קראתי בעיון את מכתבו של חגי ושמעתי את דבריו במועצה האחרונה בנושא שיוך נכסים יצרניים.

ראשית יש לדייק בעובדות.

כאשר הוחלט בקלפי  על שיוך נכסים יצרניים – כחלק בלתי נפרד מההחלטה נבחר צוות שתפקידו היה להיכנס לעומק הדברים על מנת להביא את יישום ההחלטה, כולל מבנה והצעה מפורטת . אכן הצוות הזה עמל יחד עם עו"ד ליעד סידר (בעל ניסיון רב בנושאים אלו בקיבוצים שונים) והכין מבנה ומתווה שימסד את ההחלטה ואת הגופים הפורמליים הנדרשים.

לפני כשלושה חודשים הוצגה ההצעה במועצה – ונידונו כל הנקודות והמודל  – על פי הנוהג ניתן זמן לחברים להביע הסתייגויות או הצעות אחרות. חגי, לא הציע שום הצעה או התנגדות.

כיום, כשאנו באים לאישור המודל על מנת למסד את הנושא כך שכל אחד מחברי "קבוצת ה-400" ידע  שהנכס המשויך לו – יופעל על פי ההחלטות – הפלא ופלא… חגי  מהרהר, מערער ומכניס רוח של חשדנות כאילו אנשי הצוות מנסים "לחדור לכיס הפרטי של מי מאיתנו, או לנכסיו ולהוציא משם כספים שאינם שייכים לו " (ציטוט מהמאמר) .

לעצם העניין – הצוות שמורכב מבעלי תפקידים ונציגי ציבור  – שקד ולמד את מבנה הענפים והנכסים שהוחלט להעבירם ל"קבוצת ה-400". אחת מנקודות המוצא המרכזיות של הצוות היה לדאוג לחברים (והמבוגרים בתוכם) ולנכס שלהם. הכוונה היא להעביר נכסים שיניבו פירות לבעליהם ובכל מקרה לא יהיו חשופים לסיכונים של ניהול עסקים שוטפים.

כשהגענו לנושא גרנות  למדנו כי ישנם 2 "אגפים" עיקריים לגרנות:

"אגף" אחזקות – שבו מתנהלות אחזקות של גרנות – שאותם החלטנו להעביר לקבוצת ה 400 .

ו"אגף" חקלאי – שבו מרוכזות הפעילויות החקלאיות של גרנות כגון: אבוקדו גרנות, אמבר ועוד.

כשבחנו את הפעילויות האלו – למדנו שהרווחים המחולקים בארגון החקלאי מבוססים על חלוקה לפי נפח פעילות (כמות תערובת,כמות פרי ) וחלקו לפי "בעלות". אגף החקלאות בגרנות מתאים להגדרה של  עסק חי, פעיל עם סיכון ודרישות הון שונות ומושפע מרמת הפעילות של גבעת חיים בה (גבעת חיים העתידית).

ההחלטה על חלוקת הרווחים בגרנות חקלאות (באם ישנם) בין הפעילות והבעלות היא משתנה ושרירותית.

בהמשך להחלטת האסיפה שלנו שהפעילויות החקלאיות של גבעת חיים יישארו בקיבוץ הכללי (כמו הרפת, המטעים וגד"ש) – אנו חושבים שכך גם צריך להיות עם הפעילויות החקלאיות בגרנות.

לסיום :

הצוות שפעל והכין את ההצעה לאישור – כולו מורכב מחברי "קבוצת ה-400".

הצוות שפעל ופועל – מטרתו להסדיר את נושא השיוך היצרני, על פי ההחלטות וההגיון.

אותו צוות – הוא הוא שהביא גם את הצעות ההחלטה המקוריות – כשלנגד עיניו היו הרצון לחלק לחברים הותיקים נכס – שיוכלו ליהנות ממנו ולהורישו, יחד עם החלטה להשאיר נכסים אחרים בקיבוץ כמקור להמשך קיום הישוב והקהילה שלנו.

כל ניסיון של חגי לצייר את הצוות כ "חודר לכיס הפרטי" ולצייר את עצמו "כדואג לחברים" הינו ניסיון מטעה ומסלף.

