צילום: אפרת אשל

צילום: אפרת אשל

 

כשהתחלתי את תפקידי כמנהל קהילה לפני חמישה חודשים, הטרידה אותי השאלה: כמה זמן לוקח להרגיש שייך? וכמה זמן ייקח לי להרגיש שאני חלק מהקהילה שנקראת גבעת חיים איחוד?

מהר מאוד הבנתי, שאם אתה רוצה להיות שייך, אתה צריך לפעול, להסתובב בשבילי הקיבוץ ולדבר עם אנשים, להסתובב בחדר האוכל ובבריכת השחייה, להגיע לאירועים קהילתיים ולהיות במקומות שאתה יכול להיות משמעותי ויכול לתרום מיכולותיך למען עצמך, משפחתך והקהילה.

ואכן, תוך פרק זמן קצר מאוד, אולי קצת על ספידים, הצלחתי להתחבר להווי, לסיפורים ולמקום שנקרא גבעת חיים איחוד. זו הרגשה מצויינת להרגיש שייך ובטוח שחלקכם הגדול מרגיש גם כך.

אחד האתגרים הגדולים ביותר שיש לי, כמנהל קהילה, היא איך לשמור על זה שחברי הקיבוץ, בני הקיבוץ והתושבים, ירגישו שייכים, ירגישו בבית למרות השינויים הרבים והמשמעותיים העומדים להתרחש בשנים הקרובות לאור השיוך הקנייני והתפתחות הקיבוץ המתחדש.

אתגר נוסף, הוא לשמר את עקרון הערבות ההדדית גם כשיש שיוך קנייני, שני ערכים שאולי מתנגשים זה בזה ואיך להפוך את זה לערכים שיכולים לחיות זה לצד זה.

צילום: אפרת אשל

צילום: אפרת אשל

ולבסוף האתגר המורכב ביותר: איך לבנות סט של סדרי עדיפויות שיוכל לשמור על חיי קהילה קיבוציים לצד הידלדלות הקופה המשותפת.

בתקופה הקצרה שאני בקיבוץ, אני רואה הרבה מאוד גאווה של אנשים שמחוברים מאוד לקיבוץ ובמקביל אני רואה גם אתגרים רבים שעלינו להסתכל להם בלבן של העיניים ולהתחיל להתמודד איתם. כחלק מתוכנית העבודה השנתית שהצגתי, אנחנו נתמודד עם האתגרים בשיתוף הציבור, עם מעורבות ועם שקיפות. עשינו זאת בחודשיים האחרונים בנושא הבריכה, מגורי החיילים ושכונה ג' ונמשיך לעשות זאת עם דברים נוספים שעומדים על הפרק.

מדי חודש בטור הזה, אביא נושאים בהם אנחנו עוסקים בקהילה, נשתף בעשייה, בדילמות, ננסה לפשט נושאים מורכבים על-מנת שכולנו נוכל להבין את הנושאים ואולי נוכל לתרום לחיזוק הקהילה.

אני מזמין אתכם להרגיש שייכים, להשפיע על העתיד שלנו המשתנה באמצעות מפגש בשבילים, מענה על שאלונים ומפגש חברתי באירועים ובוועדות הקיבוץ.
שלכם ובשבילכם.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896