בשנים האחרונות מנותקים רוב החברים מהבריכה וחלק גדול מהציבור גם לא מתעניין במה שקורה שם. כעת עולה שוב נושא הבריכה על הפרק, כשברקע הסדרת הנכסים הלא מוסדרים של הקיבוץ מול רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) וזו הזדמנות לדבר עם יורם פרידמן ואמנון הורוביץ על העבר והעתיד
"ראשית, קצת היסטוריה", אומר יורם. "הבריכה הוקמה בשנת 1954 והייתה מהבריכות הראשונות והמובילות בתנועה הקיבוצית. בשנת 2005, לאחר שנים רבות של השקעות מינימליות, היא הייתה במצב גרוע: הבריכה הקטנה הייתה סגורה כבר כמה שנים, השירותים, חדר הכושר והג'קוזי היו במצב גרוע ובקיבוץ כמו גח"א היה זה נכס מוזנח, בתת-סטנדרט, ללא רשיון עסק וללא אישור מהמנהל, נכס שעלה כסף רב לקיבוץ (ולכל אחד מאיתנו) מדי שנה".
אז מה גרם ליורם לצאת מאזור הנוחות שלו בחברה טכנולוגית מצליחה ולעבור הסבה לתחום לא מוכר, תוך לקיחת סיכון לא קטן לעצמו ולמשפחתו?
"תמיד אהבתי ספורט", הוא מספר. "בתקופת גרשון שפע בבריכה, כשעוד עבדתי ב"גת", עזרתי לו בקידום מספר פרויקטים כמו הקמת מגלשות ומקפצות חדשות. למדתי להכיר את יכולותיו והבנתי כי עשה את המירב בהתחשב בנסיבות. שבעתי מלהיות שכיר והבנתי שעקב ההפרטה נוצרו אפשרויות שלא היו קיימות קודם לכן".
זה בא מהבטן. הקיבוץ לא יכול היה ולא רצה להשקיע יותר ויורם הבין את הפוטנציאל הטמון במקום.
"השאלה הייתה איך להפוך נכס קיבוצי מפסיד לנכס מניב בניהול פרטי ונעשתה הערכת היתכנות עסקית עם גורמים חיצוניים כשהגענו למסקנה כי "יש על מה ללכת". הבריכה הגדולה לא החזיקה את עצמה והיה צורך דחוף ליצור מקורות הכנסה נוספים".
הם הגיעו למסקנה כי הבריכה הקטנה לעולם לא תתאים לבריכת קיץ. "החלטנו לקרות את בריכת הילדים על-מנת לייצר שם פעילויות כל השנה וכמובן לייצר פלח הכנסות נוסף. בחזון היה צורך בהקמת בריכת קיץ מצפון לבריכה הגדולה, במקביל למגרש הכדורסל".
הקיבוץ אמור היה להסדיר את אתר הבריכה מול רמ"י. "זה כ-15 שנים מאז שהקיבוץ התחייב בחוזה שנערך איתנו לטפל בכך, אך לצערנו דבר לא התקדם בעניין. נאמר לנו שזה בתהליך וכעת, מנסה שרון אולמן לקדם את הנושא באופן מעשי. ואנחנו מקווים שמשהו טוב יקרה כאן, כי הדבר נדרש כדי לממש את "חזון הבריכה" שלנו ושל הקיבוץ: בניית חדרי חוגים, הרחבה ופיתוח המלתחות ובעיקר בניית בריכת קיץ. כך יורחב משמעותית אחוז המשפחות מהקיבוץ הנהנות מהבריכה".
איך מטפחים ומצליחים לתחזק את הבריכה?
"הוקם פה צוות מיוחד וחזק של 24 אנשים, כולל מהקיבוץ, המהווה שלד תפעולי מוצלח. ישנה חלוקת תפקידים ברורה ושקופה כך שחברי הצוות מרגישים שייכים. זה בסיס אנושי מוצלח לקיומה וקידומה של הבריכה. הכסף הוא רק אמצעי בעוד שהמטרה היא לספק את השירות לציבור כאן.
