לדבורל'ה הרבה מילים חמות לי אליך – שאי ברכה.
את תפוז הזהב אני מעניק לדוד קראוס

אז מה היה לך?
ילדות ונערות… מי יודע? דודס קדרים ו"אובל" בבריכת הזפת בקב"המ… עבר לא רע
מלחמה בך פגעה ואותך שינתה… ולדבריך טיפה לך טוב עשתה
טיולים אהבות ובחורות… גם הכד הזה נתמלא במסירות
לימודים, תקוות ואכזבות… עוד נשאר זמן להרבה תקוות
חברים, אליפויות אולימפיאדות וארצות רחוקות?… טוב, סמן וי
דקלים גינות ופריחות סביב ביתך.. רק מזה כבר אפשר לחיות
מוזאיקה ציור ופטריות – כל אלה בידיך נבראות
סלעים ברמה, שלג על הקטרינה ודגים ב"ראס-מוחמד" אהלן וסהלן
חרישות, וחריקות בנחלים ובהרים – 4X4 – ברוך השם תמיד דוחפים
חברת ילדים, סנדות, אקורדיון והורה – ולומדים טיפה בתורה
הודייה עם מוראל וגת במוכפל… יאאלללה תן גז!
ירח שקע ושמש זרחה, פרשות כל שבוע וקבלת שבת ירדה
ועדת חברים גם הפרטה… עד כאן היה במנה גדולה
ומה הלאה ניתן לעשות?
פשוט, פשוט… לחיות.
ואני אומר – תודה!