יונה ורדי

 

זהו פתק ששמו בתא הדואר שלי, עם 10 אגורות , ב-12.08.2011 לאחר שיצא העלון הקודם עם כתבת ההמשך בנושא החתולים בקיבוץ.

אז לידיעתך אדון אנונימי, מי שמכיר אותי יודע כמה אוהבת אנשים אני וכמה מוכנה אני תמיד אבל תמיד לצאת לעזרתם של אנשים כשפונים אלי. אני גם די בטוחה שאפילו לך בעצמך ולבני משפחתך עזרתי בעבר וכנראה זה עוד יקרה גם בעתיד….

אז נכון זה לא סוד שאיני מתחברת לחתולים אך לומר ששונאת חיות ואנשים אני זה רחוק מאד מהמציאות.

כל חיי היו לנו בבית כלבים ובע"ח שונים.

בילדותי, בבית הוריי גידלו כלבים, תוכים בהמונים שאפילו למדו לדבר, אספנו וטיפלנו בציפורים פצועות והיו לנו גם דגים.

מאז שאני גרה בגבעת חיים כבר היו לנו כמה כלבים ואת האחרון מבניהם שיש לנו כבר 10 שנים אימצנו מהאגודה "תנו לחיות לחיות", הרבה שנים היה לנו אקווריום מלא דגים וכבר 5 או 6 שנים יש לנו תוכי שמצייץ ללא הרף….

הפתק ששלחת לי ללא שמך מראה על פחדנות.

האם אתה מפחד כי סוף סוף הבנת שאתה גוזל מכספי הקהילה עבור שטות שכזו במקום לאפשר להשקיע בדברים חשובים באמת?

במקום לתרום לי 10 אגורות תקנה בעצמך את האוכל לחתולים והשאר את תקציב הקהילה להשקעות ברוכות וחשובות.

האם מפחד אתה להזדהות שמא ידעו מי אתה?

לא ארפה ויודעת, שאני מייצגת עוד הרבה חברים שאינם פוצים פה אך תומכים בי חזק ובגדול.

בכל מקרה, אתה מוזמן לדבר איתי ישירות כי פתקאות אנונימיות הן בהחלט לא הדרך.

להתראות,

יונה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896