בידי המדינה (אחת לשנתיים נערך סקר במשקי החלב ועדכון המחיר על פי שינוי המדד כולל התייעלות נדרשת).

החלב מסופק למחלבות המעבדות ומייצרות ממנו מגוון רחב של מוצרים המשווקים לרשתות ולקמעונאים נוספים המוכרים אותו לצרכן. חלק ממוצרי החלב נמצאים בפיקוח ומחירם המירבי לצרכן נקבע בידי המדינה. בנוסף קיימת הגנה על ייצור מקומי בצורת מכסים על חלק מהמוצרים.

מוצרי החלב השונים בארץ יקרים משמעותית ממחירם ברוב ארצות אירופה ומכיוון שהחלב הוא מצרך יסודי הנצרך בידי מרבית אם לא כלל הציבור, מובנת הרגישות למחיר.

למה מחיר החלב בישראל גבוה יותר? הרפת הישראלית יעילה יותר מרוב הרפתות באירופה בכל סעיפי ההוצאת מלבד הוצאות המזון (60% מההוצאה) שמרביתו מיובא.

הרפתן באירופה מסובסד בידי המדינה בדרכים שונות; בחלק מהמדינות אינו משלם מס הכנסה ובנוסף לכך הוא מקבל מענקים שונים. בממוצע פער מחיר החלב הגולמי למחלבה הוא בין 10%-25%, גבוה יותר אצלנו.

מחירי המוצרים הבסיסיים הנמצאים בפיקוח לא מעודכנים כנדרש על פי החוק (וועדת המחירים של הממשלה קובעת את גובה העדכון אבל השרים לא חותמים על הצו). כתוצאה מכך המחלבות לא משקיעות בייעול הייצור. המחלבות בארץ מופעלות שישה ימים בשבוע (כשרות) ולעומתן המחלבות באירופה לא עוצרות (24/7) והרגולציה בארץ מכבידה ומייקרת את התפעול.

מס ערך מוסף על מוצרי חלב באירופה נע בין 0 -10%, אצלנו 17% (ביטול המע"מ על קרטון חלב של ליטר שעולה במרכולית 6.82, היה מוריד את המחיר ל-5.82 ₪). גורם נוסף המשפיע על המחיר הגבוה הוא חוזקו של השקל הישראלי.

לאחרונה אנחנו נקלעים לעיתים למחסור בחלב 1 ליטר 3% בקרטון.

הרפתות מייצרות חלב גולמי בהתאם לנדרש ואין בו מחסור – נהפוך הוא. חלק מהחלב המתוכנן המיוצר ברפתות לא נצרך ע" המחלבות ונשלח לייבוש.

כאשר בודקים את יכולת היצור של המחלבות מסתבר שגם שם ניתן לספק את מלוא הצריכה.

כפי שציינתי קודם, עדכון המחיר למחלבות לא פועל כפי שהחוק מחייב (השרים לא חותמים) ובנוסף, רשתות השיווק דורשות מהמחלבות הנחות נוספות, מה שמביא לרווחיות נמוכה, אם בכלל, בחלב לשתייה.

מסיבות אלו ומסיבות נוספות, החליטה מחלבת "טרה" להקטין את ייצור החלב לשתייה ומחלבת הגולן נקלעה למשבר כספי עמוק בעקבותיו היא מייצרת כ-10% מיכולתה. תרומה לא מבוטלת למחסור יש לחלק מרשתות השיווק הגדולות שלא קלטו חלב שתייה משום שלא קיבלו את ההנחות שדרשו מעבר למחיר שנקבע בידי וועדת המחירים. לא מן הנמנע שהיה להן אינטרס לפתוח את יבוא החלב, משום שבין השאר הם גם יבואנים וכקלף מיקוח נוסף מול המחלבות בארץ.

שר האוצר הוציא צו זמני ליבוא חלב לשתייה ללא מכס, לשלושה חודשים, בניגוד להסכמים הקיימים ובהתנגדות גורפת של משרד החקלאות, מועצת החלב, והתאחדות יצרני החלב. שר החקלאות שגם אמור לחתום על הצו, אינו חותם בינתיים, לאחר שמצא שהמחסור נובע מכשלים הנובעים מההסדרים בין רשתות השיווק והמחלבות ולא מכושר הייצור.

כרגע מתרכזים המאמצים ביצירת מצב בו המחלבות (בעיקר מחלבות הגולן) ייצרו את מלוא יכולתן כשבמקביל מתעקש שר האוצר להפעיל את הצו הזמני ליבוא חלב לשתייה. מועצת החלב והתאחדות יצרני החלב בוחנים פנייה לבג"ץ.

ענף החלב הישראלי במתכונתו הנוכחית הוא ענף מתוכנן בידי המדינה ומעוגן בחוק החלב (נחקק ב-2011 בידי ממשלת נתניהו שנחשב לחסיד של כלכלה חופשית ללא מעורבות הממשלה). מתכונתו זאת מתאימה בארץ למצרך כל כך בסיסי ובמדינה בה מתקיימת במידה רבה "כלכלת אי", תוך שמירה על בטחון המזון ואספקה סדירה של המוצרים ושומרת על החקלאות כערך כמו כל המדינות המתוקנות בעולם. לשם כך דרושה מדיניות ארוכת טווח השומרת על יציבות בכל שרשרת הייצור ומעדיפה ייצור מקומי.

באשר ליבוא, כבר למדנו שפתיחת השוק ליבוא אינה גורמת בהכרח להורדת מחירים. דוגמה מוחשית: הוציאו את החמאה מפיקוח, פתחו את היבוא, ביטלו את המכס והרוויחו כותרת: "תחרות תגרום לירידת מחיר". והמחיר? עלה.