20131021_065855

בגבעת חיים דהיום, חשוב לפעמים לחפש עוגן כלשהו, "אלמנט" יציב, שמרגיע להתבונן בו, ואולי אף להתרפק עליו…

כאלו הם שטחי הפרדס, הנחשפים מימין למי שנכנסים לישוב, מעבר לשדות הקרובים. ירוק שתמיד היה שם, ונקוה שתמיד יהיה. ירוק המשתנה לעיתים בגווניו והרכביו.

על כך ועל עוד, ביקשתי לשמוע מגיורא ידיד ויונתן מירון, שתי "אושיות פרדס", האחד בוותק שלו, היסטוריה ארוכה של עצי-פרי, לכל אורך חייו הבוגרים והשני – במרצו ובגֵנים שלו…

שטחי הפרדסים שלנו משתרעים על-פני כ-925 דונמים, מהם ב"קובני" 250 דונמים. שטחים מניבים מתוך זה: כ-750 ד'. גדלים שם 12 זנים של פירות הדר, מלימון דרך אשכוליות, פומליות, תפוזים בזנים שונים לצרכי תעשיה (לגביהם נבחנת כדאיות המשך הגידול) ועד לקליפים למיניהם (מיכל, אור, אורה וכו').

יונתן: הפרדס התאפיין יותר מדי בזנים תעשייתיים – אשכוליות אדומות ולבנות, תפוזים למשל או המלין, ובשנים האחרונות נעשה מעבר לזנים איכותיים, בעיקר קליפים.

ש: איכותיים? מה פירוש?

יונתן: פרי שתיתן לילד שלך לקחת בתיק לביה"ס, שיתאים ויטעים לקונים בשווקים בחו"ל. הזן "אור" למשל, מאוד מתאים והוא פיתוח ישראלי לחלוטין!

גיורא מוסיף: האשכולית האדומה, שהיתה אטרקטיבית בעבר לייצוא, ביקושה ירד, והיום לא משתלם לגדל אותה, אפילו לא לצרכי תעשיה. גם העובדה שנאמר ש"אסור לקחת כדורים מסויימים עם מיץ אשכוליות" פגעה בביקוש לפרי הדר זה.

גיורא מוסיף: בשלב מסויים חשבו שכדאי לשווק פומליות ליפן. כאשר היפאנים שינו את טעמם חצי מדינה עקרה את שטחי הפומליות! לשמחתי יונתן החליט לא לעקור אותן, ויש יבול יפה… בתקוה שישתפר בהמשך.

ש: מה בנושא החלפת זנים? האם עדיין החלפת הזן נעשית גם בדרך של הרכבות בשטח לצורך ניצול מערכת השורשים הקיימת כדי לחסוך שנים של גידול עד שמגיעים לתנובה כדאית?

גיורא ויונתן: בג"ח – לא! ויונתן מסביר: למעשה יודעים כבר לגדל היום שתילים יותר גדולים וחזקים, והם מניבים כבר אחרי שנתיים-שלוש כמות פרי לא רעה. לדגומא: חלקת לימונים המניבה אחרי שנתיים, חלקת "אור" – שמניבה אחרי שלוש שנים… (גיורא מציין: זו חלקה ראשונה שיונתן נטע, והיא החלקה הכי יפה בפרדס! תציין את זה!) שלושה טון אחרי שלוש שנים – זה יפה! וגיורא מוסיף: בעצים שהוחלף בהם זן על ידי הרכבה, קרה לפעמים שמעל ההרכבה נוצר עומס פרי, שהיה שובר את הענפים.

ש: הנטיעה החדשה בחלקה המערבית (זו שרואים מהאיצטדיון) ניטעה ממזרח למערב ועל גדודיות (שורת הנטיעה מוגבהת), בשונה מהחלקות שלצידיה. מה ההסבר לכך?

כאן ישנן חילוקי דעות בין "הקודקודים" של הפרדס: לדעת גיורא החלקות לצידה נטעו בעבר תוך הקפדה על כיוון צפון-דרום מחישובי חשיפה לשמש לתועלת הפרי והגדודיות הן לפתרון בעיות ניקוז באדמות כבדות יותר. לדעתו גם הגדודיות וגם שינוי הכיוון מיותרים. הוא מציין שחלקה צמודה לזאת החדשה מניבה פרי בכמויות יפות מאוד. יונתן מסביר שהמומחים המליצו לנטוע בצורה הזאת.

בשלב זה גיורא דורש ממני לכתוב כך: הפרדס, כפי שהוא מנוהל עכשיו, ע"י יונתן, זו ההצלחה הגדולה ביותר של גבעת חיים (הושמע גם איום, שאם לא אכתוב את זה – הוא ישרוף לי ת'מועדון. הדברים מוקלטים…).

ש: על סמך מה מחליטים מה לנטוע? רק על סמך המלצות ומצב השוק?

(כאן – נפרדנו מגיורא, אין יותר איומים…)

יונתן: כן. יש הערכות, למשל שזן מסויים יש לו עתיד לעשר שנים או לדוגמא שלפרי אחר אין סיכוי לשיווק טוב בשווקי העולם, וסוג אחר – גדל במצריים בצורה טובה יותר (תפוזים!).

יונתן מדגיש שבאשר ליעדי היצוא, אירופה היא "באנקר" הייצוא אליה חזק. רוסיה נפתחת קצת יותר, ופחות בררנית בפרי שניתן לשווק אליה. חברות השיווק הגדולות כבר פותחות את השוק לצפון אמריקה. הפרי אור לדוגמא כבר מיוצא לקנדה.

על השאלה – האם בארה"ב לא מגדלים את האור, עונה יונתן, שאסור להם לגדל אותו שם. בספרד, בחלקות מסויימות, התחילו לגדל את האור, אבל זה לא חוקי, ומתנהלים משפטים בעניין  (פיתוח ישראלי וזכויות הגידול הן רק שלנו).

ש: מה החשיבות של "פריגת" לפרדס ולקיבוץ?

מתשובתו של יונתן ניתן להבין, שאלמלא הקשר עם פריגת, המצב מבחינת שיווק, היה טוב יותר כיוון שאז המעבר מפרי תעשייתי לפרי בעל עדיפות בשווקים היה מתרחש מוקדם יותר. אלו היו אפילו במובן מסויים "משקלות על הרגליים" אבל, הוא אומר, אנחנו כבר מעבר לזה. ברגע, שנשפר את סל הזנים ליותר אטרקטיביים יהיה עוד יותר טוב.

ש: האם יש זנים חדשים בפיתוח או כבר בגידול, אם כן – מה היעד, מהי התכלית?

יונתן: הנסיונות לפיתוח זנים חדשים הם בכיוון של העיתוי לזמן שבו אין בשוק מספיק פירות, ולשם לכוון הבשלת פירות מזנים חדשים. כעת יש פרי חדש בשם "אודם" בעל קליפה אדומה. על-אף שאינו יותר טעים מפירות קליפים אחרים, מקוים שיצליח. כמו כן מגמה של גידול פרי נטול גרעינים… אכן הצרכן מפונק כיום!

שאלה אחרונה: א-פרופו מפונק: הקרטונים הלבנים שעל השתיל הצעיר מה תפקידם?

יונתן: בעיקר הגנה מפני השמש (במקום לסייד) אבל גם נגד מזיקים, ומכרסמים למיניהם. לא כולם משתמשים בהם אבל אנחנו כן. שומרים על הגזע של הצמח.

ואם יש את נפשכם לדעתהפרדס, כמו גם אנשיו, הוא אותה פינה נעימה, קרן רוגע בתוך מרוץ החיים המיוזע

20131020_123919

 

One Response to שלושה נכנסו אל הפרדס… (ויתרנו על בן-זומא…) / משה נתיב

  1. תמר לנג הגיב:

    כל הכבוד ליונתן ולגיורא על התוצאות בפרדס ולמשה על הראיון. חסרה לי רק שאלה אחת: מה הנגישות של חברי הקיבוץ לכל הטוב הזה? האם הפרדס הוא רק מקור להכנסה, שההנאה הנוספת היחידה היא הנוף הירוק, או ש"מגיע" לחביירים גם הנאה ישירה מהפרי העסיסי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896