תודה לבלהה ועמרם על כך שאפשרו לי להתייחס בהרחבה לנושאים שנכללים במושג רווחה.

גם בסוף הראיון בעלון הקודם צוין שיש עוד מקום לפתח את הנושא המורכב הזה בעלונים הבאים. גם אחרי תגובה זו עוד לא הצלחנו לגעת בכל הנושאים הקשורים במושג "רווחה".

אני רוצה לפתוח בתיקון אמירה שגויה בתגובתם, ואחר כך אתייחס לשאר הנושאים.

"נראה שהדברים נחתכים בין מנהל הקהילה ובין מנהלת הרווחה" הינה אמירה מוטעית ואף מטעה.

הנושאים המגיעים לשולחני מטופלים בפורומים שונים הרלוונטיים לסוג הפניה והטיפול: עובדת סוציאלית, צוות המרפאה, מטפלים בתחנה, צוות הקשישים משאבי אנוש, ועוד אנשי מקצוע השייכים לסוג המקרה המטופל – ומעצם אופי הנושאים הם רגישים, אישיים לעיתים קרובות ומטופלים בצורה דיסקרטית.

במבנה האירגוני הקיים מנהל הקהילה הוא המנהל הישיר שלי, ואנו עובדים בשיתוף רב בעיקר בנושאי התקציב ונושאים חברתיים, ובהרבה מקרים אנו משתפים בהתייעצות ובטיפול "לב נוסף" או "לבבות נוספים" מבין חברי הקיבוץ.

התייחסות לנושאים שהועלו:

בנושא הביטחון הסיעודי – בצדק הנושא מטריד את כולנו אלה שיש להם ולא יהיה להם ואלה שלא היה להם ביטוח סיעודי חיצוני. ההחלטה של המפקח על הביטוחים הסיעודיים הקולקטיבים של מדינת ישראל שלא מאפשרת לחדש ביטוחים סיעודיים קולקטיבים רק מחזקת את הדאגה. ברור גם למנהלי הקהילה וגם לי כי אחד הפתרונות האפשריים יכול להגיע מהקרנות והכספים הנמצאים בידי קבוצת ה-400. השאלה איך לעשות את זה היא מאד לא פשוטה ואנחנו דנים על כך, הן בקרן המילואים החדשה, בהנהלה ובפורומים נוספים כדי לתת לנושא מענה. מצד שני חשוב לי להבהיר כי כל מי שנזקק לעזרה כספית בנושא הסיעוד (מהות הביטוח הסיעודי) מאז שעברנו להפרטה קיבל ומקבל תמיכה כספית ואחרת מתקציבי הרווחה והסיוע.

נושא זה גם מתחבר לנושא של נווה נועם. בחינת עתיד נווה נועם וצורת הפעלתו עומדת על הפרק. כדי להביא את הנושא לדיון ציבורי, ואולי אף להחלטות ציבוריות, בימים אלו אנו לומדים בעזרת ועדת הבריאות של התק"ם את כל ההשלכות של בית סיעודי כזה או אחר בקיבוצים, עם התייחסות לכל התחומים הקשורים למשרדי המדינה השייכים לתחום זה (בריאות רווחה ומינהל מקרקעי ישראל). חשוב לדעת כי לכל החלטה יש הן השלכות כלכליות והן השלכות חברתיות, ולכן ברור שהנושא יגיע בתקופה הקרובה לדיון.

אני גם בדעה שקבוצת הפנסיונרים הינה קבוצה הולכת וגדלה. כשעברנו להפרטה קבוצת הפנסיונרים הייתה אחרת ולא השכלנו כולנו לחשוב כי הקבוצה הבאה תהיה קבוצה של פנסיונרים צעירים, לומדים, מבלים, נוהגים וכו'. גם אני לומדת כמו כולם מה הם הצרכים החדשים, וחושבת כמו בלהה ועמרם שקבוצה זו צריכה לקבל התייחסות וחשיבה רצינית על איכות חייה. ביחד עם מנהל הקהילה ומנהלת משאבי אנוש אנחנו בוחנים בתקופה האחרונה את המתכונת לקיום שיח ופעולה משותפים עם הפנסיונרים. אני מקווה כי אייל ואילת יוכלו להציג בשבועות הקרובים את התוכנית בפני הציבור.

