לאחר קדנציה+ בניהול הרווחה במעגן מיכאל ושנים רבות קודם לכן אצלנו ומספר שנים לאחר הגיעה לגיל פנסיה, החליטה עירית ארבל להתנדב למען החברה. לאחר שפרצה המלחמה, יצאו עירית, אודי וחברי גח"א נוספים לכפר-עזה במסגרת "אחים לנשק", לנקות את מקררי המפונים, ההרוגים והחטופים. "זו הייתה חוויה מכוננת", מספרת עירית. "עם הבתים השרופים, ריח העשן והריקבון ושרידי המבנים ההרוסים והמחוללים. רק אז הבנו את גודל ועומק הטרגדיה והאסון". 

היא מספרת כי לאחר מכן התקשרה אליה עדי רמות, מנהלת הבריאות של התנועה הקיבוצית, לשאול לשלומה. "שיתפתי אותה על סיום תפקידי במעגן-מיכאל וכי אני מוכנה להתגייס ולעזור בתחום הרווחה למי שצריך בעת הזו. במקביל, פגשתי בהפגנה לשחרור החטופים את ענת מרלא, לשעבר מעין-החורש, שהייתה עד לא מזמן מנהלת הקהילה בקיבוץ נירים ובעקבות המצב נבחרה שם כיו"רית בפועל. שתיהן פנו אלי בשאלה אם אוכל להתגייס לעזרת קהילת קיבוץ נירים, היות ואסתר בוכשטב, רכזת הבריאות והרווחה של נירים, היא אימו של יגב, אשר נחטף לעזה עם בת זוגתו רימון (ששוחררה באחת הפעימות בשחרור החטופים). אסתר ובני משפחתה עסוקים כולם למען שחרור החטופים 24/7 והיא נמצאת במרכז, יחד עם שאר חברי מטה משפחות החטופים. מרבית קהילת קיבוץ נירים נמצאת באילת מאז 8 באוקטובר".  

קהילה במלון

לאחר שעירית התנדבה למלא את התפקיד, היא נפגשה עם  אסתר לצורך תיאום ציפיות. "היה לי חשוב מאוד לברר עם אסתר במה היא רוצה שאעסוק ומה היא מעוניינת להשאיר לעצמה בנסיבות הקשות האלה. היא נתנה לי את ברכת הדרך וסיכמנו שאדווח לה באופן מסודר על מה שקורה ואתייעץ איתה במידת הצורך. היה חשוב לי שלא תרגיש שלקחתי את מקומה באופן קבוע ולכן אהיה איתה בקשר רצוף ותומך". 

לפני כשישה שבועות טסה עירית לאילת, שם נמצאת רוב אוכלוסיית הקיבוץ במלון המלך שלמה. "נפגשתי עם ממלאי התפקידים השונים, עם צוות הבריאות והרווחה ועם החברים הוותיקים. מאז ועד היום אני טסה לאילת, מדי שבוע ליומיים עבודה. אני בקשר טלפוני עם כל האנשים הוותיקים שלא הגיעו לאילת והתפנו למקומות אחרים בארץ. החברים הרבו לספר לי על איפה היו ומה עשו באותן שעות ראשונות של המתקפה על הישובים בעוטף באותה שבת. משיחות עם החברים, הבנתי שהסיפור של נירים היה מעין נס, כאשר אל"ם אסף חממי ז"ל (מח"ט הגזרה שנהרג במהלך ההגנה והקרב על קיבוץ נירים) ארגן כוח שהדף את המחבלים וכטב"ם בודד של חיל-האוויר השמיד רכב חמא"ס עם מקלע כבד שירה על הקיבוץ, לא לפני שחמישה חברים שגרו בשולי הקיבוץ, נרצחו וחמישה אחרים נחטפו. שניים עדיין חטופים". 

באילת קיבלה עירית רושם של קהילה חזקה והנהגה נשית משמעותית. נירים קיבוץ קטן ובו כ-450 תושבים ובימים שקדמו למלחמה היו שם בתחילתו של תהליך משמעותי בכיוון של הרחבת האוכלוסייה וקליטת משפחות צעירות, שנקטע בשלב זה. 

לוח הזמנים באילת עמוס בישיבות עם ההנהלה, ועדת הרווחה, נושאי התפקידים המרכזיים בקיבוץ ופגישות פרטניות רבות עם חברים הזקוקים לאוזן קשבת ונכונות לעזור כפי שניתן. בשאר ימות השבוע מתבצעים הקשר והסיוע בשלט רחוק. 

