שלום וברכה לחברי / חברות גבעת חיים,

בחודשים האחרונים מתנהלת ספק בגלוי וספק בחשאי, פעילות נדל"נית ענפה בקיבוצנו.

ואין כוונתי לשכונה החדשה הנבנית בימים אלו והמכונה שלב ב'. למען הסר ספק על כך אני מברכת ומחזקת את ידי העושים במלאכה. כוונתי היא לפרויקט שייקח את גבעת חיים אל האלף הבא ויספק מקור "הכנסה" ותעסוקה לבנינו ובנותינו. נקרא לילד בשמו: הקמת מרכז מסחרי בעל אופי כפרי בשילוב בנייני משרדים במקום בו נמצאים כיום המוסך והנגרייה.

ככלל , אין לי כנגד התוכנית בהגדרתה, יש לי המון על הדרך, השיטה, הכוונה. ואני אפרט: בשבועות הקרובים אנו נידרש להצביע ולתת את קולנו לרעיון מי בעד ומי נגד.  אנו נתבקש להצביע מבלי שנדע מה יקרה ומה יתחולל בסופו של התכנון, לכן יהיה יותר הגיוני ויותר חכם לגשת להצבעה רק לאחר שמוסדות הניהול והתכנון הגישו וקיבלו אישור לתוכנית המדוברת.

לאחר שנצביע האפשרות לשנות או אולי להשפיע כבר לא תהיה קיימת בידינו היות ואנו הצבענו בבסיס התהליך. איני מבינה מה בוער בעניין ההצבעה. כל תהליך התכנון, ההגשות, האדריכל וכל זמנם של העוסקים בבקשה – עולה כסף ולא מעט.  מישהו יודע במה מדובר? מישהו  טרח להסביר איזו השפעה הרסנית תהיה לכמות כלי הרכב שתעבור מאזור הכיכר לכוון שער הקיבוץ? היות ולא משנה מה יתוכנן –  כולם אבל כולם יצאו או יכנסו דרך הכיכר.

רק חישוב קטן על מנת לסבר את אוזניכם, כל הרכבים המגיעים לקופת חולים בית הקפה וכדומה, כל העובדים במתחם המשרדים, כלל הדיירים בשכונות החדשות א-ב-ג, כל ההורים המביאים את ילדיהם לבית הספר ולחוגים, כל המנויים בבריכה, כל אוטובוסי המועצה, כל רכבי ההסעה – כל הנ"ל עומדים לפניכם או מאחוריכם. אין ספק שהכיכר תקל על היציאה בבטחה, אבל ברור לכולם שבעיית העומס הקיים בתוספת כל הבאים לגבעת חיים תהפוך את חיינו לסיוט מתגלגל.

לכל מי שהציץ בתוכנית הקיימת ולא הבין: שער הקיבוץ המוכר לכולם ינוע אל תוככי הקיבוץ וכל סדרי ההגעה למוסדות או שמא הביתה ידרשו מכשיר ניווט.

הצעתי היא: שאנו ניגש להצביע רק לאחר שמוסדות הקיבוץ והעושים במלאכה יציגו לפנינו לפחות תוכנית אחת נבחרת שהוגשה למוסדות תכנון רשמיים של מדינת ישראל וניתן אישור הכולל מידע מדויק מה יוקם במקום, כמה זה עולה, כיצד תיפתר בעיית הרכבים הבאים אל מבואות הקיבוץ, ולא פחות חשוב – תכנית עסקית שקופה של מה יקבל הקיבוץ מהתוכנית המדוברת וכיצד תגדל הכנסתנו הכללית, איך, מתי וכיצד הכול ימומן, ומתי אנו כקיבוץ וקהילה נראה ברכה בעמלנו.

לכן, לא להצבעה הנוכחית, אלא רק לאחר תיקון והצגת המוצר המוגמר.

נגד החיפזון – בעד איכות חיים בעתיד.

 .

.

 לחברים שלום,

קראתי את המאמר של נויה  ואתייחס  בתשובתי לשני חלקים עיקריים, חלק הנוהל וחלק התוכן.

 לגבי הנוהל:

נויה טוענת ו"קובעת" שבחודשים האחרונים "מתנהל ספק בגלוי וספק בחשאי פעילות נדל"נית בקיבוץ".

מה זה "ספק בחשאי" ?? האם יש כאן האשמה להנהלה ולמנהלים על עשייה בסתר? האם דברים נעשים בחדרים חשוכים?

עובדות:

• ההנהלה וצוות תכנון הביאו לפני כשנה רעיון ותכנית למרכז שירותים אזורי.
• במהלך הדיונים הציבוריים והגלויים הציבור החליט שהאופי והכוון אינם מתאימים ושלח את ההנהלה לעשות "שיעורי בית".
• במשך חודשים עמלנו, קבוצה גדולה של אנשים בראשותו של עמוס וכמן, אדריכל הקיבוץ, לשנות כוון ולהביא פרוגרמה אחרת, על פי הנחיית הציבור למרכז השירותים האזורי.
•  הפרוגרמה החדשה נידונה ואושרה בהנהלה והובאה להצגה למועצה פתוחה לכלל הציבור לפני  מספר שבועות שהשתתפו בה חברים רבים.
• התכנית ועבודתו של עמוס זכו לשבחים ועידוד מהנוכחים וה"כיוון" החדש נראה מבטיח.
• במקביל, בנוהל הציבורי הרגיל של גבעת חיים, ניתן פרק זמן להגשת השגות והערות לפרוגרמה, ואכן מספר חברים שלחו הערות ובקשות. עם כולם ישבנו ושוחחנו. מספר נקודות התקבלו והוכנסו לתכנית (נויה לא מצאה לנכון לשלוח שאלות או הסתייגויות).
• אנחנו מתכוונים להביא את הפרוגרמה לאישור במועצה ובקלפי בתקופה הקרובה, על מנת לאשר את ה"כיוון" ולהקציב סכום כסף ראשוני לקידום התכנון.

 הנושא הכלכלי :

הדבר הוסבר גם במועצה, המתווה שהוחלט עליו הוא  להגיע לתכנית בסיסית, כולל תכנית בינוי  ואישורים. במצב הזה אנחנו שולטים במאפייני האזור. עם ה"בסיס" הזה כוונתנו להקים תאגיד משותף עם יזם או משקיעים שבו גבעת חיים מביאה קרקע ותכנית, היזם את הכסף – ויחד מקימים את הפרויקט, מנהלים אותו ונהנים מפירותיו.

1. הכוונה שגבעת חיים לא תשקיע כסף בבניה (מדובר על מליוני ₪ רבים)
2. הכוונה שלגבעת חיים תהיה שליטה במאפייני המתחם.
3. הכוונה לאפשר לחברי גבעת חיים שירותי בריאות ופנאי נגישים ונוחים (וכן לפתוח אפיק לתעסוקה של אנשים מגבעת חיים במתחם).
4. הצד הכלכלי אינו סופי (כמו הרבה פרטים נוספים), וכמובן יגיע לבחינה, החלטה ואישור – לכשיהיו לנו  תכניות ויזמים שרוצים להשקיע. כדברי המאמר "תוכנית  עסקית שקופה".
5. כל שלב יגיע לאישור ציבורי, אנחנו עדיין רחוקים מכך.

הנושא התחבורתי :

נושא התחבורה הוא נושא מרכזי בתכנון, הוא משתלב בתכנית האב הכללית של הישוב כולל כניסות נוספות לגבעת חיים.

אנחנו עובדים עם מתכנני תחבורה ואנשי מקצוע, ומי שהגיע לשמוע את הפרזנטציה של עמוס במועצה הפתוחה, נוכח שהושקעו בנושא זה מאמצים ומחשבה רבים.

על מנת שנוכל להגיש בקשות ותכניות ל "למוסדות תכנון רשמיים של מדינת ישראל" – צריך לתכנן ולהכין תכניות, זה דורש זמן ומשאבים. אלו המשאבים שאנו נבקש מהמועצה לאשר (כפוף לאישור הפרוגרמה באסיפה).

לסיכום

ההנהלה תמשיך לקדם דברים בצורה גלויה, בנוהל ציבורי פתוח ובשיתוף ציבור.

על מנת להגיע ל"מוצר הסופי והמוגמר" צריך להתקדם ולתכנן אותו.

בסופו של דבר הדברים יגיעו להצבעה דמוקרטית בקלפי, והציבור יכריע.

                                                                                                     בברכה,

                                                                                                     שמוליק

 תגובה למכתבה של נויה לס על הסכנות הטמונות בתכנון

.

תכנון המרפאה האזורית ומתחם השירותים והתעסוקה מעורר תקוות לעתיד אך טומן בחובו גם פחדים מפני פגיעה באיכות החיים של חברי הקיבוץ. הפחדים הנ"ל הם טבעיים ועלינו כמתכננים ומובילי התהליך מוטלת האחריות  למניעת הסכנות הטמונות בתכנון והרגעת הפחדים שהוא מעורר. באותה המידה מוטלת על כולם האחריות לזהות הזדמנות להעצמה של הקהילה ולממש אותה באופן הראוי ביותר.

