שוב, כבכל שנה, חוזר אלינו החורף.

מים משמים לאדמה,

עשב בר צומח בירוק פלומה.

השמתם לב שבחצר קיבוצנו חזרו הפטריות משום מה?

יוסי רום מצלם חבר להליכת בוקר

חלזונות על המדרכה?

החיים חוזרים אלינו כשאנחנו לא במלחמה של שליטה.

בימים אלו אני חש שמחה, אני מרגיש שהגשם מביא עמו צמיחה.

קצר פה החורף ויש לנצל קצת את המנוחה.

אשתף ואעדכן אתכם בכמה דברים:

ראשית רציתי לעדכן אתכם כי קיבוצנו ועוד כמה ישובים בעמק חפר קיבלו תקציב מהמועצה לצורך ליווי ויעוץ למעבר לעבודה ותכנון בר קיימא בגן הקיבוצי.

האישה שמנהלת ומלווה את הקיבוץ היא מתכננת הנוף דבי לרר. דבי היא חלוצה בתחום גינון הבר קיימא, ומלווה הרבה ערים וישובים, ששמו לעצמם דגש להיות יותר עם הטבע ולנסות כמה שפחות לכלות את משאבינו, ולהשאיר לדור הבא.

התכנית שמה לה לדגש:

* הפסקת הרעלת הקרקע בכימיקלים (ריסוסים) וניהול השטחים הפתוחים הירוקים בצורה נבונה, ובכך שמירה על קרקע פוריה שמביאה אליה חיים מכל הכיוונים.

* חיסכון במים על ידי צמצום שטחי מדשאה לא מנוצלים, מעבר למערכות השקייה חכמות יותר וגם עגינה של מי גשמים בקרקע במקום הוצאתם מהישוב.

* וכן מחשבה על חשיבותם של העצים הגדולים ויצירת ההצללה, הכל כך חשובה בארצנו החמה. שתילת צמחי תועלת, שתילת צמחיה חסכונית במים אך שופעת מספיק פריחה שתמשוך את הדבורים והפרפרים, ועוד הרבה הרבה דברים חשובים….

אני ממליץ בחום לכתוב באינטרנט "דבי לרר גינון בר קיימא בעיר כרמיאל" ולראות את מצגת ההסברה שלה על גישת גינון הבר קיימא והטמעתה בעיר כרמיאל – מעורר השראה.

בנוסף, אני ממליץ לכם לראות ted talk של מריה ספיבק "מדוע הדבורים נעלמות". גם כן מעורר תהייה, רצון לשינוי, לעזרה ולשימור החברה האנושית כולה.

שנית, אני רוצה אני לעדכן אתכם בהתפתחות פרויקט גן ירק תומך קהילה בקיבוצנו.

אנו, צוות הפרוייקט, עובדים ולומדים את הנושא ומכינים את תכניות העבודה כך שמהלך של הקמת גן ירק מזין מסוג זה, אכן יזין ויעמיק את החיבור בין החברה לאדמה וכמו כן יהיה כלכלי ומאוזן. אני מדגיש ואומר כלכלי! מכיוון שאין אנו בונים רק עליכם התורמים והשותפים לדבר, אלא אנו בונים תכנית כלכלית. על פי התכנית תוקצה משרה לאיש מקצוע שינהל את המקום גם מבחינה חקלאית אורגנית וגם מבחינה שיווקית, שתביא לרווח קטן כל חודש על מנת להחזיר את ההשקעה. לתוך פרוייקט כלכלי קטן זה ניצוק יחד את הערך של חינוך הדורות הבאים – לחיבור לעבודת האדמה, לאוכל בריא ונקי מהדברה ולתעסוקה.

אני מקווה שבקרוב נושא זה יעלה על שולחנה של ההנהלה וייקבל אור ירוק להקמת גן ירק תומך קהילה בשטח שבין ההרחבה לרפת. אני חושב שזהו פרוייקט עם פוטנציאל אדיר מהרבה בחינות, ואל לנו לפספס את ההזדמנות להקימו בהקדם, ולהכניס לקיבוצנו רוח בריאה.

שלישית, ואחרונה, להפעם. רציתי לדבר על אותה עמדה בה אנחנו עוצמים את העיניים וזורקים את כל הזוהמה ומרגישים נקיים לכאורה.

לעיתים יוצא לי לשמוע מאנשים אמירה "העץ הזה ממש מלכלך"

ומה שיש לי לומר לו זה שאנחנו מלכלכים הרבה הרבה יותר.

וזאת רואים היטב כאשר עמדת פחים שלא פונתה בזמן, פותחת את פיה ומראה לנו את מראת הזוהמה שאנחנו בני האדם מייצרים.

אנו, צוות הנוי, מצידנו כל הזמן משקיעים בעבודה בלתי פוסקת של שמירה על מצב עמדות הפחים נקיות, מסודרות וממוחזרות.

אך אנו זקוקים רבות לעזרתכם:

1. אנו מבקשים כי אם קיימים אצלכם גיזומים גדולים בגינה (ואף קטנים) כוונו את העבודה ופינוי הגזם לקראת סוף השבוע, כי יום ראשון הוא יום איסוף הגזם. בכך נמנע עומס לזמן ארוך בעמדה.
2. גם פסולת גושנית (כגון: רהיטים, מוצרי חשמל, צעצועים ושאר חפצים שכבר לא נחוצים וגדולים מידי לפחים), אנחנו מבקשים לזרוק בעמדות רק לקראת יום ראשון, בו גואל עושה סיבוב בכל העמדות ואוסף פסולת גושנית.
3. וחזרה אלינו המלכלכים. הפחים הירוקים עדיין יותר מידי מלאים, משמע שאנחנו לא מספיק ממחזרים! המחזור מתחיל ראשית אצלכם בהפרדת הפסולת האורגנית וזריקתה לפחים החומים או לקומפוסטר הביתי. זה חשוב! משם העניין ממש קל!

קרטון, זכוכית, נייר ובקבוקים למקומותיהם המוכרים, כלוב או חבית צבעונית…

ומה שנשאר לנו בפח זה 90% אריזות, אותן צריך לזרוק לפח הכתום! ותראו שהפח הירוק יתחיל להיות ריק!

בברכת חורף גשום בחוץ וחם בלב,

ניב.

—————————-

פועל רלוונטי בשפה העברית: לצַדְלֶל.

להרים שבלול מהמדרכה בעדינות, בעזרת הקונכייה*, כדי לשים אותו בצד (ובכך להציל את חייו מדריכת בני אדם שמסתכלים בטלפון). מקור המילה, וגם המנהג, באביטל נס, חברתן של החיות כולן. מזה שנים שאנחנו מצדללים חזור וצדלל, כי יותר משאתם חוששים לשמוע קראנץ׳ ושיהיה לכם מגעיל ברגל, השבלול חושש שבעתיים לשמוע את הקראנץ׳ שלו עצמו ולמות מוות נורא ואיום.

* טיפ למתחילים: לא להרים בבת אחת למעלה, אלא לקלף מצד אחד לאחר, כמו מדבקה.

מהפייסבוק…