חבל שחגי, שהיה בעבר יו"ר קהילה ויודע מהי אחריות ציבורית, מנסה ליצור תחושות קשות של מחנאות וחוסר אמון  – שהן חסרות בסיס!

אני סמוך ובטוח ש"חברי קבוצת ה 400" ישכילו לראות מבעד ל"מסך העשן" ולאשר את ההצעה כפי שתובא על מנת שנוכל לשייך באופן פורמאלי את הנכסים היצרניים כפי שהחלטנו עליהם.

בברכה

שמוליק לשם

קראתי את רשימתו של חגי לאחר שהשמיע את טענותיו במועצה האחרונה בנושא שיוך הנכסים.

קשה שלא להתרשם מהעובדה כי לחגי יש דעות מוצקות והוא איננו מוכן שיבלבלו אותו עם העובדות.

הניסיון להצטייר כמגן זכויות החברים בכלל והפנסיונרים בפרט הינו מהלך פופוליסטי ותו לא.

כמי שעמד בראש הצוות אשר נבחר ע"י האסיפה להוביל ולנסח את התקנון של שיוך הנכסים, ובהמשך לתשובתו של שמוליק ברצוני להוסיף כי במקור שוייכו לתאגיד האחזקות גם המג"ח וגם חברת ליפסן.

שתי החברות הנ"ל סוחבות חובות של מיליוני שקלים לקיבוץ. הכללתן של החברות הנ"ל לתאגיד, משמעותה החזר חוב לפני חלוקת דיבידנד לחברים. לאור זאת החליט הצוות להוציא אותן מהנכסים המשוייכים לתאגיד האחזקות.

תמהני מדוע חגי איננו מלין על צעד זה.

נדמה לי כי הגיע הזמן להגיד לאותם חברים המנסים להצטייר כמגיני העם אל מול המימסד הגוזל את זכויות החברים, די ! עד כאן! הציבור איננו טיפש והוא מבין כי ישנה גם אחריות ציבורית מעבר לרצון האישי של כל אחד מאיתנו להינות מכספים אשר יגיעו ישר לכיסנו.

בברכה,

יזהר לנדאו

בעקבות התגובות . . . .

בעלי תפקידים מסוימים הפכו להם את סגנון ההתקפות האישיות ותיאורי הפחדה לשיטת דיון ציבורי, כדי לכפות את דעתם תוך רמיסת זכות הציבור להתייחס ולהביע דעה חולקת.

זכותי להעיר הערות במועצה, גם אם במועצה קודמת לא השתתפתי, וזכותי להביע דעתי בכל מועצה שהיא, גם אם זה לא נוח למי מבעלי התפקידים. זו זכות יסוד של כל חבר בקיבוץ ודי לניסיון סתימת הפיות.

גם סיפורי החובות, שאין להם כל בסיס וקשר עם הפרטת הנכסים, נשלפים כדי להפחיד ציבור הנתפס כתמים ולעיתים יש בעלי תפקידים הרואים אותו כמוגבל.

אף לא אחד מהגופים הופרט בהליך הקרוי שיוך נכסים יצרניים, לא מניות גת, לא מג"ח ולא כל גוף אחר. הופרטו הרווחים מאותם גופים והתמורה בגין מכירתם אם יימכרו.

כל גוף כלכלי במסגרת הכלכלה המודרנית מנהל פעילות שתוצאותיה מנותקות מבעלי המניות ובוודאי מחברים הזכאים לרווחים אם יצטברו כאלה. והיה ובעלי תפקידים ניהלו עניינים בצורה שגרמה להפסד ונוצרו חובות, הרי שאין חלוקת רווחים. אם יהיו רווחים לגופים אלה בעתיד יוחזרו החובות תחילה.

לעניין זה אין דבר וחצי דבר עם הגוף שאמור להסדיר חלוקת רווחים שיצטברו מגופים אחרים, והגיע הזמן להפסיק עם זריעת החול בעיניי הציבור ולהשתמש בטיעונים הזויים לצורך הפחדה וכפיית דעה.

חגי בר אילן