עוזי הדר, בנם של דבורה ומיקי ז"ל, מתגורר עם משפחתו בקליפורניה בעיירה סאן-אנסלמו באזור מארין קאונטי מצפון לסן פרנסיסקו

מיד אחרי הצבא נסעתי ללימודים בארה"ב – קיבלתי מלגת ספורט באוניברסיטת U.S.C דרום קליפורניה בלוס אנג'לס. עשיתי שם תואר ראשון במנהל עסקים, עבדתי שנתיים בחברת יעוץ ולאחר מכן המשכתי לתואר שני במנהל עסקים בווירג'יניה.

במהלך התואר הראשון הכרתי את לליב, אשתי, בת קיבוץ עין השופט, שלמדה בברקלי ועברנו יחד לווירג'יניה. לליב החלה לעבוד בחברת A.O.L מחלוצות האינטרנט ואח"כ המשיכה להתקדם בתפקידים וחברות שונות בתפקידי שיווק וקידום מכירות בתחום האינטרנט.

אחרי התואר השני המשכתי לעבוד כבנקאי השקעות בוול סטריט ועברתי את חווית אסון התאומים בעת שעבדתי בבנק "לימן בראדרס" כאשר הבניין שלנו היה ממוקם ממש צמוד למגדלים. עבדתי גם בעמק הסיליקון ומאוחר יותר גם בישראל, כשחזרנו לחמש שנים וייצגתי בנק השקעות אמריקאי עם קשרים בקהילת ההיי-טק וקרנות הון סיכון. כיום אני מנהל קרן הון גידור עם שותף.

במהלך השנים נולדו לנו שני ילדים: דניאל (17) וטליה (13) שנולדה בישראל וכאשר הם התחילו לשחק כדור-מים לפני שמונה שנים, חזרתי גם אני לענף בו גדלתי. כיום אני משחק עם קבוצת וותיקים של בוגרי אוניברסיטאות ששחקתי איתם ונגדם ובשנה הבאה, אשחק כנראה באליפות העולם למאסטרס בטוקיו.

דניאל עולה לכתה י"ב ולאחר מכן ישחק במכללות, כסגירת מעגל לאבא מיקי ז"ל שהיה מגיע בכל שנה לראות אותי ואת אחי גדי משחקים ולאחר מכן הגיע גם לראות ולתמוך בנכדיו.

אני כותב את המילים האלו כשאני נמצא אצל אמא והמשפחה בגבעת חיים. כיף מאוד לראות את תהליך ההתחדשות והגדילה של הקיבוץ עם הרחבות ומשפחות צעירות המצעירות את האוכלוסייה.

מיקי הדר עם עוזי, 1972

גם הביקורים בבית הקברות מביאים אותי לשבילי הזכרון של אנשים אהובים שאינם עוד, אך הטביעו את חותמם עלי. נחמד לחדש קשרים עם אנשים מהקיבוץ כולל בני כיתתי (כיתת "שיקמה") וגם הילדים שלי התחברו פה מאוד לבני הנוער ומקווה שאלו הם זרעים אשר יבשילו בעתיד לזיקה חזקה לארץ ולמקום.

אני שולח אהבה לקיבוץ.