מה העניינים, אייל? זו שנה אחרונה…
כן, וזה גם הקיץ הכי צפוץ שאני זוכר כאן. תכננתי לצאת לחופש ולא הצלחתי. המון פרויקטים…

יש הרבה נושאים, אז אולי נתמקד בנושא 2030? פורסם לאחרונה דף ראשוני בנושא.
נושא 2030 (גבעת חיים שנת 2030 כיעד) עבר כמה גילגולים ומחשבות בהיבט המהותי ובהיבט היישומי.
ערכנו הרבה דיונים בהנהלה בנושאים שעומדים על הפרק תחת המושג 2030, והתכנסנו לזה שאנחנו מקימים שני צוותים עיקריים, ועוד פעילות אחת שתעשה במסגרת קרובה של תוכנית 2016.
שני הצוותים הם: אחד – תפיסה דמוגרפית, והשני פיתוח עסקי (גם לאור ההחלטות וההתקדמות עם מה שנקרא "שימושים לא מוסדרים").

אני עוצרת אותך – 'שימושים לא מוסדרים' זה מה שנקרא בעבר 'שימושים חורגים'?
בעבר, בהתנהלות של המנהל מול הקיבוצים, היתה הגדרה של "שימושים חורגים" לשטחים שנעשה בהם שימוש שאינו תואם לתב"ע המאושרת (תוכנית בנין ערים). לשמחתנו השתנה השיח עם המנהל והמושג הפך ל"שימושים לא מוסדרים". האורווה של הקיבוץ לדוגמא, הוגדרה כשימוש לא מוסדר. זה מצחיק (ועצוב) שמה שהוגדר שימוש חורג לפני 20-30 שנים ישאר כזה גם היום, הרבה דברים השתנו בשלושה עשורים וראוי לבחון גם את ההגדרות בתחום זה.
הנושא של פיתוח רעיונות עסקיים, על רקע השימושים הלא מוסדרים, והסדרתם כבר נמצא בתוכנית משק 2016, וצריך להיערך לזה, לתכנן היטב וברור שזה ישפיע על איזה פעילויות יהיו כאן, ואיך הם ייראו…
יתכן שנצליח לשמר ולהסדיר את המשק חי והאורווה אבל לא ברור אם יוכלו לעבוד באותה מתכונת של היום. ואולי הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. ברור לנו שאת מערכת היחסים עם המנהל צריך להסדיר. זה טוב לנו וזה טוב בכלל.

אז יש דיאלוג עם המנהל בנושא ה'שימושים הלא מוסדרים'?
יש ניסיון מתמשך לדיאלוג. לא פשוט… עצם העובדה שההגדרה של שימוש חורג הפכה לשימוש לא מוסדר, מעידה על התקדמות בשיח. יש הבנה בכל המרחב הקיבוצי ובמנהל שחייבים להגיע להבנות, אחרת אין אפשרות להתפתח וזה פוגע בכולם.

תסביר בבקשה על הצוות לפיתוח העסקי
זהו צוות שבראשו עומד המנהל העסקי (ערד סלוצקי). בצוות יהיו שותפים נציגי הנהלה ואחרים. ערד מגבש כרגע את הצוות. מבחינת הצוות ועיסוקיו – אין פרות קדושות מציפים את הכל – אפילו שאלות לא קלות כמו האם צריכה להיות רפת בקיבוץ, האם הרפת צריכה להיות פה? ואותו דבר לגבי מטעים למשל – כל מה שמצריך השקעות גדולות לאורך ציר הזמן. 'שפרירים' בקרוב אמור לעבור לבית הספר ביכון וגם זו שאלה – מה עושים עם השטח?

אבל החוזה עם 'שפרירים' הוארך לא?
נכון, מאחר ובית הספר שאליו הם אמורים לעבור טרם נבנה. אבל זה רק לשנתיים עד קיץ 2018 – 'שפרירים א' (מחוץ לגדרות), וכל הנראה שנה אחרי – 'שפרירים ב'. במונחים של תכנון ופיתוח קהילתי או עסקי מדברים על שנים. כשבונים סככה ברפת היא מחזירה את עצמה אחרי שמונה שנים, כשבונים מתחם שירותים אולי שבע שנים.
בתב"ע מוגדר האזור הצפוני כמוסד חינוכי ומדרום שטח כמעט לכל מטרה (מש"מ 12).

