ברכות ליו"ר הנבחר וליו"ר היוצא. ולחברים שלמרות חששות על חוסר עניין ו"הצבעה ברגליים" מצאו לנכון להגיע ולהצביע. מבלי להוריד מהישגו של ברוך, לפני הבחירות ניתן היה להרגיש ריח קל של אכזבה באוויר, מכך שהיה רק מועמד אחד, ומהעובדה שהדור הצעיר לא נענה לקריאה להחליף את השורות. ברוך עצמו ביטא את האכזבה הזאת, וגם אחרים. אני מניח שכעת, משנמנו הקולות והבחירה הושלמה, האכזבה בטח תתפוגג ותישכח. עם זאת, זה המקום גם להזכיר שעוד נכונו לנו בימים הבאים בחירות לתפקידים שונים, הנהלה חדשה, ומילוי המקומות הפנויים במועצה, וחשוב לזכור שללא מועמדים ראויים, קשה יהיה להקים גופים משמעותיים וחזקים, וההפסד יהיה כולו שלנו.

האביב השנה ארוך במיוחד, ואביבי במידה יוצאת מהכלל. אפילו זכינו לסופת אביב אמיתית. הקיבוץ מלא פינות ירוקות ופורחות.

זה המקום להזכיר פינה אחת ייחודית במיוחד: שביל "הנחש" החוצה את שכונה ב' בשכונת הבנים. ייחודי על שום מה? על שום כך שבמקור היה אמור להיות שם כביש. אפור ואספלטי, ומדרכות אקרשטיין משני צדיו. רצה הגורל, ורצו החברים, והתרצו שלטונות התכנון, והנה – הפלא ופלא – את מקומו של הכביש תפסה מדשאה ירוקה, ובליבה שביל בטון צר ומתפתל, שהוכיח שעדיין לא נסה ליחה של פיסת דשא, ושל שביל צר, וספסל מתחת לעץ. כה לחי לחברים שעמדו על כך שתהיה להם פיסת קיבוץ. לעושים במלאכת התכנון שהתרצו וידעו לתקן את הדרוש תיקון, ולכל אלו שעדיין נאבקים, לא רק לשמר את מה שהיה פעם, אלא גם לבנות נכון יותר את מה שיהיה בעתיד.

באותו הקשר, אבל מזווית פחות אופטימית. לפני מספר שבועות אושרה תכנית הכבישים. רבים ודאי לא הבחינו ששוב נקבע שבשכונה ג' (לכשתיבנה בקרוב) יהיו הרחובות הפנימיים, חסרי המוצא, רחובות רחבים במיוחד, שישה מטרים רוחב הכביש ועוד 4 מטר של מדרכות. מדוע צריך כביש כה רחב, כשבכל הקיבוץ, כבישים פנימיים הם בעלי רוחב של 4.5 מטר בלבד, ומדרכה רק בצד אחד? אני מקווה שכמו במקרה שביל הנחש, גם כאן תעמוד התבונה לתושבים ולאנשי התכנון להבין שעדיף צנוע וקטן על רחב וגדול, והשינויים המתבקשים יעשו.

אם בענייני שביל הנחש אנו עוסקים, אי אפשר שלא להזכיר את כיתת פיסטוק שעלתה למצדה ביום שישי עם זריחה. הירידה בשביל הנחש הזכירה לרובנו שהברכיים הן לא צעירות, אבל האווירה הטובה ומצהלות בני המצווה טובלים בנחל דויד היו שווים את זה. כל הכבוד למארגנים ולעולים בהר.