כמו בכתבות אחרות בעלון, כאשר מתיישבים לדבר על נושא מסויים, יוצא לא פעם שמדברים גם על מיליון דברים אחרים כי כמעט הכל, כאן בקיבוץ, קשור להכל.

קבעתי לדבר עם יואב ברון על עבודתו בענף (קחו נשימה עמוקה וארוכה) "בניין וחצר, תברואה, רשת ביוב ומחזור" אותו מרכז חזי אחיטוב. אבל השיחה עם יואב, המלאה באבחנות ותובנות מעניינות שלו הנובעות מעבודתו היומיומית בקיבוץ, מתגלגלת גם הרבה מעבר לנושאים אלו, שהרי כאמור – הכל קשור בהכל פה.

הוא יליד 1972, בנם של עירית ומנחם ז"ל, אח של ירון ואסנת שנולד וגדל כאן בקיבוץ. בצבא שירת בבה"ד 4, בסיס הטירונים הכלל-צה"לי אשר שכן ליד בית-אל ולאחר השחרור נסע לנשום קצת אוויר עולמי.

"הייתי שנה בניו יורק ואז נסעתי לדנמרק שם גרתי שש שנים. הייתי טבח במסעדה איטלקית ואז במסעדה יוונית ובקיץ עבדתי בבאסטות. זו הייתה תקופה יפה שהסתיימה בסוף המאה ה-20 וקצת לפני שנת 2000 חזרתי לקיבוץ".

עם המאה החדשה, הוא התחיל בעבודה חדשה. "הייתי סייע בגן דולב ואחר כך בפעוטון, משם עברתי לעבוד עם רענן באקונומיה". באותה תקופה החלו לנשב רוחות השינוי בגח"א. "חזי פתח עסק לצביעה, הצטרפתי אליו ומאז אנחנו יחד".

כמו שרובכם יודעים וכפי שמרמז שם הענף שלהם, היום הם עושים כאן הכל. "החל בחפירת קברים, עבור בעבודות אחזקה על כל בתי הקיבוץ, ניקוי גגות, יציקת מדרכות – ויש עוד הרבה מאוד דברים שאנחנו עושים", מסביר יואב.

וכמובן שאחד מהעניינים המרכזיים בהם הוא עוסק הוא נושא המחזור, זה שעולה על הפרק חדשות לבקרים בשנים האחרונות.

"תשמע, בעניין הזה יש בגח"א אוכלוסייה מיוחדת, לא כל כך יודע איך להסביר את זה", הוא מנסח. "נושא המחזור החל כאן בצורה רצינית לפני כחמש שנים ואז, אפשר היה לראות ולהבחין ברצון גדול למחזר, מצד רבים מאוד בקיבוץ. זו הייתה תקופה יפה מהבחינה הזו והיא נמשכה עד לפני כשנה בערך. אני חושב שבשנה האחרונה זה קצת הלך לאיבוד".

מה זאת אומרת? אני תוהה.

"זה משהו שעמוק יותר מעניין המחזור", אומר יואב. "בעקבות השינויים שחלו בעמדות המחזור בשל החלטות המועצה, אנשים פחות מקפידים ואני חושב שזה קשור לכך שקשה לשנות הרגלים. כלומר, אם התרגלנו למחזר בצורה מסויימת ולפתע השתנו קצת עמדות המחזור, אז אנחנו מקפידים פחות. לא פעם אני מגיע לעמדת מחזור ורואה שחלק ממה שאמור להיות בתוך המיכלים השונים, מונח על הרצפה או בצדי העמדה, כלומר היה קשה לעשות עוד שני צעדים ולהניח את הפסולת במיכל המיועד לה. נושא המחזור תופס חלק גדול מיום העבודה שלנו ולעיתים אנחנו לא מגיעים לעבודות אחזקה שרצינו לעשות, בגלל העיסוק השוטף במחזור".

ואני שואל מייד איך הוא משליך את זה על תחומים רחבים יותר.

"בהרבה מובנים טוב לנו מדי", הוא עונה בחיוך. "בעיקר מבחינת מה שאנחנו מקבלים פה ביומיום, אבל לא תמיד שמים אליו לב או לוקחים אותו כמובן מאליו. דוגמה? יש בגח"א 38 עמדות פחים, במאוחד יש בערך רבע מזה. יתכן ויש כאן גם אנשים שלא מעריכים את מה שיש להם, או שלא מקדישים את מעט תשומת הלב הדרושה כדי שדברים יעבדו כמו שצריך".

השיחה מתגלגלת לענייני שיוך, הפרטה ושאר ירקות ממין זה וכאמור, ליואב יש לא מעט אבחנות ותובנות מעניינות בתחומים הללו, אבל לא את כולן אפשר להביא פה. "יש כאן מצב חברתי מורכב", הוא אומר. "זה נובע מכך שבתחומים מסויימים רוצה חלק מהאוכלוסייה להישאר קיבוץ – אבל אנחנו כבר לא קיבוץ. עברנו הפרטה, על כל המשתמע מכך, מה שאומר שזה לא קיבוץ, אבל כאמור, יש פה לא מעט שכחלק מהחיים בבועה שנקראת גבעת חיים איחוד, עדיין לא מודעים או לא מוכנים להפנים, שכבר אין קיבוץ".