הנושאים אותם העלתה נויה נוגעים לתוכן התכנוני ולתהליך התכנון כאחד. אתייחס למספר נקודות חשובות שעולות ממכתבה:

לגבי ההליך התכנוני:

1.  הליך תכנון מפורט דורש משאבים כספיים ומשאבי אנוש ניכרים. על מנת לגשת לתהליך שכזה ועל מנת לתקן טעויות שחלו בהליך התכנון הראשוני, פתחנו את התכנון המוקדם לחשיבה מחודשת ובחנו את הנחות היסוד והפרוגראמה במוסדות הקיבוץ. הבאנו את התובנות והנחות היסוד לדיון ציבורי והתקדמנו עד לנקודה שבה יש צורך באישור הציבור להמשך תהליך התכנון. זו בדיוק הנקודה בה אנו נמצאים כיום והיא נחוצה על מנת לקדם הליך תכנון מפורט.

2.  בהמשך לדיון הציבורי ולהצגה במועצה, הזמנו את הציבור להגיש הסתייגויות והערות, נפגשנו והפנמנו את ההסתייגויות השונות. ניתן היה לשמוע את ההסתייגויות של נויה באותה המסגרת אך זה לא קרה מבחירה שלה. למרות זאת אני מבטא במסמך זה התייחסות עניינית להסתייגויות של נויה והן יילקחו בחשבון.

3.  תהליך התכנון המפורט יכלול בשלב הבא תכנית בינוי מפורטת שבה יוגדרו היקפי הבינוי, המיקום המדויק, כללי התכנון והבנייה במתחם, תכנית תחבורתית ונספח נופי. הליך זה יהיה חשוף לבקרה ציבורית ויבוצע בתיאום מלא עם מוסדות התכנון ומוסדות הקיבוץ השונים. בנקודות ביקורת ידועות יוצגו תכניות להתייחסות הציבור. אני רואה חשיבות רבה לקידום התכנית בהסכמה ציבורית רחבה.

4.  תכנית עסקית היא תנאי ברור והכרחי למימוש התכנית הפיסית ותהווה חלק משמעותי בהליך התכנוני. כמו כל חלקי התכנית גם החלק העסקי יובא לידיעת הציבור.

לגבי התכנון עצמו:

1.  במכתבה מתארת נויה את גורמי העומס הנוספים שיתווספו על הקיימים. בתוך כך ומבלי משים היא שמה דגש על הכמות הבלתי אפשרית של משתמשים הקיימת כבר היום ומעמיסה את מערכת התחבורה של הקיבוץ. כמות המשתמשים הצפויה בשלב א' של מימוש התכנית יהווה חלק קטן יחסית מהכמות הנוכחית. בשלב ב', עם מימוש התכנית של בניני המשרדים יגבר העומס אך עדיין יהווה רק חלק מהעומס הרב הקיים ממילא. ראיית הדברים באופן הזה הובילה אותנו לשלב בתכנון פתרונות תחבורתיים שלא רק שידעו להתמודד עם מרכיבי התכנון החדשים, אלא אף יקלו במידה ניכרת את המצב הקיים ויקיימו הפרדה בין המשתמשים השונים. החלופה הנבחרת של התכנית גורמת להרחקה (ולא קירוב) של שער הכניסה ותנועת כלי הרכב משכונות המגורים.

2.  הפתרונות המוצעים לבינוי, לתחבורה ולשטחים הפתוחים אינם מוצעים בחלל ריק. גבעת חיים מתמודדת עם עומס בלתי אפשרי של תנועה הנגרם ע"י משתמשים שונים וחיכוך בלתי פוסק בין המשתמשים בדרך לבין הולכי רגל, החברים בשכונות המגורים וערכי הסביבה. על מנת להתמודד באופן מקצועי וכולל עם בעיות מסוג זה, החל תהליך רחב של עדכון תכנית האב של גבעת חיים. במסגרת זו ייבחנו פתרונות תחבורתיים כוללים לקיבוץ. תכנון מרכז השירותים הוא מחולל חשוב בטיפול בסוגיית התנועה בקיבוץ והפתרונות שיוצעו עבורו יהיו חלק מתפיסה כוללת של אזורי פעילות ותנועה ברחבי הקיבוץ.

אני בטוח שהאחריות המקצועית והציבורית שמוטלת על כתפי העושים במלאכה לא מאפשרת התעלמות מכלל השיקולים הקשורים בתכנון. אני מרגיש מחויבות עמוקה להשגת תוצאה איכותית שמאזנת בין צרכי הקהילה בהיבט העסקי והתעסוקתי לבין איכות החיים בקיבוץ והצביון המיוחד שלו.

בברכה

עמוס וכמן,

אדריכל הקיבוץ