במועצה האחרונה התחיל דיון מעניין וחשוב (רק למה בצעקות?) ואני רוצה להמשיך אותו כאן ולומר מה, לדעתי, הן השאלות שעומדות על הפרק ואשר לגביהן נצטרך להחליט.

להבנתי, יש הסכמה רחבה על שני דברים: האחד הוא שבהתאם לתקנון הקיבוץ, כל חבר/ה (ללא עבר פלילי) יכול להציג את מועמדותו ולהיבחר. השני הוא שמדובר בתפקיד חשוב ומשמעותי לקיבוץ שבמרכזו הצורך להוביל תהליכים אסטרטגים ארוכי טווח – הן ברמה החברתית והן ברמה הכלכלית.

דבר נוסף שמסכימים עליו הוא שאנחנו רוצים שיבחר מועמד שיביא את הקיבוץ להצלחות וברמה האישית יחוש סיפוק והערכה לתפקודו.

ועכשיו לדילמות:

מהות התפקיד. יש לפחות שתי תפיסות ביחס למהות התפקיד. בקיבוצים רבים מתייחסים כיום לתפקיד היו"ר כאל תפקיד מקצועי, בדומה לאופן בו מתייחסים לניהול קהילה או ניהול עסקי. כלומר, מחפשים אנשים המסוגלים להוביל תהליכים משמעותיים בארגונים גדולים, לגבש מדיניות כלכלית, ללוות ולפקח על בעלי תפקידים וכו'. זה כרוך בנסיון קודם, בהכשרה/השכלה, בהצגה של תוצאות חיוביות מהעבר ומתוך תפיסה זו, ההנהלה גיבשה את הצעתה.

למול הגישה הזו, ניתן לטעון שהיו"ר יכול להגיע גם חסר נסיון בתחומים הללו ועיקר תפקידו הוא לייצג את רצון הציבור, להוביל חברתית ולהביא להצלחה כלכלית על סמך כישוריו ועבודתו.

הצורך בהגדרת דרישות התפקיד. מאחר ואין תנאי סף (בהתאם לתקנון, יכול כל אחד להציג מועמדות ולהיבחר) עולה השאלה – האם צריך להגדיר דרישות לתפקיד? לא מדובר על תנאים ממיינים אלא על הצבה של "כוכב צפון" אליו אנו שואפים ולומר מה אנו מצפים ממי שממלא את התפקיד. הצעת ההנהלה הגדירה שלוש דרישות כאלה שמטרתן להגדיל את סיכויי ההצלחה של המועמדים והקיבוץ (יכולת ונסיון ניהולי בקיבוצים / ארגונים גדולים, נסיון בפעילות ציבורית קיבוצית והשכלה אקדמית רלוונטית). אפשר להתווכח האם הדרישות הללו מתאימות ואפשר גם להציע לשנותן. גישה אחרת טוענת שלא צריך להגדיר כל דרישות תפקיד משום שאלו חוסמות מועמדים.

היקף המשרה וגובה השכר. כאן, לדעתי, אנו חוזרים לסעיף הראשון. היקף המשרה נועד לאפשר ליו"ר לעשות את התפקיד שהגדרנו ולא תפקיד אחר. יו"רים בהנהלות עסקיות וגם בארגונים ציבוריים כמו עמותות גדולות, אינם עובדים בד"כ במשרה מלאה. הסיבה היא שהם צריכים להוביל את הארגון ברמה האסטרטגית ולא לעסוק בניהול ובבקרה השוטפים של תקציבים, כח אדם, רכש וכו', לשם כך נועדו המנהלים שמתחתיהם. הצעת ההנהלה הייתה יומיים בשבוע, מתוך הנחה שיו"ר שיגיע למשרה מלאה יעסוק הרבה יותר בניהול השוטף ופחות בחשיבה לטווח ארוך.
בנושא היקף המשרה כרוכה שאלה נוספת: האם משרה חלקית נותנת עדיפות לפנסיונרים על פני צעירים? כאן הדעות חלוקות – יתכן וכן, כיוון שצעירים בעיצומה של הקריירה אינם יכולים להתפנות למשרה חלקית עם אחריות רחבה כל כך. מצד שני, יתכן דווקא שצעירים בעיצומה של הקריירה לא ירצו לעשות "הפסקה" של ארבע שנים לטובת תפקיד היו"ר במשרה מלאה, כיוון שאח"כ יתקשו לחזור לשוק העבודה ממנו יצאו.

לסיכום, דעתי האישית בשאלת המהות ממנה נגזרות יתר השאלות: מדובר בתפקיד הדורש נסיון בהובלת תהליכים משמעותיים והיכרות עם המערכת הקיבוצית ועם הקהילה שלנו. מתוך כך שיש הסכמה על חשיבות התפקיד, חשוב שנגדיר מה הן הדרישות ממי שבא למלא אותן. כיום ישנן הגדרות תפקיד לתפקידים הרבה יותר זוטרים, אז איך אפשר לצפות שלתפקיד בכיר כל כך לא יהיו? ובכל מקרה, גם אם יגיע מועמד שלא עומד בהן, עדיין זכותו להיבחר.