מה זה אומר מוגדר בתב"ע (תוכנית בנין ערים) כמוסד חינוכי?
זו הגדרה כללית לשימושי קרקע שאומרת שבאזור הזה ניתן לפתח מוסדות חינוך – זה יכול להיות בית ספר דמוקרטי או אנתרופוסופי או חינוך מיוחד. וחשוב שתהיה לו תשתית כלכלית שתצדיק את הקמתו ואת תפעולו לאורך זמן. וכל זה כמובן אחרי הסדר מול המנהל.

ואין אפשרות לעשות שם משהו אחר?
בגדול אפשר הכל… זה דומה לרצון לקדם את הכביש המערבי לפי ההגדרה הסטטוטורית שלו, כלומר שהוא רשום בתב"ע ביעוד מסויים, ואם נרצה לשנות לו ייעוד, נחכה, במושגי הזמן של היום, עוד 10-5 שנים עד השינוי המיוחל, אם בכלל…
יש שינויי תב"ע שהם יותר קלים כמו החלפת שטחים – הטכניקה הכללית היא החלפת שטחים בייעודי קרקע שונים ממקום למקום בתוכנית כל עוד נשמרת הפרופורציה בין שימושי הקרקע השונים, לדוגמא שינוי התב"ע בדירות הרווחה הישנות. ויש שינויים כמו הזזת הכביש המערבי או שינוי יעוד שטח 'שפרירים' שיצריך כאמור הרבה שנים.

במה עוד יעסוק הצוות לפיתוח עסקי?
נושא מרכזי נוסף הוא פיתוח מתחם השרותים, היום לאחר התנעת שלב א' בבנין המג"ח והקמת המרפאה האזורית, צריך להעמיק את החשיבה והתכנון בכל הקשור לשאר השטח. לפני מספר שנים הגדיר הקיבוץ עקרונות חדשים לפיתוח אזור התעשיה ועכשיו צריך להתעמק ולפתח את הקונספט.

מה לגבי הצוות השני?
הצוות השני יעסוק בתפיסה דמוגרפית – הכוונה לחשיבה מעמיקה בכל הקשור לגידול הטבעי של הישוב ובכלל זה גודל הישוב, קליטה הדרגתית, "דיור בר השגה" וכיו"ב. רענון תפיסת הדיור הזמני על כל היבטיו: דיור לבנים, דיור מוגן לחברים וותיקים ודיור לצרכים מיוחדים ושונים. בנוסף, בקשנו להרחיב את הישוב ב-150 יחידות, וההתניות של המנהל הן שאם אנחנו רוצים לקבל את היחידות הללו אנחנו צריכים לוותר על פטור ממכרז. זה משהו שאנחנו לא יודעים לקבל. אין מצב שהקיבוץ יאפשר למנהל מקרקעי ישראל להחליט מי יכנס לגור בקיבוץ. ונצטרך לראות איך מתמודדים עם זה.

רק כדי להבין עד הסוף – 150 היחידות הללו זה אומר השכונה החדשה – פיטום עליון – שכונה ג' או חלקה?
אין קשר, שכונה ג' מתוכננת על תב"ע מאושרת וה-150 יחידות שביקשנו מחייבות קידום תב"ע חדשה, אם זה יאושר. בימים אלו מתקיימים דיונים בנושא.

אתם מתייחסים לגידול האוכלוסין בצורה הומגנית?
בודאי שלא. יש לנו קבוצות שונות עם צרכים שונים, ואנחנו מתייחסים גם לדיור הזמני וגם לקבוע.

אתם מתייחסים גם לדירות מסיימי יב' ודירות החיילים?
כן. היום אנחנו מקצים הרבה שטח לדירות הללו כ- 40 דירות של כ 30 מ' שזה בערך 1200 מ"ר. מחוץ לקיבוץ אין "סידור" כזה… מדובר בוויתור מרצון (ויכולת…) של הכנסה כספית גדולה. בנוסף, אנו צריכים להגדיל ולשמר את מצבת הדירות גם למשפחות צעירות. היום כשיש דירות גדולות לחברים הן יכולות להכיל גם חדרים לחיילים ולמסיימי יב' כמו שקורה בחוץ. אני לא אומר שצריך לעשות בעת הזאת שינויים דרמטיים אבל אלה בהחלט שיקולים שצריך לקחת בחשבון.
ישנה קבוצת הסטודנטים והזוגות הצעירים, שלהם נדרשות דירות קצת יותר גדולות. ויש קבוצה גדולה של משפחות צעירות, שלהן אנחנו מנסים למצוא פתרונות יצירתיים. יש הרבה מגבלות. הביקוש הוא גדול (בכלל בקיבוצים, גם בגלל משבר הדיור מחוץ לקיבוץ). אין סיכוי שנצליח לתת מענה לכל הבנים שלנו, "תורת המחסור" נכונה גם במקרה זה.