מתוך הבנה כי טובה ואני לא יכולות להקיף את כל נושאי הרווחה בשנה האחרונה הצטרפו אלי ואל טובה מספר חברים לחשיבה ועשיה בעיקר בנושא הפנסיונרים.

בשנה האחרונה התכנס פעמיים צוות גדול של חברים (חברות) שהציף ושוחח על צרכי הרווחה בקיבוץ. מתוך מפגשים אלו פעלנו בשלשה תחומים:

  1. פאתי ונירה פארן לקחו על עצמן בעזרת חברים נוספים להעשיר ולהרחיב את פעילות שעות הפנאי במתקנים העומדים לרשות הרווחה במינימום עלויות. בימים הקרובים יופץ שאלון בקרב בני ה-60+ על רצונות וצרכים.
  2. נעה לוי, מירהל'ה זיו ולביאה עזרו לנו במיפוי החברים בעלי הצרכים השונים שרובם הועלו בכתבה (ניידות, טיפול בבית בודדים ועוד…). נמשיך ונעסוק בנושא זה ונחשוב איך להקיף בטיפול את כל אלה שזקוקים לכך.
  3. אבלות – לאחרונה הוקם בעידוד ואישור הנהלת הקהילה צוות חברתי בראשותה של סמדר זעירא. צוות זה בא לענות על הנושאים הנלווים לדברים הטכניים הקשורים באבל ושכול.

 בגישה שלי ישנם הרבה נושאים בתחום הבריאות והרווחה שאינם יכולים להגיע לדיון ציבורי, וכן יכולים להיות מטופלים בצוותי חשיבה רחבים יותר, ואכן אלו נעשים ויעשו בעזרת חברים מהציבור בעלי עין, אוזן והרבה לב.

לגבי השאלה "מה יעשו חברים לא נגישים לרכזת הרווחה?"

שאלה רלוונטית לחלק גדול מנותני השירות בקיבוץ…

מערכת הרווחה הינה מערכת משופעת בחברים: צוות המרפאה, הקשישים, והעובדת הסוציאלית (מהמועצה) וכל פניה לאחד מגורמים אלו נענית במלוא הרצינות, ואני מקבלת פניה לכל גורם אחר בברכה. מצד שני אמשיך להיות זמינה ומזמינה לכל החברים במלוא ההתכוונות ומכל הלב.

חשוב לי להבהיר כי ישנם שני נושאים שלמרות היותם נושקים לתחום הרווחה אינם בסמכותי: גובה הפנסיה שהוחלט עליה בגבעת חיים איחוד – מטופל על ידי ו. פנסיה, ותהליך והחלטות לגבי היציאה לפנסיה – מטופל על ידי מש"א ומנהלי המגזרים.

 נושא התקציב – תקציבי הרווחה והסיוע עם ההפרטה קטנו בהרבה. חלקם עברו לחברים, וחלקם הושארו בידי המערכת למימון: סיוע סוציאלי ובריאותי לנכים וחולים כרוניים, בנים תלויים בחבר, השלמות לפנסיה לחברים שאין ביכולתם לצבור מסיבות בריאותיות, חולים במצבים אקוטיים, רשת ביטחון, טיפולי בריאות הנפש, ועוד נושאים שהחלטנו עליהם ביחד כולנו ביום השינוי.

לסיכום: בהשוואה לוועדת תכנון העיסוק בבריאות ורווחה בחלקו הגדול הינו מאד רגיש. אנשים אינם מדרכות ושדרות ירוקות אך מצד שני בדומה לוועדת תכנון, אני מקבלת על עצמי בשיתוף הנהלת הקהילה את הרעיון והביצוע למסד מנהלת רווחה רחבה.

אני מבטיחה להמשיך לפעול על פי הגדרת מילון ספיר "למען תנאי חיים נוחים… ולהקלה ממצוקה…" בעזרת צוות הרווחה הרחב והמסור.

 ואסיים בברכה חשובה: הרבה בריאות לכולנו! 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896