צילום: איתמר רגב

מזג-האוויר לח חם ורטוב גם אצלנו בקיבוץ ומה שקורה במדינה משפיע על כולנו ועדיין, העולם לא פסק מלהסתובב ואנו מצויים בנקודת שיא בעשייה השנתית שלנו.

לדעתי, אמצע השנה הוא תמיד החלק הכי קשה שלה – מצד אחד הזמן טס ובעצם לא הספקנו בכלל להתארגן ומצד שני תכף כבר צריך להתחיל להיערך לשנה הבאה. באמצע השנה קשה לעצור רגע ולהסתכל על כל שנעשה אבל לשמחתי, ליאור עקשן ובכל פעם ברגע הנכון, מזכיר לי: "הרבה זמן לא כתבת" וגם "אני סומך עלייך" ועוד מגוון אמצעי סחיטה מזרח-אירופאיים קלאסיים.

בהסתכלות קצרה מאז תחילת השנה קרו לא מעט דברים, חלקם קטנים וחלקם גדולים, אבל כולם משפיעים באופן זה או אחר על חיינו.

נתחיל מהכבד שבכבדים – הנחת אבן פינה לשכונה ג'. זה קורה זה אמיתי והשטח המיושר כבר נראה כמו שכונה של ממש, בה יבנו תיכף 60 בתים. אנו נערכים ועושים כל שניתן על-מנת שהפרויקט הגדול הזה לא יפריע לשגרת חיים בקיבוץ. אני אומרת אנחנו, אבל יש קבוצה מצומצמת המובילה את התהליך המורכב מאוד: יוני שעומד בראש המנהלת הוא האיש שצריך בראש ובראשונה להודות לו על ההובלה השקטה אך נטולת הוויתורים – כל דבר, היבט ונושא נבחן ומטופל לעומק. סיזל נותן את הפוש שלו וגם חברי נציגי הבונים ונציג ההנהלה מעורבים בכל דבר וענין וממש עובדים בזה. על אף המורכבות, גודל הפרויקט, אין סוף בלת"מים ומציאות מוטרפת, הכל עובד בנועם. טקס הנחת אבן הפינה אותו ארגנו  תושבי השכונה היה תצוגת תכלית מקסימה.

שיוך (לא פחות כבד מבניית שכונה – רק פחות נעים). גם בנושא זה אנו רצים קדימה בכל החזיתות. לאחר שהעברנו ברוב גדול את ההחלטה לצאת מחוזה החכירה מול המנהל, נעשית עבודה אינטנסיבית להתקדם עם "הסדרת השימושים" וההכנות לכניסה למתווה הסדרה (לטווח הארוך). נתחיל לחוש בשינויים בשטח, כשאחד הראשונים בהם הוא מעבר ה"בירצה" למתחם "לב הפרדס". במקביל ממשיכים לעבוד על נושא מדידות הבתים לקראת הכנת תיקי השיוך. אנחנו בעיכוב בלוח הזמנים אבל אנחנו לגמרי בדרך לשם ועלינו לקחת את הדברים בחשבון כבודדים וכקהילה.

לצד הדברים כבדי המשקל הללו, התרחשו עוד מספר דברים מהותיים שהיו תקועים לא מעט זמן. נעה לב רון, יחד עם צוות היגוי מחוייב, עשו סדר בהחלטות הנוגעות להשכרת דירות ולאחרונה אף התקבלו במועצה החלטות בנוגע לסדר התור לשימוש דירות הקיבוץ. תהליך זה נעשה באופן מסודר ומרוכז אחרי שהתעכב שנים רבות.

סוגיה נוספת שהמתינה זמן רב לטיפול היא עדכון תקנון הקרן לערבות הדדית והסדרת נושא התשלומים לביטוח. השינויים יאפשרו לייצר הפרדה הגיונית בין התשלומים על ביטוח הבריאות ("קטסטרופות") שהוא רובד הבסיס לו מחויבים כל החברים, לבין כספי הקרן. הפרדה זו נדרשה משני טעמים מרכזיים: ראשית, עלויות הביטוח עלו לאורך השנים וצמצמו את היקף הכסף שנותר בקרן למען הפעולות לשמן הוקמה ושנית, בקשנו לייצר סדר בו כל משפחה תשלם על פי היקף הנפשות במשפחה ובכך למנוע מצב בו יחיד משלם כמו משפחה בת חמש נפשות.

כל הפרטים כבר פורסמו ולא נחזור עליהם. חשוב לי שהציבור ידע שמדובר במהלך דרמטי  ומשמעותי שיצא סופסוף לפועל. בנוסף, צירופה של רויטל מנהלת הכספים לצוות החשיבה, היווה חיזוק וקטליזטור חשוב לקידום התהליך ופישוטו.

מה עוד צפוי לנו בזמן הקרוב? בספטמבר נתחיל להביא שורה של החלטות בנושא מינויים, קדנציות ועבודה מקיפה שנעשתה בנוגע למבנה הארגוני. את התהליך מובילה ורד, מנהלת מש"א. המטרה היא להתייעל ולייצר חיבור ברור למציאות וצרכים בשטח. העבודה הזו נעשית לצד בחינה של צמצום היקף ההכנסות בקהילה והצורך לבחון את השירותים הניתנים לתושבים וחברי הקיבוץ.

צילום: איתמר רגב

ולסיום, אני מניחה שלאחרונה לא חשתם בריח חריג של זבל באוויר, זאת על אף שמזה מספר חודשים אנחנו מפעילים עגלה המטמינה את הפרש מהרפת באדמה. כך אנו נפטרים מהפרש וגם מדשנים את השטחים החקלאיים שלנו. נוצר שיתוף פעולה פורה בין ענף החקלאות לבין הרפת ויותר מכך- זה מהלך שרבים היו סקפטיים לגביו. לשמחתנו סמכנו על אנשי המקצוע שלנו שהובילו רעיון חדשני שנועד לחסוך כסף ולפתור בעיות מהותיות.

בינתיים המהלך הצליח. אין ריח ויש חסכון בדשנים וחשוב מכך, מצאנו פתרון מבית לבעיה שעד כה עלתה לנו הון ופגעה לנו בשטחים חקלאיים.

אז בנימה אופטימית זו – שיהיה קיץ נסבל, כי נראה שצפויים לנו אתגרים רבים בכל הרמות: האישיות, היישוביות והקהילתיות . שמרו על עצמכם ושיהיה לנו בהצלחה.

ניפגש בבריכה.