מכיוון שכל נושאי ההשקעות והאחזקה מעורבבים זה בזה, אנו עוסקים בשדרוגי המבנים, חדר המשאבות, החלפות צנרת, צביעה, החלפת מכשירים בחדר הכושר ועוד ועוד, אין סוף ואין רגע דל".
ומה הלאה?
"החוזה שלנו מול הקיבוץ מסתיים בסוף 2020. קמה ועדה ייעודית לבריכה מטעם הנהלת הקיבוץ, תחת הכותרת, "הבריכה לאן". כרגע קיימות שלוש אפשרויות:
הראשונה, בעדיפות הכי נמוכה מבחינת משפחתי ואמנון, היא שהקיבוץ יאמר לנו כי תם תפקידנו פה עם סוף החוזה. שתי אפשרויות אחרות הן השארת המצב הקיים והארכת החוזה עם הקיבוץ והאחרונה והמועדפת עלינו, היא החלופה המשולבת עליה נרחיב בהמשך.
אנו משוכנעים שהצוות המנצח הקיים, חייב להמשיך לטובת המשך השבחת הנכס, היות והוא עובד יפה ונותן את השירות האופטימלי למשתמשים בבריכה ולקיבוץ בכלל. רוב ההשקעות הן מכספי הבריכה ולא מהקיבוץ וכספים רבים מושקעים בציוד היקפי, כשרוב הרווחים הולכים להשקעות. אנחנו מבקשים את אמון הציבור בהמשך תפעול המקום הזה על-ידי הצוות הקיים, לטובת המקום והקהילה".
איפה נמצא הקיבוץ בכל הסיפור הזה?
"בחזון שלנו, שהוגש להנהלת הקיבוץ, מופיעים מרכיבים של הקמת בריכת קיץ וחדר חוגים", אומר אמנון. "שני הדברים האלה עומדים מול עינינו ואני לא רואה את השלמת המשימות שלי כאן ללא מימוש מרכיבים אלה בחזון הנ"ל. כיום שוחים, מתאמנים בחדר כושר ומבלים בבריכה כ-400 מבוגרים וילדים מהקיבוץ ועם השלמת החזון, אנו מצפים להכפלת הציבור המקומי".
יורם מחזק: "אין לי ספק שאם הקיבוץ ייתן אור ירוק לפרויקט הזה, נמצא את המימון, כפי שעשינו בעבר. הקיבוץ כבר השקיע שני מיליון ₪ בהסדרת המתחם מול רמ"י רטרואקטיבית וכעת, אם אנחנו יוצרים מצב בו מירב המשתמשים בבריכה הם מהקיבוץ, ניתן לקבל בחזרה את אותה השקעה שתהפוך לחלקו של הקיבוץ בשדרוג המתחם.
להבנתנו כבר הוגשה לרמ"י הצעה לשימוש משולב: אם אנחנו מגיעים למצב בו רוב המשתמשים הם מהקיבוץ, נשלים את זה עם מנויים וגורמים מבחוץ. אנו בטוחים שבבדיקת ייתכנות עסקית חדשה ומעמיקה נוכל למצוא את שביל הזהב לכך".
אמנון מצביע על נקודה חשובה. "אנחנו מעודדים מגידול משמעותי במספר הילדים והנערים מהקיבוץ בבריכה, במסגרת חוגי שחייה, קבוצות כדורמים של בנים ובנות בגילאים שונים והגיל הרך וחוגי שחייה פרטיים של הקיבוץ. חשוב לציין את תום שפע המוביל מהלך נהדר בנושא. חייבים להמשיך בדרך הארוכה והמפותלת בה אנו עושים יום ולילה, עם העברת מרכז הכובד לרווחת החברים והתושבים המקומיים".
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות




