"אסוף את המעשים, את המילים והאותות כמו יבול ברכה כבד משאת. אסוף את הפריחה אשר גמלה לזיכרונות של קיץ שחלף בטרם עת. שיר זכרון שכתב איתמר פרת מקיבוץ חצרים על אחותו שנהרגה בערב סוכות 1976. השיר הפך למעין המנון חילוני לימי חג הסוכות. אני רוצה להקדיש את השיר לתחום ההתנדבות המפותח בקיבוצנו לאורך שנים. לאחרונה […]

תפוז הזהב מאפשר לי לעשות את אשר הייתי אמורה לעשות לפני שנים – להודות לך! הגעתי לקיבוץ גבעת חיים איחוד בשנת 1969, כשהקיבוץ עדיין התנהל כקיבוץ, דיבר קיבוצית (הקמה, השכבה, אספקה קטנה) ואני עירונית שכמותי, הכרתי את המלים אך לא הבנתי את השפה. הצטרפתי עם ערני (בן 8 חודשים) לפעוטון של אולה ז"ל, ושם נפגשנו. […]

שוב הסתיו חונק את הקיץ לאט וביסודיות עם רוחותיו משיבות הנפש החצב שמיהר לכמוש וגבעולו היבש וקהל הרימונים הכתומים המחייכים לכל רואיהם הסתיו דוחק את הקיץ ויבואו ימים אחרים עולם כמנהגו חיי אדם  

"הגן המסוכן!" "ישברו שם שיניים ויפתחו סנטרים". "עשו שם כל מה שלא צריך להיות בגן משחקים". "חם מדי והשמש נורא מסוכנת, למה לא עשו הצללה?", "חסרים מתקנים לילדים קטנים". "כמה אבנים! כמה טרסות!", "הכי חשוב בגן משחקים שתהיה נדנדה!!", "מי צריך את זה?!?". תודה על חוסר האדישות, על האכפתיות, על הכנות והישירות. זה לא מובן […]

תמונה היסטורית של שחקני הכדורמים. ילדי מחזור מ' קבוצת כלנית בהופעה בסוכות   סוכות   1964  – מימין לשמאל – תמר שפע, תמי הורוויץ, תמר מיכאלי ואמיתי נחמני ראש השנה במועדון  עוזרים בפרויקט כרובית צובעים לבבות, צוות זה"ב סוכה בגנים סתיו שפיר במועדון. אולי כן יש תקווה… שחזורי תמונות ראש השנה, 2017 אצל מתי מתכוננים ליום כיפור

טקסט קיבוצי חייב להתחיל בתמונה או דימוי של נוף וטבע. החצבים פרחו, שדות העמק הוריקו וכדומה. שדה מרגניות היה הדימוי שעלה בליבי למראה התמונה שנשקפה ביום שלישי האחרון עת ילדי כיתות ד׳ ומעלה נאספו להם על הדשא מתחת למועדון הצהוב לפעולת ״הכר את המדריך״ המסורתית ועוד שנת תנועה של חולצות כחולות ושרוך אדום יצאה לדרך. […]

נכנסתי לחדר של סיטון (הידוע גם בכינוי איתוש). בואנה, אחלה חדר. לא ראיתי אותו הרבה זמן. כן… הייתי מציע לך משהו אבל אין לי פה כלום חוץ מקפה. קפה זה לא כלום. צודק. איתמר סיטון, הבן של משה והילה. קבוצת פפאיה. אדם של גינות, תלתלים והאסקים סיבירים. סיטון, מה שלומך ומה אתה עושה בימים אלו? […]

יום שישי בבוקר בסביום: "מפגש עם הפנסיונרים – ארוחת בוקר והרצאה קצרה עליך ועל עיסוקך, כדי שהחֵברה יכירו אותך". כך אמרה לי דבורה הדר, כשהזמינה אותי למפגש. אך לספר על עצמך זה לא מעשה פשוט… הגעתי, ואפילו הבאתי תמונות וסרטונים להמחשה: שמי חגי יבין, בן 39, נשוי לשרון ורדי ואב לעוז ואיתן בני השלוש ולצ'אק […]

ראש השנה מסמל עבורי הזדמנות להתחלות נוספות, לדלתות שנפתחות, להתחדשות ואפשרות לעשות משהו אחר, שונה, לחזור על הקיים ולשפרו, לעשות יותר טוב, יותר נעים. במסגרת שנת השבתון השתלמתי בקורס בישול של השפית דנה אהרמן המופלאה. המפגש הראשון הוקדש לשולחן החג. במהלכו למדתי על נפלאות בצק הפילו. בעיקר למדתי לא לפחד ממנו, לאהוב את הפריכות שבו, […]

הסתיו הגיע. הרגשתם? לא, לא במזג אוויר וגם לא בחגים שמבלבלים לנו את השגרה. טקס פרסי אופיר! חלוקת הפרסים השנתית ליצירה הישראלית הנהדרת (ברובה…) בקולנוע ומופע האימים העכשווי של מירי רגב! וממש לפני הטקס, כשבוע לפני, יום הקולנוע הישראלי. כל בתי הקולנוע מקרינים רק סרטים ישראליים! אז השנה פספסתי אותם… את שניהם… לטובת פורטוגל. תגידו […]