* אוריה, מתווך נדל"ן עצמאי בתחילת דרכו המקצועית
הודות לתהליך שיוך הדירות ובחינת החלופות השונות, רבים מהקיבוץ נאלצו בעל כורחם להעמיק בתחום הנדל"ן. מושגים כמו טאבו, שמאות, חכירה וכו' הפכו פופולאריים, ונשמעים חדשות לבקרים בשבילים ובחדר האוכל. יש מי שגם הפך את העניין הגובר בתחום למקצוע: אוריה (29) הוא הבן של גיל לבקוביץ', גר בקיבוץ עם עדי אבידור, בת זוגו מזה חמש שנים שעבדה בחינוך בקיבוץ כמה שנים. "עכשיו אנחנו רוצים לבנות בית משותף כאן ורשומים לשכונה ג', אבל מי יודע מה יהיה עם זה…", הוא תוהה. עיקר פעילותו העסקית מבוססת בחריש – העיר החדשה שנבנית בקצב מואץ במיוחד, ונמצאת במרחק 20 דקות נסיעה מאיתנו.
איך הגעת לתחום תיווך הנדל"ן?
סיימתי ללמוד תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, והגעתי לצומת דרכים לגבי מה שאני רוצה לעשות עם זה. נדל"ן תמיד משך אותי מאוד, ופחות רציתי לשבת מול המחשב ולנתח דו"חות אקסל או לעשות משהו בסגנון הזה; יותר עניין אותי לעבוד עם אנשים ולנסות לבנות משהו משל עצמי; היום אני עובד כמתווך עצמאי מזה כחצי שנה. סיימתי קורס תיווך שארך חודשיים, במסגרתו התמחיתי באזור שאני עובד בו, למדתי ניהול משא ומתן, וכו'.
איך נראה סדר יום של מתווך?
זה אחד הדברים הכי חשובים בתחום – לדעת לנהל לעצמך את הזמן. אני עובד בחברת "רימקס" שמאגדת תחתיה מתווכים עצמאיים שעובדים בשיתופי פעולה, אבל למעשה, כל אחד מאיתנו הוא אדון לעצמו. בשעות הבוקר שבהן רוב האנשים נוסעים לעבודה, בין 8:00 ל- 9:30 – אני מתקשר למוכרים (יש שני ממדים בתחום – המוכרים והקונים; המוכרים הם ליבת העיסוק, כמתווך נדל"ן עליי לגייס דירות למכירה ולשווק אותן) ומנסה לקבוע איתם פגישות, להסביר על הפעילות שלי ומדוע כדאי להם ליצור איתי קשר. לאחר מכן אני מפרסם את הדירות, נמצא בפגישות; הלו"ז שלי מאוד דינמי ומשתנה מדי יום. "רימקס" נותנת לי את הפרסום ואת המותג – אנשים מתייחסים אלי בצורה מסוימת כי יש לי גב של חברה גדולה ומוכרת; בתחילת הדרך זה מאוד משמעותי.
איך אתה מוצא את המוכרים?
בכל מיני דרכים: נתקל בפרסומים באינטרנט / אמצעי התקשורת. יש מקרים בהם פונים אלי – בעקבות פרסום שאני עושה, המלצות או אנשים ששמעו עליי מפה לאוזן. בקיצור – או באמצעות מרכז קשרים או מטלפונים (מה שנקרא "cold calls") למוכרים שאני מאתר.
כבר חווית סיפורי הצלחה במקצוע?
לאחרונה מכרתי 2 דירות באותו הבניין, אחת מעל השנייה. לרוב אומרים שמתווכים מתחילים צריכים לקחת "מרווח נשימה" עד שמתחילים לראות תוצאות; ואני אחרי חצי שנה כבר ביצעתי כמה עסקאות. נכון לעכשיו אני משווק 20 דירות שונות, אבל לוקח בחשבון שזו תחילת הדרך ומשקיע בכיוון שבחרתי.
יש הרבה מתווכים בשוק. מה מייחד אותך מהם?
אני חושב שאני משדר אמינות, ויש לי יחסי אנוש טובים, לכן מתחברים אלי יחסית בקלות. לדעתי, זה הכי חשוב. בסופו של דבר מישהו צריך לתת לך את הבית שלו – הנכס הכי יקר לו.
כמי שלא מספיק בקיא בתחום – מה האדם הפשוט צריך לדעת על נדל"ן?
כמו בכל דבר משמעותי בחיים – צריך לבדוק לעומק את כל האפשרויות לפני שפועלים. יש אנשים שקונים מזגן ועושים סקר שוק מקיף יותר מאשר כשהם רוכשים דירה, זה אבסורד בעיני! אני מציע לכל אחד ואחת שעושה את הצעד הזה לבדוק, ללמוד, לראות, להתייעץ עם מומחים ועם אנשים שסומכים עליהם, זה צעד חשוב ומשמעותי ויש לחשוב עליו בכובד ראש.
אומרים שחריש היא סוג של "עיר רפאים"? קונים דירות להשקעה אבל אף אחד לא גר בה?
זה מה שאומרים בתקשורת על חריש, זה השם שיצא לה. קנו שם המון דירות להשקעה במחירים נמוכים, לכאורה, כי המדינה הכריזה על חריש כ"העיר החדשה של ישראל", הראשונה אחרי מודיעין שהוקמה בשנות ה- 90. אם את מודיעין בנו לאורך הרבה שנים – בחריש משקיעים מאמצים מרוכזים ובונים בבת אחת. אז נכון, יש היצע גדול, אבל חשוב להגיד שרוב הדירות שם כבר נמכרו, לכן, זה לא מדויק לומר שזו עיר רפאים; מרבית הדירות יאוכלסו בעתיד הקרוב. אם באוגוסט 2018 חיו 7,000 תושבים בעיר – היום כבר גרים בה 11,000; היא כל הזמן מתפתחת ומתקדמת, ולפי התחזיות עד שנת 2030, חריש תמנה כמאה אלף תושבים.
למה החלטת להתעסק דווקא בחריש?
אני רואה שם הזדמנות גדולה; זו עיר בצמיחה ויש בה הרבה משקיעים. המשמעות של זה היא שהרבה דירות יעברו בין בעלים שונים. זו מקפצה אדירה עבורי, יש בה הרבה מתווכים מתחילים כמוני, לכן יש לי שם הזדמנות שווה. בחדרה, למשל, אני מתחרה עם אנשים ותיקים שעוסקים בתחום כבר למעלה מ- 20 שנה. בחריש אני מגיע לקרקע התחלתית, לדף חלק. שם אני יכול לתקוע את הדגל שלי, וכך יהיה לי בהמשך יתרון החלוציות.
אני חושב, שהעיר עוד לא הגיעה למימוש הפוטנציאלי שלה מבחינת מחירי הדירות. אם נשווה אותה לחדרה ולפרדס-חנה הסמוכות, בחריש הדירות זולות בצורה משמעותית, ועוד מדובר בדירות חדשות! אז אין סיבה שחריש לא תגיע למחירים של ערים אחרות באזור. בנוסף, צריך להוסיף למשוואה את ההשקעה העצומה של המדינה בפרויקט הלאומי-אסטרטגי הזה, יש תוכניות שהוגשו לחיבור כביש 6 לחריש ולבניית תחנת רכבת בכניסה לעיר, תוכניות אלו ינגישו את חריש ויפתחו אותה. כך שאני לא רואה סיבה שהמחירים לא ימשיכו לעלות.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על דבר העורכים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות

