העולם מסביבנו מלא בעוולות, שחיתות, רשע, אינטריגות ועוד. מולם אנו עומדים רק חסרי אונים וזועמים, כי "מה אפשר לעשות?"

קיוויתי שבקיבוץ, חלק מאלו לא יפגעו בנו. הייתי תמימה. – (נו טוב, גדלתי בקיבוץ של השוה"צ ).

טיפת האופטימיות האחרונה שלי מוקדשת למחשבה שאולי לפחות כאן אפשר יהיה לתקן עוולות ושגיאות מהעבר ולתקן תקנונים והחלטות על אף שכבר אושרו. עדיין לא מאוחר מידי, ואפשר.

לאחר ששבתי וקראתי את המאמר של אורי מירון בעלון האחרון, ואף עיינתי בהצעות לשינוי שמעלים עכשיו חברים שנפגעו, ועדיין נפגעים מסעיף קטן ששינה את התקנון המקורי, אני משוכנעת בכל ליבי שאת העוול הזה צריך לתקן ומיד.

אינני יודעת(גם לא כל כך חשוב) אם השינוי נעשה בכוונה תחילה או בשוגג, אך העובדה שנוצרה היא, שיותר מחצי הזכויות של בנייה עתידית בקיבוץ מוחזקים בידיים של פחות משליש מבתי האב המקוריים. הותיקים, אלו שחיו עד היום הקובע לא בהכרח תרמו יותר לקהילה, ממי שלא זכו. אבל המרוויחים בענק, מבחינה כספית, חברתית, משפחתית, כתוצאה מהכפלה של מספר הזכויות למשפחה, הם אלו שהוריהם האריכו ימים עד לאחר היום הקובע. כי לכל משפחה אשר ירשה דירה יש עוד שתי זכויות שאין, למי שהוריו לא זכו באריכות ימים.

המפסידים הם שאר המשפחות אשר, אולי בטיפשותם, ויתרו על האפשרות שיותר מבן אחד שלהם יחיה בעתיד כאן.

אני תוהה, האם בני המזל שזכאיים על פי התקנון המוטעה הזה להביא לכאן 2,3, או 4, צאצאים יוכלו לוותר קצת, ולתת לחברים האחרים, שהם בעצם הרוב, להכניס לשכונות ההרחבה, הבאה את הבנים השניים לפני נכדים או נינים. לתת לבני 30 – 40 שנולדו וגרים כאן כל השנים, להצטרף אלינו כחברים, בזכות.

למה שיורשים ובעלי זכויות יתר ירצו לעשות זאת ?

שמא בשם הסולידריות החברתית? אולי כדי להמשיך לחיות יחד כקהילה מתפקדת? או אולי רק כי החברים, והשכנים, ואלו שגדלתם איתם יחד בגנון, גם הם רוצים שהנכדים והילדים שלהם יהיו לצידם בזקנתם. אם כבר הרווחתם פעמיים, מותר להיות קצת פחות אנוכי ויותר מתחשב, לא ככה?

בכוונה לא כתבתי על אילו סעיפים בתקנון מדובר, כי על זה תקראו במאמר של נעה לברון ואורי מירון ועוד אחרים. אך מכל הלב אני פונה אל כולם לבוא לדיון שיתקיים בתאריך 9 דצמבר, במועדיון, ולתת הזדמנות לדיון מחודש ולשינוי המתבקש.

נכון, כנראה לא נתקן את כל העולם, אבל את הבועה הקטנה שלנו מותר ואפשר לנסות לשפר.

בבקשה לפחות בואו לשמוע על מה מדובר. וזו בהחלט הזמנה גם למי שכבר סידרו את הילדים שלהם, ואין להם אינטרס אישי בנושא. תודה.

מידע רלוונטי כדי שלא אחשד באינטרסים זרים – אני:

א. נקלטת מקיבוץ שלא הופרט (לא ירשתי דירה אלא רק "שם טוב משמן טוב").

ב. משפחה מצורפת = ז"א יש לנו שתי זכויות בנייה.

ג. אף אחד מילדי אינו מעוניין לגור בקיבוץ. וגם אילו היו מעוניינים אין להם ולנו את האמצעים.