חברים יקרים
הרהורים לחג..
קוראת את תקנון הפנסיה החדש, מנסה להתעמק.. קוראת את התקצירים, רואה את המועצה (ערוץ הסרטים בטלוויזיה) וראשי מבולבל מהמסרים הכפולים העולים מן הנכתב והנאמר.
דבר אחד אני מצליחה להבין – פנסיית הרשם פונה להגנת החבר.
תקנון הקיבוץ – יוצא נגד החבר– בתקנון מסורבל המעלה שאלות של חוק וחוקיות.
למשל
1 – חיוב והכרחת כל חבר למתן ייפוי כוח וויתור על סודיות (קרנות וכו') ליועץ הפיננסי מטעם הקיבוץ' דבר הפוגע בצורה ברורה בחסינות הפרט.
2 – קבלת הלוואה מן הקיבוץ: במקום מענק לחבר שלא הגיע לגובה הפנסיה (פנסיית הרשם)
א. כוונת הרשם היא שבמקרים בודדים בהם לא מגיעים לגובה פנסיית הרשם, הקיבוץ ישלים לחבר את הסכום הנקבע. (ערבות הדדית)
ב. הקיבוץ אומר: אנחנו נלווה לחבר, אנחנו דואגים לחבר… "ערבות הדדית"… גם הבנק יודע לתת הלוואות ובריבית פחותה. האם זו דאגה לחבר?
הקיבוץ וחבריו יכולים להראות שאין להם חוב אקטוארי, מבלי לוותר באופן גורף על סודיות הפרט ומתן ייפוי כוח אישי.
הקיבוץ יודע כמה כל אחד מאיתנו מרוויח (חוק מס הכנסה החדש). ישנם חוקים במדינה לפיהם כל אחד מפריש לפנסיה לפי כך וכך אחוזים, לכן הקיבוץ יכול לצפות מה יהיה החוב האקטוארי ומה הצפי של אנשים שלא יגיעו לגובה פנסיית הרשם (בגיל הפנסיה) ולכמה אנשים יהיה צורך להשלים.
לכן, עד כמה בעצם אנחנו חשופים, אז בשביל מה כל התקנון הלא מובן הזה ולמה?
האם זה לא עונש קבוצתי? ועד כמה זה יפגע בחלשים?
אני רוצה לשאול – האם תקדים מול חבר מסוים (לא אנקוב בשמו) מחייב שינוי תקנון הפוגע בכל יתר החברים על-מנת להגן על הקיבוץ?
בזמן שהחברים נבלעים בצעד דרקוני לא מובן. ולא הכרחי
חומר למחשבה.
רוצה לברך את כולנו בברכת חג שמח.
Share this post
