בסלון שבביתי עומד מיכל ענק מלא בתפוזים, אותם ארצה להעניק באהבה להרבה חברות, לחברים ולאנשים שנכנסו לליבי ואולי לא הספקתי לומר להם זאת, ולא הרבתי לומר להם תודה.
לפי המסורת, על גבי דפים אלו ניתן להעניק תפוז זהב יחיד, אותו אני מבקשת להעביר לאיש יחיד ומיוחד שרק בשנתיים וחצי האחרונות למדתי להכיר את נדיבותו, צניעותו, את חיוכו הקצת ביישני, ובדומה לגארט את אהבתו לארץ ישראל, לטבע, לטיולים ובעיקר את חיבורו לעולם הדבורים.

גארט שלמד ממשה דייג כיצד מטפלים ומגדלים כוורת דבורים, הפך זאת לתחביב שמאוד אהב.

לפני כשנתיים וחצי, אולי טיפה יותר, כשגארט חלה הוא ביקש מגיא קריאו אם יוכל לעזור לו בטיפול ותחזוקת הכוורת האחת והיחידה שהייתה לו. גיא מיד נענה לבקשתו והעמיד מספר כוורות ליד הכוורת של גארט על מנת שתהייה זמינה ובהישג יד, כשהוא עובר בסבב הטיפולים והבדיקות שהוא עושה בכוורות שלו.
בעוד חודש וחצי ימלאו שנתיים לפטירתו של גארט שלי, ובינתיים בעזרתו הנדיבה של גיא אני ממשיכה לתחזק את הכוורת של גארט.
אני מאחלת לכולם שנמשיך להריח את ריחו של הפרדס הפורח, ולאכול תפוזים זהובים
ושארצנו תישאר
ארץ זבת חלב ודבש.

ולך גיא, אני מעניקה את תפוז הזהב.
ישר כוח!

תפוזי הזהב הקודמים