איור: זאב גוטקינד

איור: זאב גוטקינד

ויכוחים בנושא אופן ההתנהלות עם כלבים בגבעת חיים איחוד הסעירו לאחרונה את המדיה בקיבוצנו. בעקבות פניות לטיפול בנושא בצורת קביעת מדיניות וכיוון שהוא מצריך הסדרה, הציעה שרון אולמן שיוקם צוות לבחינת סוגיית הכלבים והמלצה על תקנון כפי שקיים בקיבוצים אחרים. על רקע זאת, אני מקווה שנמצא בקרוב דרך להסדיר את הנושא בגח"א.

אני מקווה שלצוות יצטרפו כמה שיותר אנשים שהנושא חשוב להם, בעלי דעות שונות, בעלי כלבים וכאלו שאינם בעלי כלבים, שנוכל לשתף פעולה ולייצר שיח מכבד על-מנת לגשר על הפערים בהשקפות ולמצוא פשרות מתאימות. בואו נזכור שחשוב לדאוג לבטחון האנשים אך גם לבטחון בעלי החיים שלנו, להגן עליהם מפני דריסה, הרעלה, גניבה וכן הלאה.

הנה סוגיות לדוגמה, עליהן ניתן לדון בצוות:

  • האם ומתי יכול כלב להסתובב בקיבוץ משוחרר מרצועה, עם או בלי ליווי בעליו? האם ישנם אזורים מסוימים או שעות מסוימות בהם יש להגביל שחרור כלבים? (למשל, ליד גני הילדים, ליד הכלבולית)
  • מה סדר הפעולות שיש לנקוט אם כלב בכל זאת מסתובב משוחרר? למי מדווחים? מה עושים אם הבעיה לא נפתרה?
  • מה סדר הפעולות שיש לנקוט אם כלב (קשור או משוחרר) גרם נזק? (נזק לרכוש, נשיכת אדם, תקיפת בעל חיים אחר וכו').
  • מה עושים בנושא הצרכים? תגבור מתקני שקיות איסוף? אכיפה?
  • אילו פתרונות נוספים ניתן להעלות בנוגע לכלבים ובעלי חיים אחרים הנמצאים בחצרות מגודרות ובכל זאת "מבקרים" אצל השכנים?
פרי ברונר מחסן כלבים, 1966

פרי ברונר מחסן כלבים, 1966

ומילה לסיום בנושא קהילה ואכפתיות: כאשר גרתי בעיר, היו פקחים וקנסות במקרים של אי-איסוף צואת כלבים וכלבים המטיילים ללא רצועה. לדעתי, אנחנו כקהילה מסוגלים להתחשב זה בזה ללא צורך באכיפה וקנסות וכאן אני רוצה להוסיף דוגמה להתחשבות: תמיד היו לנו כלבים בבית ומעולם לא ידעתי פחד מכלב. לילדיי ישנם חברים החוששים מכלבים ומאז ומעולם כיבדנו את זה: כאשר היו לנו כלבים וגידלנו אותם בתוך הבית, תמיד היינו שמים את הכלב בחדר אחר או בחוץ כשהיה בא חבר, על-מנת שהחברים לא יחששו לבוא לביתנו.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896