דבורה עמלי

 

מעניין לדעת: מי, מתי, למה ואיך הוחלט על מגרש חניה באמצע הקיבוץ, בלב בתי התרבות שלנו. בין בית וינה – למועדון – לבית טרזין? מקום יותר מוצלח מזה ממש קשה היה למצוא, מרוחק בסך הכל אולי 200 מ' ממגרש החניה הגדול שלנו.

האם יכול להיות שכל מי שמחנה את רכבו ברחבה של בית וינה הוא נכה? לא ברור לי מה הביא את ראשי הקהילה ויועציהם לאשר חניה במקום הכי לא הגיוני בגח"א. אולי זה כי יושבי ההנהלה הם הם אלה שחונים שם?

זאת ועוד, לפני שנה ניתנו כספים ע"מ לרצף את רחבת בית וינה (הבלטות שבורות ועקומות). כשזה לא בוצע ושאלתי למה – התשובה הייתה "לא הספיק הכסף", אך במקום זאת הכשירו מקומות חניה מדרום לבית וינה. לזה כן היה מספיק כסף.

אנחנו כבר אחרי שנה אחרי ה"אין כסף". השנה אני מבינה שכבר לא דובר על הריצוף כלל. למה? אני מזכירה לנו: מתחת לבית וינה וגם מעליה יש מגרשי חניה, אז למה?…

לדעתי הרבה יותר מתאים היה לתת את הרחבה הזו לאריק סיון, הוא בוודאי יודע היטב איך לעשות ברחבה הזו את מה שהוא עושה כל השנה בכל המשק: להפריח אותה. אם תהיה שם תאונה נשלם הרבה מאוד כספים. ותחשבו על זה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896