לביאה בן אור, יו"ר הנהלה חינוכית ומנהלת של החינוך הבלתי פורמאלי

לביאה, בואי נתחיל מהתמונה הכללית ולאט לאט נפרק את המשוואה…

מערכת החינוך של גבעת חיים איחוד פועלת ועובדת תחת החזון שניסחנו שלפני כארבע-חמש שנים, כשהתחלתי בתפקיד. בעזרת צוותי חינוך והורים, בנינו "אני מאמין" של המערכת המשמש לנו כמגדלור בכל העשייה הרעיונית והמעשית היומיומית שלנו. בין הדברים החשובים בחזון: טיפוח כל ילד להיות אוהב אדם, סבלני ומכבד את הזולת, היודע להתנהג בקבוצה, מכיר בערך עצמו וזולתו ומפגין אחריות לסביבתו. הרעיון הוא ליצור את התנאים המיטביים לכל ילד כך שיכיר את עצמו, יהיה מחובר לזהותו ולחוזקותיו וידע שיש מקום אחד שהוא שייך אליו, מקום שמכבדים ואוהבים אותו.

איך מצליחים לראות כל ילד במערכת כל כך גדולה?

אנחנו מסתכלים על כל הילדים, ועובדים ברמת המיקרו והמקרו כל הזמן. יש לנו מבט מעמיק על כל ילד וילד ויחד עם זאת מבט על השכבה ועל הבית. אנחנו משתדלים להגיע לתנאים הנכונים לכל ילד, כך שנזהה את הצרכים שלו וניתן לו כלים להערכת החוזקות שלו.

זה נשמע נהדר אבל איך פורטים את זה לפרוטות ומביאים את זה לידי ביטוי ביום-יום?

קודם כל ברור שאנחנו צריכים קווים מנחים לעבודה שלנו, ואחר כך באמת צריך לדעת ליישם את זה. אני אתן לך דוגמא, על עבודה ביום-יום. אנחנו עכשיו בחודש מאי והתחלנו תוכנית מעברים. אנחנו בונים תהליך מתמשך של השלב שבו ילדים אמורים לעבור מ"בית" ל"בית" (בין מרכזונים או בין שכבה צעירה לבוגרת וכו'). ראינו שימי ביקורים בסוף אוגוסט אינם מספקים, ולהפך, יוצרים מועקה וחשש אצל חלק מהילדים. כפי שקורה לפעמים כשילדים עוברים בית ספר או לעיר חדשה. לכן החלטנו לייצר תהליך הדרגתי שכולל – ראיונות אישיים של הילדים על ידי המדריכות/מטפלות, בהם מדברים איתם על הרגשות והחששות שלהם לגבי המעבר עם שאלות ממוקדות – "מה החששות שלך? כיצד אתה עובר מכשולים ושינויים? מה אתה יודע על הבית שאליו אתה עובר? וכו'". מעבר לכך, הילדים מבקרים (לא רק באוגוסט כפי שהיה עד כה) קבוע בבתים שאליהם הם אמורים לעבור. לדוגמא – ילדי כיתה ג' הנוכחיים אוספים בחדרוכל את ילדי ב' שאמורים להיכנס לבית שלהם (כל ילד מחובר לילד משכבה צעירה) והולכים לבית שלהם כדי להכיר להם את הפינות והפעילויות. אנחנו רואים איפה נמצא כל ילד ומה החששות האישיים שלו וכך ניתן גם לתת לו את המענה האישי.

מה עם בוגרי היב', שלמעשה לא עוברים למקום אחר במערכת?

אנחנו שמים דגש חזק מאד על העבודה עם בני ובנות היב'. אנחנו עוברים אחד-אחד ורואים איך אפשר לעזור לכל אחד עם השלב הבא בחיים שלו – לשנת שירות, לצבא, למכינה וכו'. בפגישה משותפת, מציגים להם את האפשרויות, ואז מתקדמים עם כל אחד בנפרד. אנחנו מסייעים להם באופן אישי, ומשתדלים למענם גם במקומות עצמם, שאליהם הם מנסים להתקבל (כולל שיחות למקומות ועוד). אנחנו נעשה הכל כדי שילד יתקבל למקום שהוא רוצה. אנחנו עוזרים בראיונות, בקבלת ההחלטות וגם איך להתמודד עם כשלונות.

גם לאנשים מבוגרים קשה להתמודד עם כשלונות…

לגמרי. ולכן כל כך חשוב ללמוד את זה מגיל צעיר. זה נושא שמעסיק אותנו מאד. התרגול של התמודדות עם כשלון חשוב מאד לחיים. אנחנו צריכים לוודא שהתרגול עם הכשלון בונה ומעצים את הילדים ולא פוצע אותם. אנחנו עושים את זה במגרש הכדורגל כשילד מחטיא. הוא אמנם החטיא אבל היתה לו מסירה טובה, הוא נהנה לשחק וחשוב להדגיש את זה בפניו. אנחנו לא רוצים שילדים יבכו כשהם מחטיאים אלא יבינו שזה חלק מהחיים וימשיכו לשחק. אותו הדבר כשיוצרים יצירת אמנות, שלכאורה לא יצאה כפי שהילדים תכננו. איך מתמודדים עם זה? חשוב שהביקורת העצמית לא תהיה קטלנית כך שתגרום לילד להרוס את היצירה כי היא לא יצאה כמו שהוא רצה. שיהיו יותר חומלים לעצמם. זה לא פשוט אבל בהחלט ניתן ללמידה.

אולי נמשיך? – דוגמאות לעשיה שנובעות מהחזון והאני מאמין של המערכת – "הסיסמאות"?

כולם יודעים לדקלם סיסמאות ומעטים יודעים לחיות אותן בחיי היומיום. אני אתן לך דוגמא – אנחנו מאד מעריכים ומטפחים את החוגים במערכת, ומיישמים את זה בשנים האחרונות. מדובר בילדים המעבירים חוגים לילדים אחרים – חוגי כדורסל, כדורגל, פטנק, יצירה, סיפורים, ריקודים, הצגות ועוד… שלל נושאים שילדים מעבירים אחד לשני. אז איזו סיסמא יש לנו כאן? נתינה קודם כל – לומדים לתת אחד לשני; כבוד; עזרה לזולת; פיתוח יוזמה ואחריות; פיתוח משמעת עצמית. זוהי פלטפורמה המאפשרת לנו להביא לידי מימוש שלל ערכים ומטרות.

דוגמא נוספת – עבודה. זהו ערך מאד חשוב וילדים עובדים בכל המערכת. הגדולים עובדים כהכשרה לחיים האמיתיים ובתוך הדבר הזה אנחנו מלווים אותם. בכיתה ח' יש פרויקט לאורך השנה בהכשרה לעבודה – נפגשים עם מנהלי הענפים, מלמדים על זכויות וחובות בעבודה, מדגישים את כללי העבודה, ואנחנו שם לאורך העבודה עצמה כשמשהו לא מסתדר.

דוגמא נוספת – תנועת הנוער. זהו גוף שאני מאד מעריכה. זוהי פלטפורמה המאפשרת לילדים לנהל ולהתנהל לאורך זמן. כשילדים מדריכים ילדים אחרים הם בעצם לומדים כישורי חיים – תכנון, ניהול זמן, עבודה בצוות, משמעת, סבלנות, להתנהל עם ילדים עם צרכים קצת אחרים, לראות איך לכל ילד יש את המקום שלו, מתרגלים כבוד הדדי, סובלנות, יושר, נאמנות לרעיון. עולם שלם של מושגים בא לידי ביטוי במרחב הזה, ורואים שהוא עובד יפה. בתוך זה גם הקשר לטבע, לצניעות – בפעילות מקומית שאינה מסתמכת על אטרקציות חיצוניות. אנחנו היום בעיצומו של משבר גדול בנוגע לתנועה, ובזמן הקרוב נערוך דיונים בנושא – נרענן את תפקיד התנועה בחיי הילדים, נבחן את המקום הנכון עבורנו – ונחליט על תנועת הנוער אליה נשתייך.

