אתי יקרה, תודה רבה על המילים הטובות ועל תפוז הזהב שהעברת לי.

המחשבה הראשונה שעלתה לי כשהבנתי שקיבלתי את התפוז, הייתה: "צריך לחשוב למי להעביר". המחשבה השנייה הייתה על שם מסויים.

והמחשבה השלישית הייתה: "לא רלוונטי, בטח הוא היה מהראשונים שקיבלו".

אז התחלתי לחשוב על שמות אחרים, אבל למחרת הכרחתי את עצמי לבדוק ברשימת המקבלים ולהפתעתי הרבה ביותר, השם עליו חשבתי נעדר מהרשימה.ARI

אז, אני שמח שיש לי את ההזדמנות להעביר את התפוז אל ארי כהן לנג.

את ארי הכרתי לפני קצת יותר מארבע שנים, כשחזרנו לקיבוץ. יש לנו בנים באותו הגיל ובשנתיים האחרונות אנחנו חברים בקבוצת טיולים של אבות ובנים וכמובן שלזכותו עומדת עובדה אדומה בוהקת, של היותו צנחן. לא מזמן, נזקקתי לעגלה, למי פונים? נכון, אל ארי. אה, הוא גם היה היחיד שתבע את עלבונו של מחסן המשק, אחרי שקראתי לו "פיל לבן" באחד מגליונות העלון.

אבל הדבר הבולט ביותר אצל ארי, היא רוח ההתנדבות שלו. הוא תולה דגלים ביום העצמאות (ובסיומו מוריד אותם) הוא הרוח החיה בקיומו, ארגונו והקמתו של יום הילד (ואז בפירוק שלו) הוא צץ בארגון "פרוייקט כרובית" ובקיצור, כולכם יודעים שהוא נמצא בלב הארגון והתנדבות של כמעט כל אירוע, חג או פרוייקט כאן.

ברוח העשייה וההתנדבות שלו (ואולי מבלי לדעת זאת) ארי אחראי על קיומם של כמה מהחוטים האחרונים הקושרים את "הקהילה" המתגוררת ב"קיבוץ המתחדש" אל גבעת חיים איחוד, הקיבוץ שעמד פה פעם, בו לא היה צורך בהפצרות, תחנונים ואיומים  למציאת מתנדבים לפני ואחרי כל חג או אירוע.

אז ארי – אתה אחד מאחרוני נציגי גבעת חיים איחוד ב"קהילה" ולכן ועל כך, אני מעביר לך את התפוז.

אתה ראוי לו.

 

 

 

One Response to תפוז הזהב / ליאור אסטליין מעביר ל…

  1. נויה לס הגיב:

    הכי הכי ראוי. נוסף על הימצאותו בכל מקום הוא איש מדהים.

    פרדס שלם הייתי נותנת לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896