ומילה על המועצה – בעבר הייתה טענה (שהייתי שותף לה) שהמועצה היא רק "חותמת גומי" להחלטות ההנהלה. סוף סוף המועצה עושה את תפקידה ולכן הצעת החלטה של ההנהלה שאינה מתקבלת, מעידה על מנגנון בריא של ביקורת ציבורית וטוב שכך.

 

 

 

3 Responses to שאלות לקראת בחירת יו"ר קהילה חדש / אדם הישראלי

  1. אודי בליך הגיב:

    אדם, כתבת יפה, מבקש להתייחס למהות הדברים גם בהמשך לפוסט של דני שרון ובהמשך לישיבת המועצה המדוברת.

    תפקיד יו"ר אינו תפקיד מקצועי, ביצועי לשם כך אנו מחזיקים שני בעלי תפקיד בכירים בשכר (מנהל הקהילה ומנהל עסקי). אם הם לא מספקים את הסחורה אפשר להראות להם את הדלת ולהביא אחרים במקומם. לתפקיד מנהל הקהילה והמנהל העסקי דרישות סף ברורות והמועמדים מובאים לאישור דרך עבודת מטה של וועדת איתור. כך צריך, כך נכון.

    יו"ר קהילה הוא תפקיד מנהיגותי לא טכני/מקצועי ומנהיגות זה לא משהו שניתן ללמד (למרות שזה לא עוצר את האוניברסיטאות מלנסות). מנהיגות משמעותית גדלה בשוליים בחיכוך עם דילמות החיים, לא בבתי הספר ובאוניברסיטאות. גם, לא ניתן לצפות הצלחה מראש, מנהיגות אינה תכונה כללית, היא חמקמקה ואיננה מתאימה תמיד ובאותו האופן על-ידי אותו אדם בכל מצב. מנהיגים שהיו טובים בזמן מלחמה היו גרועים בזמן שלום (ראה ערך צ'רצ'יל).

    מנהיגות והאומץ הציבורי הבא כפועל יוצא של מנהיגות ערכית זה מה שכל כך חסר לנו היום בגבעת חיים (אפרופו, גם ברמה הלאומית). את החור הזה בא תפקיד היו"ר למלא, טכנאים ואנשי מקצוע יש לנו מספיק בקיבוץ כממלאי משרה, חלקם אפילו טובים, מנהיגות איין.

    ציבור החברים, גם אם טעה בעבר הוא הכשיר והנכון ביותר לבחור את מנהיגיו, זה בסיס המהות הדמוקרטית (את הבולשביקים השארנו ב-52 במאוחד, מעבר לכביש). לקבוע קריטריונים וועדות איתור ליו"ר זאת גישה מתנשאת שאומרת לציבור החברים שהם לא מספיק חכמים ומודעים כדי לבחור את הנהגתם. חברי גבעת חיים אינם גלמים ואין אנו זקוקים למומחים מטעם עצמם, מורמים מעם שיכריעו עבורנו ויסמנו לנו בקלפי למי להצביע, מי ראוי ומי המתאים ביותר להנהיג אותנו. זה לא דמוקרטי, זה לא נכון ציבורית ויש לזה טעם לפגם וסירחון של ניגוד עניינים ושחיתות.

    יהיה נכון לעסוק בשיפור תנאי היו"ר כדי לאפשר ליותר חברים להציע עצמם למשרה.

    יהיה נכון לבחון את תפקודם של מנהלת הקהילה והמנהל עסקי לאור המשבר בו נמצאת גבעת חיים ואם יתברר הצורך להחליפם.

    תהיה זאת שגיאה לשנות את התקנון ולהכתיב לציבור מי ראויים ומי אינם ראויים להיות מנהיגיו.

  2. לאה אשכנזי הרץ הגיב:

    תודה אדם שהעלת את הנושא באופן ענייני ומכבד. מסכימה איתך שיש לעודד חברים לשוחח ולדון במועצה בנושאים עקרוניים. לטעמי מאוד חשוב שתהיה הגדרת תפקיד ומה נדרש ממנהל הקהילה . האם תפקידו לעסוק ב ABC. או אולי ב XYZ.
    כשתהיה הסכמה על מה הוא תפקידו של היו"ר נוכל לבחור מבין האנשים שיגישו מועמדות , מי מתאים ומי לא . צריך פה דיון ציבורי מעמיק על מהות התפקיד . וזה צריך להיות דיון ולא עצומה .

  3. תמר לנג הגיב:

    כשאליסה בארץ הפלאות שאלה (את השפן, כמדומני, ואולי את החתול?) באיזו דרך עליה לבחור, התשובה היתה "תלוי לאן את רוצה להגיע". אי אפשר לבחור מנהיגות כשלא יודעים לאן רוצים להגיע. כשקיבוץ גבעת-חיים איחוד קיים דיונים על "השינוי" לא הוצגה לחברים שאלה זו, אלא נקבעה הלכה שנתקדם מצעד לצעד ונראה מה יהיה. אני בטוחה שעכשיו רוב החברים יודעים לאן הם רוצים להגיע, לאיזו צורה של יישוב, ועדיין איש לא מביא את הדבר לדיון. אולי אם נגיע להסכמה על בחירת היו"ר, נוכל לדון בשאלה חשובה זו.
    ואולי גם להיפך, אולי צריך להחליט קודם לאן רוצים להגיע ורק אחר כך לבחור במי שיביא אותנו לשם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896