יש עוד פתרונות בקנה?
כן, שינינו את תפיסת התכנון בבניה הפרטית בקיבוץ כך שחברים יוכלו להרחיב את ביתם ולאכלס ביתר נוחיות גם את בניהם (אפשרות לבנות יותר מ 160 מ"ר).

תסביר קצת על מגורי גיל הזהב
אנו מקבלים כל הזמן פניות לגבי מגורים לגיל הזהב. אם אנחנו יודעים להציע פתרון להורה מבוגר שחי בבית גדול לבד בצורת מעבר לבית קטן ומסודר בשכירות, הוא מפנה את הבית שלו לטובת משפחת הבן או הבת למגורים ארוכי טווח. כאשר אחד מההורים עדיין חבר, הבן או הבת לא יכולים להיות חברים, אבל כאשר הבית עובר אליהם הם יהפכו להיות חברים. זה נותן למשפחות עוד מרווח תמרון.
הדיור לגיל הזהב מתוכנן בחלק הצפוני של מתחם הפעוטונים הישן, שני מבנים שיחולקו לארבע דירות – ההצעה בשלמותה נמצאת בהתהוות והכנה לדיון בהנהלה.

מה לגבי דירות רווחה?
יש מתחם רווחה ובריאות שמוגדר בתב"ע. זה חלק מהחשיבה הקהילתית של גח"א לאורך שנים, בהתייחסות לרווחה ולבעלי צרכים מיוחדים. כיום יש ברשותנו ארבע דירות רווחה ליד המרפאה. כדי לאפשר לשייך את הדירות לקליטה נוספת, אנו עושים הסבה של ארבעה פעוטונים לארבע דירות רווחה בגדלים שונים (בהליכי תכנון ובנייה).

אמרת שיש עוד צוות?
קראנו לנושא הזה "אחזקה ופיתוח הישוב". בדיונים הראשוניים של 2030 עלה מאד חזק הנושא של פיתוח תשתיות – ביוב, חשמל, כבישים, חניות וכו'. הטענה היתה שאומנם יש עבודה משמעותית בנושא הזה בקיבוץ, אבל זה עדיין לא מספיק. בטח אם לוקחים בחשבון את מבני הציבור והטיפול בהם, אבל גם בפיתוח יותר מהיר של שאר תשתיות הקיבוץ. יש חשיבות להגדלת המימון של התשתיות (מעבר לקרן תשתיות) על מנת שיהיה יותר כסף בשביל האחזקה המונעת והפיתוח של מבני ציבור והתשתית הכללית. הנושא יבוא לידי ביטוי בתוכנית 2016.

מי בצוותים בנתיים?
הצוותים האלה הם צוותי עבודה של ההנהלה שעובדים גם עם אנשים מקצועיים מחוץ למערכת. המטרה להביא חומר למועצה לדיון ושיתוף אחרי שעבר דיונים פנימיים.

איפה משתפים את הציבור בחשיבה הזו?
זו בהחלט דילמה מתי לשתף את הציבור. מצד אחד רוצים להיות שקופים אבל לא רוצים להגיש חומר שלא ישים ושיש בו המון חורים. חייבים לבדוק כל נושא עם המגבלות שלו. אם נבוא עם שאלות פתוחות מדי שבכלל אי אפשר ליישמם אז למעשה לא עשינו כלום בשיתוף.

וכרגיל נגמר הזמן… נשחיל עוד כמה דברים לסיכום?
אנחנו ממשיכים עם השגת ההיתר לכניסה המערבית (חרב לאת) במקביל לבדיקה של חלופות (לא פשוט, מעורב עם בדיקת התנועה, פוליטיקה מקומית ולוחות זמנים). זה משהו שישחרר את הקיבוץ מהרבה עומס תנועה וזה מאד חשוב.
מתחם השירותים מתקדם במרץ. בשלב ב' כבר צריכים לחשוב על כניסה מזרחית כך שהמתחם יהיה מחוץ לגדר הקיבוץ.
מתחם החינוך – אנחנו מסיימים את הפעוטונים החדשים והממ"דים.
שנת 2016 תהיה עמוסה בפעילות מבורכת בכל תחומי החיים, בדיונים לאן פנינו (גיבוש חזון בתחום העסקי-כלכלי והחברתי-קהילתי), קליטה, והשלמות בתחום השיפוצים.