באחד הבקרים, עת ליוויתי את בתי לגן, נתקלתי שוב באנשי העיירה היהודית של חיה פלושניק.
הם נותרו זקנים כשם שהיו בילדות שנות השמונים שלי ובבגרות שנות השלושים שלהם, עברו דירה ואוכלוסייתם, ממש כמו אוכלוסיית העיירה האמיתית לזכרה פוסלו, הצטמצמה פלאים. אך בכ"ז, הם ניצבו שם, דוממים על שלל גווני החום-שחור-אפור של החימר והשטעטל ונתנו בי מבט של "חשבת שתיעלמי אבל הנה חזרת. כולם חוזרים בסוף".
ותכף הפכתי שוב לבת חמש וצעדתי בטיול היומי לכיוון המדרון של בית וינה, בואכה בית טרזין.
המדרכה מול ביתה היתה תמיד קרירה ומוצלת והתחושה שם גרמה לי להתגעגע לאנשהו כבר בגיל חמש ורק כשהגעתי לראשונה לאירופה, לפולין ולאוסטריה ולצ'כיה, הבנתי לאן. באופן קבוע היה נאמר לנו שם כי "כאן גרה חיה פלושניק. היא קפצה מהרכבת". לפעמים רק עברנו והעפנו מבט באנשי העיירה, לפעמים עצרנו בגינתה הירוקה והסתובבנו בין הפסלים, כאורחים המברכים את הנמצאים.
ענת הגננת היתה מדברת בשקט ומהסה אותנו, אבל לפעמים חיה פלושניק הייתה שומעת ויוצאת. עומדת, מחייכת בשתיקה. לפעמים חילקה עוגה או תפוח מפולח, לפעמים לא, אבל לא זכור לי ששמעתי אותה מדברת. פעם הרהיב עוז אחד הבנים ושאל אם באמת קפצה מהרכבת הנוסעת. מיד נגרר אחורה בגערות וחיה פלושניק חייכה ושתקה.
בגן התנהל ויכוח באותו יום מי היה מעז לקפוץ. לא נחשבתי אמיצה אז בעיני הילדים ובעיני עצמי וגם לא הפסקתי לתהות לאן הלכה אחרי שקפצה. הוטרדתי פחות מהקפיצה מרכבת נוסעת ויותר מחוסר הידיעה על מהות היעד. כמובן שאז טרם נסעתי ברכבת גדולה יותר מזו של הפנינג יום העצמאות שבנה יוני פרינץ החצרן.
כשהגיע יום השואה התערבב המשפט "היא קפצה מהרכבת" עם הסיפור של מילן ומרים צ'רבינקה, שהגיעו לגן על תקן "סבים של" לספר את סיפורם ועם מה ששמעתי בבית על פטר לנג ובאופן קבוע, ועד גיל די מבוגר הייתי חולמת בלילה שמוקם מחנה ריכוז באחד הדשאים המרכזיים בקיבוץ.
ומה שמוזר? שאף אחד מאיתנו לא חשב שזה מוזר.
הראיתי את הפסלים לבתי ואמרתי שפעם היו עוד רבים. וכששאלה לאן נעלמו תהיתי איך לענות. מה אומר לה? שפעם היו הפסלים ואינם עוד? שפעם היו אנשים ואינם עוד? ומה עם הרוע? גם הוא אינו עוד?
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות




