ישבנו עם אייל לשיחה בחדר שלו. הכנו שאלות מראש, שחלקן שמענו בשבילים ומאנשים. היו הרבה שאלות ולא הספקנו את רובן. אז נשאר לפעם הבא…

בטיחות בדרכי המשק – האם תוכל לפרט כיצד מתמודדים עם נושא זה?
חלק מהתופעות שרואים בקיבוץ שלנו, רואים גם במושבים וקיבוצים אחרים. כאילו חוקי הנהיגה נעצרים בכניסה לישובים – בין אם זה אי אכיפה מספקת ובין אם זה בגלל שאנשים מרשים לעצמם.
קחו לדוגמא את החניות – כיום אין כמעט בעיות של חוסר במקומות חניה בקיבוץ. יוצא לי בלילה לפעמים להסתובב בחצר הקיבוץ, ולמרות מקומות החניה המסודרים, אני רואה שאנשים חונים על מדרכות ובמקומות אסורים. אחת הדילמות שלנו בהנהגה בנושא התנועה (ובנושא אכיפה בכלל) היא שכאשר אנחנו אוכפים אנחנו נתפסים כאנשים "רעים" (אצל הנאכפים), ואז גם באים בתלונות להנהלה שאנחנו לא בעיר וזה הייחוד של הכפריות שבמקום (קטנוע בלי קסדה, ילדים על הברכיים וכו'). אני לא רואה כאן בקיבוץ בעיות בטיחות יותר גדולות מאשר ברחבי הארץ. אם תיקחו את הכבישים בארץ זה בית משוגעים אחד גדול, והמשטרה גם לא מצליחה לאכוף את כל מה שקורה שם. אני חושב ששם המשחק כאן הוא הסברה ועוד הסברה. תשמור על הילדים שלך ותשמור על הילדים של אחרים באותה המידה.

אז מה זה אומר? שלא מתמודדים עם אכיפה כי אולי לא נעים מאלה שיכעסו שאוכפים עליהם את החוקים?
לנו כקיבוץ אין בעצם סמכות אכיפה. כדי לקנוס את החבר או התושב שחונה במקום שאסור, הקיבוץ צריך לאשר בועדה המקומית או בועדות המוסמכות את המקום שהוא אסור לחניה, ואז הקיבוץ צריך לקרוא למי שמוסמך לתת קנסות – פקח/שוטר מוסמכים. אותו דבר עם בעל הכלב. אתה יכול להגיד לו מה שאתה רוצה בתור חבר או בתור קיבוץ, אבל למעשה אין לנו סמכות לתת לו קנס. אנחנו בקיבוץ יודעים להפעיל הסברה שעובדת (בקיבוץ הזה בדרך כלל בצורה יותר טובה ממה שאני רואה בקיבוצים אחרים). אנחנו יודעים להטיל סנקציות כאלה ואחרות, אבל אין לנו יותר מדי כלים. אין לנו משטרה או צבא או מחלקת פיקוח. אנחנו נעזרים מדי פעם בגופים החיצוניים. אולי לא מספיק. החברים יודעים את הכללים. הם לא שונים משאר המקומות בארץ. בחוץ מקפידים כי אחרת זה כואב להם בכיס או שישללו להם את הרישיון, או שייקחו את הכלב שלהם להסגר ואם זו בנייה לא חוקית שיקבלו צו הריסה ואפילו תביעה פלילית. גם אם תהיה החלטת אסיפה להוציא את הכלב של מישהו מהקיבוץ – איך בדיוק נעשה את זה? אם זה יגיע לבית משפט אנחנו בתור קיבוץ נהיה בבעיה כי אין לנו סמכות לזה.
היתה תקופה שהזמנו לוכדי כלבים. הם מגיעים ולא לוקחים רק כלב אחד. הפקח ייקח את כל הכלבים המשוטטים, גם את זה שבדיוק הרגע ברח לחמש דקות מהחצר שלו. אם תזמין פקח לבניה לא חוקית אז על הדרך הפקח כבר יראה עוד חריגות ויפיק דוחות לא נעימים… קהילה שרוצה להתנהל בעצמה ככל הניתן ולא לערב באופן מאסיבי את גורמי האכיפה החיצוניים, שלא מתייחסים לנסיבות או לזכויות עבר, חייבת להבהיר לחברים שפוגעים בחברים אחרים שהם אחראים למעשיהם. יתכן שבעתיד יקרה אירוע קיצוני ומצמרר שיהווה אירוע מכונן בכל הקשור להפעלת גורמי אכיפה חיצוניים באופן קבוע.

קריקטורה של זאב גוטקינד

מה לגבי תִמרור בקיבוץ?
אנחנו משתדלים מאד לתמרר את המקומות, ועובדה, אם תסתובבו בקיבוץ תראו שיש לא מעט תמרורים. דובי קרול הוא האחראי על הבטיחות בדרכים והוא בודק את הדברים באופן קבוע. אם מישהו חושב על צומת מסוכן שצריך תמרור שיפנה אלינו. בפועל יש חברים רבים שמעירים ואנו משתדלים לבדוק את הנושא ולתקן אם נחוץ.

מה לגבי הדרכים העוקפות – כביש מערבי וכניסה מזרחית. תוכל להגיד לנו איפה זה עומד?
נושא התנועה בכללותו נמצא על שולחננו באופן קבוע. במסגרת הדיונים על התב"ע החדשה לתוספת המגרשים והסדרת השימושים ידונו גם סוגיות התנועה והראשון בהם הכביש המערבי.
הקמת הכביש המערבי תהיה אירוע מכונן בגח"א, שלאחריו לא נבין איך חיינו עם עומסי התנועה בשכונות המגורים.
בתקופה הקרובה יעלו לדיון ציבורי כל הסוגיות והדילמות וכדאי להיות מעורבים ובעניינים.

מה יקרה עם "לגעת בחיות" והאורווה?
התשובה מהסעיף הקודם נכונה גם כאן, במסגרת הדיון הציבורי נציף את כל הסוגיות והדילמות גם בהתייחס להסדרת השימושים ויוצפו חלופות שונות בנוגע למיקום האורווה ו"לגעת בחיות", היקפם ומתכונת פעילותם.

האם תוכל להתייחס לעבודה של צוות ה-2030 מבחינה דמוגרפית, וגם בתוך זה לנושא שהעלו הילה ומשה סיטון בקשר לשכונת החיילים?
ההנהלה הקימה את צוות 2030 הדמוגרפי לפני יותר משנה. והוא החל לעבוד לאחרונה בקצב מוגבר. בצוות: יניב אופיר, טלי סופר, ענבל סמית, מנחם הרטמן, שלומית נחמני, נטע מדיני ואנוכי. בין היתר, המטרה של הצוות היא לבחון את הנהלים והכללים שנקבעו כאן ב 15 השנים האחרונות, מאז שהקיבוץ הוגדר כקיבוץ מתחדש, בעיקר בהיבט של הדיור הזמני. להגדיר מחדש את הצרכים, הבעיות והמצוקות בהתייחסות לכל סוגי האוכלוסייה.
ההתייחסות של הצוות היא בכפוף לתב"ע (תוכנית בנין עיר) הנוכחית המאושרת. אציין שבמסגרת העבודה על תב"ע חדשה תהיה בחינה מחודשת של סוגי הבתים והמתחמים לדיור הזמני, בכדי להפיק את מלוא הזכויות שקיבלנו מרשויות המדינה.
במסגרת הדיונים, הצוות מיפה את כל מצבת הדירות הקיימת, ודן בשאלות הנוגעות לתמהיל הדירות שנדרש. בפועל יש לנו מצוקה (מחסור) בדירות גדולות שהן 55 מ"ר ומעלה. התב"ע הקיימת מאפשרת לנו דירות זמניות בגודל של עד 55 מ"ר. בנוסף, מחייבות אותנו התקנות בדירות רווחה לבעלי צרכים מיוחדים בגדלים שונים, בהתאם למצבם האישי (מה שנעשה במתחם הפעוטונים) ולא ברור כיצד נפתור את הסתירה.
מדי שנה אנחנו מגיעים בתקופה הזו למצב שיש לנו כ-15 דירות חדר פנויות, שזה כ-180,000 ₪ בשנה. מצד אחד זה בזבוז של כסף ומצד שני יש לנו מצוקה של בנים (בגיל 25-35 עם ילדים או בלי) שרוצים את הדירות היותר גדולות. בשלושה בניינים של ה"חיילים" חיברנו שתי דירות חדר לדירה יותר גדולה. בהמשך הייתה התלבטות כמה לאחד וכמה להשאיר כדירות חדר כדי שהדירות לא יהיו ריקות ושתהיה תשובה לצעירים שרוצים דירה יותר גדולה.
אחר כך עלתה השאלה – מה נעשה עוד שלוש או ארבע שנים, כשיהיו קבוצות של כ-20 חיילים ויותר במחזור 2-3 שנים בצבא? ועוד כאלה שבשנת שרות, ואתה מדבר על כ-60 דירות חדר (שלא נמצאים בהם באופן יומיומי אלא רק בסופי שבוע ולפעמים רק פעם בשלושה שבועות). ואז איפה יגורו המשפחות הצעירות? ואלה שרק השתחררו ועוד לא התברגנו? והחיילים הבודדים?
ברור שמעבר לנושא התקציב, יש שיקולים שצריך לקחת מבחינה חברתית-קהילתית אבל "תג המחיר" של דירות החדר המסובסדות הוא בין 700-400 אלף שקל בשנה. פעם, לא היה מקום בדירות החברים לחיילים, אבל היום מרבית הדירות של המשפחות הן חדשות או משופצות ובהחלט יש מקום גם לבנים החיילים. הקיבוץ צריך להחליט איפה הוא שם את הכסף מבחינת התמהיל של הדירות (וזה בתקופה שהקיבוץ צריך לשלם הרבה יותר כסף למס הכנסה, להסדרת שימושים ולתהליך השיוך).
לאור האמור עלו הרבה מחשבות ורעיונות כיצד ליעל את השימוש במשאב הדיור הזמני, תוך התייחסות לכל סוגי הצרכים והאוכלוסיות בגח"א. אבל שיהיה ברור – הדיונים עדיין מתקיימים ולא התקבלה כל החלטה בנושא!
נושא הדיור הזמני הוא נושא סבוך. יש עוד דברים שעולים עם הזמן – המשאב של הדירות הזמניות הוא משאב מוגבל שגם מצריך תחזוקה מתמדת. למה שרק קבוצות מסוימות ייהנו מהדירות הללו? ויש עוד הרבה סוגיות מורכבות שעולות והצוות מנסה לתת את הדעת לכל הסוגיות.

לצערנו כאמור היו עוד שאלות ולא הספקנו אבל מקווים להמשיך להתעדכן בצורה זו עם בעלי התפקידים השונים.