באיזה מקום היית רוצה להשתפר במערכת?

הייתי רוצה לתת דגש לערך של ניהול עצמי. אנחנו יותר מידי "עושים" עבור הילדים ולא מספיק מלמדים עשייה עצמית ולא מספיק סומכים על הילדים בעניין זה. חשוב ללמד כיצד מתכננים, כיצד בונים תכנית עבודה ומבצעים ו…חשוב ביותר בנועם הליכות. כדי לעבוד על זה אנחנו מתחילים בפרויקטים שבהם הילדים מעורבים מההתחלה ועד הסוף מהבתים הצעירים. עכשיו לדוגמא, ילדי בית האורן תכננו את פעילות ל"ג בעומר לילדי בית האלון. הם תכננו תחנות מושקעות והפעילו את הכל לבד. אנחנו שם ללוות ולהנחות אבל הפרויקט הוא שלהם עם עזרה. אנחנו בדרך… אבל יש מרחב גדול לשיפור.

איך מתנהלים מבחינה תקציבית?

אנחנו מערכת גדולה ועתירת עבודה, וזו עיקר ההוצאה. העבודה שלנו נשענת על תקנים, ובהתאם לזה מאושר התקציב. ההוצאות הנוספות העיקריות הן על המזון וחומרים אחרים. התחום הגדול הנוסף הוא ההוצאות על החופש הגדול. כל אלה מוצהרים ומאושרים בתקציב הקהילתי. אנחנו בדרך כלל עומדים בתקציב. יש שנים שפחות ויש שנים שיותר. הבתים שלנו הם בתים גדולים, שבהם בעיקר ילדי הקיבוץ, וכבר אין מרחב תקציבי יותר גדול של תשלום גבוה יותר של ילדים מחוץ לקיבוץ. תקציב הקהילה לילד – 2000 ₪, ואילו בשנים האחרונות, בפועל, התקצוב פר ילד היה נמוך יותר. היו שנים שהסתדרנו עם זה אבל לאחר ההעלאה הגדולה של שכר המינימום, צריך להעלות את התקציב פר ילד בהתאם.

את יכולה קצת להסביר על הנהלת החינוך?

ההנהלה מורכבת מנציגי ציבור, וצוותי ומנהלי המערכת. אנחנו נפגשים אחת לחודש-חודשיים בהתאם לצורך, ובעיקר דנים בנושאים אסטרטגים ומהותיים. ההנהלה לא מתעסקת בשוטף. היא מאשרת את התקציב ואת סל השירותים. אפשר לקרוא באתר את הפרוטוקולים.

יש לנו צוות נוסף המלווה אותנו – צוות נעורים: הורים ומדריכים שנפגשים אחת לכמה חודשים, בעיקר קרוב למסיבות, ומסייע לנעורים להתנהל. הוא גם מתכנס באירועים יוצאי דופן כמו לאחרונה כשנמצאו בדלי ג'וינטים בנעורים. הדבר נוהל על ידי ההנהלה וצוות נעורים.

מה לגבי הקשר עם ההורים?

אנחנו בקשר רציף עם ההורים. כל הצוותים שולחים עדכונים שבועיים וחודשיים על מנת שההורים ידעו מה מתנהל בבית. אנחנו קשובים להורים, ומעודדים אותם להתקשר ולעדכן את הצוות. מלבנים כל סוגיה ומתקדמים. אנחנו מדווחים על כל אירוע שקורה שאינו בהתנהלות הרגילה להורים ובמקרים מסויימים להנהלת קהילה ומנהל קהילה. אני דוגלת בעדכון להורים – להגיד את הדברים – גם אם הם לא תמיד נעימים. חשוב שיהיה דיאלוג ושקיפות. חשוב לשמור על המסגרת של המערכת כך שתהיה יציבה ותתנהל לפי הקווים המנחים שיצרנו. הורים שותפים בפעילויות עצמן כמלווים או כמעבירי פעילות וזה תמיד מעשיר את העשייה.

