חברים יקרים, 

ביום שישי שעבר קיבוץ גבעת חיים איחוד קיבל החלטה ברורה – בחרנו בחלופת המגורים כחלופת שיוך, נפרדנו מ-751 ועתה פנינו אל עבר השלב הבא.

כפי שכתבתי בעבר, אני מקווה שקבלת הכרעה זו תאפשר לנו כקהילה להתפנות גם לדברים אחרים – לצלול פנימה לעומק, לשורשים ולהיבנות מחדש  כקהילה חזקה ומאוחדת.

אולם, אל לנו לטעות.

צפויים לנו עוד אתגרים רבים בדרך.

אנו בתחילתו של תהליך, בו נתמודד מול גופים גדולים וחזקים שאינם בהכרח רוצים בטובתנו – ולכך אנו נערכים.

לפני שנעבור לשלב הבא אני רוצה להודות לחברי צוות השיוך: מונטי ייגר, תום בן חיים, אורי מירון, ענת אלון-תירוש, נירי רטר, עמית כהן-לנג, אפי שפע, נורית כרמי, נטליה מרמס, אלון מצקין, אמיר שילה, שעבדו קשה וללא ליאות. לגלעד לוי, דובי גניש ועו"ד גונן כהן – שסייעו וליוו אותנו במיומנות ובסבלנות רבה.

בנוסף אבקש להודות לחברי המועצה שהעירו הערות והארות, וסייעו לנו להתמקד בנושאים החשובים. לכל המשתתפים במעגלי השיח ששאלו, הדגישו וסייעו לדייק את הדברים. לשרון סיזל וקרן –  על נקודת מבט מקצועית חשובה. לחברי ההנהלה שתמכו , הגיבו, דרשו וסייעו בכל הרמות לאורך כל הדרך .לשלוש נשים שעמלו (כל אחת בתחום אחר) כדי שהכל יהיה ברור נגיש וזמין: נטליה מרמס, היידי עפרון ודפנה פיינברג.

ולסיום, לכם – חברות וחברי קיבוץ גבעת חיים שהוכחתם שניתן לקבל הכרעות, גם אם הן קשות, וגם אם אין על הכל הסכמות, באופן מכובד רגוע ומכיל. מבחינתי זה ההישג הגדול המעיד על כוחנו כקהילה בהמשך הדרך.

ליאורה