כל יום, כל יום אני מוצאת מתנה עגולה, חומה ומהבילה, ובקיצור – עוגה.
מול הכניסה למשרדי, על השביל למיני, על הדשא הגדול של החדר אוכל וזה של בית וינה.
כן, כן, אלה שמשחקים הילדים והתינוקות עליו…
עוגה יפה, עגולה, חומה, מהבילה ו… מצחינה!
מזכרת מידידו הטוב של האדם. שמביע את הערכתו לחברו ברוחב לב וללא חסכון…
בערים מצאו פתרון (חלקי אך יעיל) לבעיה.
ואצלנו?
לא, אין לי פתרון לבעיה, אני רק מציפה אותה בתסכול מריח…
רואים מה יש שם באמצע?… בערב כישרונות צעירים.
הגוש נלקח לאחר כבוד על ידי שתי בחורות חינניות, והסדר חזר לכנו.
Share this post
בשמי ובשם ילדי המרכזונים, שמבלים הרבה שעות על הדשא,
ובאופן יום יומי, מחפשים איפה אפשר לשבת ? איך לארגן את המעגל, כך שאף אחד לא ישב על קקי, איפה אפשר לשחק שני דגלים ? תופסת ? בלי שאף אחד ידרוך / ישב על …
אני מצטרפת לפנייתה של אביגיל לבעלי הכלבים:
יופי שיש לכם כלב, קחו שקית ותנקו אחריו , בבקשה.