מה עושים עם ילדים שלא רוצים ללכת לפעילויות?

שאלה לא פשוטה. אני דוגלת במציאת המקום הנכון לכל ילד. צריך לראות כל ילד לגופו – להבין למה הוא לא רוצה ללכת לפעילויות. האם זה בגלל משהו שקרה עם אחד הילדים? האם הפעילויות לא עושות לו טוב? אולי ויכוח עם אחד מאנשי הצוות? במקרה כזה אנו מתכנסים עם ההורים והצוות ועם מטפלים חיצוניים אם יש, ומנסים להבין מה קרה ואיך לפתור את זה. בדרך כלל זה עובד. צריך לזכור שיש ילדים שזה לא מתאים להם. יש להם קיום ומרחב אחר. לילדים כאלה צריך להניח אבל להיות עמם בקשר מתמיד. ילד שבכיתה מסויימת לא התאימו לו הפעילויות, יכול פתאום כן לרצות ללכת – כי הוא קצת השתנה, כי הצוות השתנה, כי הפעילויות השתנו וכו'… יש ילדים שמזמינים אותם שוב ושוב, הולכים אליהם לבית, ומנסים להפעיל את החברים. המסר שלי הוא חד משמעי – אנחנו לא מוותרים. אם מישהו מרגיש אחרת חשוב לעדכן אותנו.

אנחנו בקשר עם בית הספר, יש הורים שפונים אלינו לעזור בבית הספר וגם שם חשוב שנהייה בשביל הילדים. חשוב שתהיה המשכיות בין מערכת למערכת. אם לילד היה אירוע בבית הספר והוא ממשיך למרכזון זה בטוח משפיע ואנחנו רוצים להיות שם בשבילו.

לגבי הגיל הרך –

אנטה ואני עובדות בשיתוף פעולה, בחשיבה משותפת בכל עניין ועניין. תוך ראייה מתמדת שהמערכת שלנו היא אחידה, נשענת על אותם ערכים ועקרונות מבית התינוקות ועד הנעורים. הרעיון של בניית תנאים מתאימים לכל ילד בהתאם למקום שלו, נכון בכל שלב.

בשנים האחרונות, אנו ניצבות מול סביבה חיצונית משתנה, עתירת חוקים וכללים ואנו מנסות לשמור על העיקר. מתארגנות לשנת הלימודים החדשה, מערכת בתפוסה מלאה, ברובה ילדי הקיבוץ. למערכת שלנו, יש "שם" טוב במיוחד ורבים רוצים להכניס את ילדיהם אלינו לבתים. הצוות ברובו, קבוע וממשיך גם לשנה הבאה. המערכת נותנת דגש רציני על התמקצעות הצוותים ומשקיעה בזה, הדרכה והשתלמויות. יש הבנה ברורה ששנות ההתפתחות הראשונות הן קריטיות להתפתחות האדם, ולכן אנו משקיעים בהן את המיטב.

 לסיכום?

אנחנו צוות גדול של אנשים טובים שחשוב לנו ליצור מרחב נכון עבור הילדים בראיה כוללת ופרטנית. מרחב המדבר שפה חיובית, מתרגל כבוד הדדי, נתינה, סובלנות עניין, אתגר, הנאה, ביטוי עצמי, יוזמה, משמעת, מציאת עניין, פתרון קונפליקטים, חברות… ועוד. אני מודה לכל אחד מאנשי הצוות שלנו – זו עשייה כל כך חשובה ומלאת אתגר ועניין, ואני מזמינה עוד אנשים להצטרף אלינו. כעת אנחנו עוסקים בתכנון החופש הגדול, הזדמנות נפלאה למפגש עם ההורים בעשייה משותפת!