קיבוץ בבאר-שבע

נושא מרכזי לו עירית שותפה, הוא המעבר המרוכז של הקהילה למקום יעודי וזמני בבאר-שבע.  

מדובר בשלושה מרכזים: שכונת הפארק (שכונה חדשה שאינה מאויישת לגמרי) שם יתגוררו משפחות עם ילדים. הצעירים יגורו במגורים מפוזרים בשכונה אחרת, בעוד שמרבית המבוגרים יעברו לדיור מוגן של "משען" המיועד לאוכלוסייה קשישה. המדינה מממנת את כל הדיור החלופי, כולל ציוד חשמלי וריהוט, דרך ארגון "תקומה", בו פעיל גם רם שפע.   

"לפני קבלת ההחלטה לגבי המעבר הזמני לבאר שבע, בוצעו סיורים מקדימים של המבוגרים ויתר הקהילה, לראות ולהתרשם מהמקומות המוצעים ורובם זרמו עם הבחירה הזו. ברור לכולם שלצד הלוגיסטיקה והחלק הרגשי של מעבר לדיור כזה, יהיה אתגר משמעותי לשמור על הקהילתיות. המעבר הפיזי מתחיל השבוע וימשך זמן לא רב, עם כל הכרוך בו.  את המבוגרים אני מלווה בתהליך, לצד צוות של 'משען'".  

בשלב זה מדובר על תקופת מגורים בבאר-שבע עד סוף שנת הלימודים, היות ומבחינה פיזית הקיבוץ לא נפגע באופן משמעותי וניתן יהיה לחזור אליו לאחר המלחמה. כעת נמצא שם הצבא, המשתמש במבנים ובשירותים הבסיסיים. 

קהילות קיבוצי המועצה האזורית אשכול מפוזרות ויפוזרו על מרחב גיאוגרפי גדול המשתרע מאילת ועד משמר-העמק. זה פיזור שקשה להכיל כשמדובר בפעילויות משותפות שהיו נהוגות בעבר ולא ניתן יהיה לקיימן בעתיד הקרוב. לצורך כך הוקם גוף של נציגי הקיבוצים, יחד עם המועצה האזורית, לבדוק כיצד ניתן לתת מענה משותף. 

מתי חוזרים?

עירית מספרת כי הטיפול הרפואי המקיף, אותו מקבלים המפונים באילת, הוא מרשים. רופאים, בעיקר מבי"ח "בילינסון", הגיעו לתת מענה וממוקמים באחד המלונות עם מומחים ברמה גבוהה בכל התחומים. השירות זמין, מאורגן דרך קופ"ח כללית ונותן מענה אופטימלי. כמו כן קיים קשר טוב עם תושבי שדרות המפונים, המתארחים גם הם באותו המלון. 

"מה שהחברים מצפים ממני זה להעניק רוגע ושירות מקצועי בכל מה שקשור בבריאות וברווחה בתקופה לא פשוטה זו. המשוב שאני מקבלת ממש נוגע ללב והם מעריכים מאוד את העזרה שלי ומרבים להחמיא".  

היא לא יודעת כמה זמן עוד תהיה שם. "הרבה חברים מבוגרים כבר רוצים לחזור לקיבוץ ומאמינים שיש אופק כזה. הם מעולם לא התפנו לפני-כן מהקיבוץ, גם לא במבצעים קודמים וחוויית הניתוק קשה. החזרה לנירים, מותנית בהחזרת זמינות השירותים הקהילתיים המושבתים מתחילת המלחמה ובמצב הבטחוני. אני מייחלת ומחכה לכך מאוד שיגב, בנה החטוף של אסתר ישוב בריא ושלם ואז היא תוכל לחזור לתפקידה". 

היא חשה כי זה הדבר המשמעותי ביותר שעשתה מאז שהחלה לעסוק בתחום הבריאות והרווחה. "אני מרגישה שאני תורמת ונתרמת מכך מאוד. אני מקווה שכולנו נוכל לחזור לשגרת החיים במהרה, שכל החטופים ישובו לביתם ושיהיו ימים טובים ושקטים". 

מועצה מחזורים מטפלים/ות מפגש מחזור עיצוב הבית

מועצה מחזורים מטפלים/ות מפגש מחזור עיצוב הבית

מועצה מחזורים מטפלים/ות מפגש מחזור עיצוב הבית

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896