באתר הקיבוץ באינטרנט כתוב: "מכתב של ברוך גשן, יו"ר הקובץ והוא גם רוצה שתגיבו", סוף ציטוט. כשברוך רוצה שנגיב, אני עושה זאת ברצון.

תגובה ראשונה – הטיפול בנושא הדמוגרפי.

ציטוט מהמכתב: "…אי הגדלת הקיבוץ לפחות בריבוי הטבעי, תגרום לכך שגבעת חיים תוך תקופה של כ-15 שנה יהיה קיבוץ זקן ומנוון…".
מקובל עלי כי על הקיבוץ לחתור לקבלת משפחות צעירות ולהתאים את עצמו לכך שהמשפחות הצעירות ירצו לחיות בו. לא מקובל עלי שהמסקנה מכך שהקיבוץ צריך לגדול "לפחות בריבוי הטבעי". על מנת לצמוח. צמיחה אינה בהכרח גידול מתמשך של הישוב. ואם אנחנו רוצים להישאר כישוב כפרי ולא להיהפך לישוב קהילתי אז צריך לשים סייג לגודל. דוגמא קלאסית לצמיחה כפי שברוך מדבר עליה הם הכפרים הערביים שהפכו לערים. תפישות התכנון הסביבתי בארץ מכירות בכך והן מגבילות את גודלו של הישוב הכפרי. לצורך הדיון בלבד בואו נניח שרשויות התכנון בארץ יחליטו על הקמת עיר או ישוב קהילתי דוגמת בת חפר בשטח מוניציפלי שיכלול את הישובים: חוגלה, גבעת חיים מאוחד, גבעת חיים איחוד, עין החורש. אני מאמין שכולנו נצא לצמתים בניסיון למנוע את הגזירה. אתייחס לנושא גם בתגובתי בעניין המשק החקלאי. אשר לצמיחה. צמיחה דמוגרפית תלויה בכך שבכל זמן נתון תהיינה אצלנו מסה סבירה של משפחות צעירות וילדים בגילאים מפוזרים (מגיל 0 ועד הגיוס לצבא). כנראה בעתיד הנראה לעיין לא יימצא פתרון ל"חיי נצח" של המין האנושי ולכן אנו מצווים לפעול לכך שתתבצע בקיבוץ קליטה מדורגת של משפחות צעירות על פי החלטות ומאוויים שלנו. הגדלת הקיבוץ ל-600 בתי אב יש בה מן ההיגיון משום שאנחנו היום מאריכים חיים יותר מאשר בעבר והיא משרתת את האיזון הבין דורי בישוב. אבל בדגש שעלינו לשמור על צביון של ישוב כפרי וקיבוץ.

תגובה שנייה – המשק החקלאי.
ציטוט מהמכתב: – "האם גם בעוד 15 שנה נהיה משק חקלאי?".
אני חולק על סימני השאלה שמלווים את הפרק הזה במכתבו של ברוך. יתרה מזאת אני אפילו מודאג מתיאור המצב. לעניות דעתי יש פה חוסר הבנת התחום ואני אנסה להסביר: הרפת – נכון יש לנו רפת טובה וזה כך בגלל צוות העובדים המסור, ניהול טוב והתייחסות הקיבוץ לאורך השנים לענף כענף מצליח שיודע להחזיר את ההשקעות בו ולהותיר רווחים סבירים. יכולת הצמיחה של הרפת מוגבלת על פי חוק החלב שקיים בארץ המותיר את הענף הזה תחת תכנון ומשטר של מכסות. מכאן הקביעה כי "רפת בגודל של הרפת שלנו אם לא תגדל בהשקעה הונית לא קטנה, סופה ניוון", לא רק שהיא מרחיקת לכת היא פשוט לא נכונה וזאת כל זמן שחוק החלב ומשטר התכנון בענף יישארו כפי שהם היום. אני מרשה לעצמי לקבוע כי גודל הרפת שלנו היום (כ-4 מיליון ליטר חלב ייצור שנתי) מאפשר לה להיות יעילה ביעילות דומה לרפתות כפולות או משולשות. הכרנו בכך בעבר, לא הלכנו לשותפות עם רפת קיבוצית אחרת. הדבר קיבל גם את ביטויו תכנית המתאר החדשה שנעשתה בקיבוץ ובה השארנו את מתחם הרפת כולל מרכז המזון במקומם והקצינו שטח להתרחבות הענף בצד המזרחי של הרפת הקיימת. הקשר ל"צמיחה הדמוגרפית" הוא בפזילה הקבועה שקיימת אצלנו המדברת על הריסת הרפת לצורך הקמת מגורים. התכנית החדשה שאושרה בקיבוץ (הגדלה ל-600 בתי אב) וספק אם תאושר ע"י רשויות התכנון, גם היא כוללת את הרפת במתחמה הנוכחי. מטעים וגידולי שדה – לגבעת חיים איחוד כ-3000 דונם שטחים חקלאיים מעובדים שטחים אלו הם אדמות מדינה (רמ"י) המוגדרים כשטחים חקלאיים ומוחכרים לנו בהסכם רב שנתי כשטחים המיועדים לגידולים חקלאיים ולא לשום מטרה אחרת. שינוי ייעוד יכול להתבצע, אם בכלל, רק בשוליים. סוג הקרקעות מכתיב לנו גידולים בסדרי גודל הקיימים היום (כ-1200 דונם מטעים וכ-1800 דונם גידולי שדה). מטעים מחייבים חידוש (סדר גודל של כ- 5% שנתי). בעסקים חייבים גם להשקיע וסיכון קיים, זה חלק בלתי נפרד מהעשייה ומול הסיכון ישנו הסיכוי, סדר הגודל של ההשקעות שענפי החקלאות נדרשים להם, סביר בהחלט והסיכוי גובר על הסיכון.
בתור קיבוץ, הוקצבו לנו ע"י המדינה אמצעי ייצור מוגדרים: (קרקע חקלאית, מכסת קרקע מוגבלת לתעשייה ומסחר, מכסת מים לשימוש חקלאי, מכסת חלב), אנחנו שותפים במערכות תמך לחקלאות (אמבר, בית אריזה לאבוקדו, בית אריזה להדרים, אגודת מים אזורית). יש לנו בסיס מוצק לקיים חקלאות טובה ויעילה.
בהיבט הכלכלי משקי לא היינו אף פעם משק חקלאי. היינו משק מעורב, עיקר הפעילות הכלכלית שלנו הן מבחינת המועסקים והן מבחינת התרומות הכספיות היו בתעשייה ובחינוך. מסיבות מוצדקות הקטנו המעורבות בתעשייה ובחינוך. ההחלטה על הקמת מרכז שירותים נכונה וצריך לשים בו את הדגש על עסקים כלכליים ולזרז הקמתו ככל הניתן.
מנטאלית, קיימת אצלנו מורשת חקלאית ותרבות חקלאית והלוואי שנדע לשמרן ולטפחן.
סיכום
בנושא הדמוגרפי – ניתן אם רוצים, לקיים דיון לאיזה גודל ישוב עלינו לשאוף. צריך לקחת בחשבון שהדיון עקר במידה רבה בגלל מגבלות רגולטוריות שהוסברו.
בנושא החקלאי – צריך להשקיע כנדרש על מנת לקיים ולייעל ולא לנוון את הענפים. משק חקלאי שכולל, רפת, אבוקדו, הדרים, שותפות אינטגרטיבית בענפי בעלי הכנף, כל זה ליד שותפות בגת, יזמויות ומרכז מסחרי, יכולים בהחלט להוות מקורות הכנסה סבירים לקהילה בגבעת חיים איחוד.