מזה זמן רב שאני פוקד חבר לכוס קפה, אחת לשבוע בבוקר שבת, בשכונת משק בית-הספר. אני מחנה את הרכב שלי בסמוך לביתו, בתוך גבולות שטח פנוי, בין גדר ביתו לבין הכביש ומבלי לבלוט אל הכביש כלל וכלל.

לאחרונה, משיצאתי מבית חברי אל הרכב, מצאתי דף מודפס על שימשת החלון אשר מודיע לי כי אני חונה במקום אסור, לא נכון!

חוסם את הדרך, לא נכון!

וכן את המדרכה גם לא נכון !

חתומים על המסמך: איל ניסן וצוות אכיפה בדרכים.

בנוסף, פנתה אלי אחת השכנות בבקשה שלא לחנות שם בימי שישי לפני הצהריים, מפני שאז היא חוזרת מקניות ומאחר וההליכה קשה לה לאחרונה, היא מחנה באותו המקום לצורך זה בלבד ולאחר מכן היא מוציאה את רכבה אל מחוץ לשכונה.

שאלתי את השכנה האם גם בשבת הרכב שלי מפריע –  והיא השיבה שלא.

"האישור" שנתנה לי השכנה נודע לכמה "נשמות טובות" ומאז הם ממררים את חייה. וכי מה היה הפשע הנורא שעשתה אותה שכנה? שדיברה איתי במילים ולא בדפים?

אני מצהיר בזאת שאם מישהו מאותן "נשמות טובות" היה מדבר איתי (כפי שעשתה אותה שכנה) ומבקש שלא אחנה את הרכב במקום הנ"ל, הבעיה הייתה נפתרת מיד באותו הרגע.

אני לא מצפה ולא רוצה תגובות ולא הטפות מוסר ולא מערכי שיעור ולא הרצאות על קהילת מופת איכותית שקופה ומשתפת.

סתם ככה בא לי לפרסם את הסיפור!

אני מצטער על כך שמקרים כגון אלו קורים. מדובר במקרה נוסף הממחיש את צורת התקשורת המעוותת שהתפתחה כאן במשך שנים –  במקום לדבר, נוזפים במי שמתנהג כמו בן אדם.

והרשעים כרגיל יעלוזו, עצוב!

 

 

 

 

8 Responses to סיפור שהיה כך היה / יגאל מוהר

  1. מוישה נתיב הגיב:

    יגאל, נראה לי יותר ויותר, שהחברה שלנו במעבר לכיוון הרע, על הסקאלה, שבין קבלה והסכמה לבין עויינות. גם על-ידי, בשכונת המגדל, ישנו כבר רצף של ארועים בכיוון הזה.

  2. נויה לס הגיב:

    משה נתיב שלום לך,
    יכולת להזכיר שמות אין בי פחד.
    אם פעם החנתי את הרכב שלי בתוך השטח שלך, אין זה אומר שאני עויינת, החנתי לרגע ושכחתי להזיז, ואתה כן מסיבות עויינות חסמת יום למחרת את הרכב שלי, במקביל אתה מתעקש לא להחנות במקום החניה שלך אלא באמצע הכביש החלופי היות ואתה בנוסף מתעקש להגיע דרך שהיא בהחלט דרך לשעות שהכביש של המגדל חסום.
    מציעה לך לא לקחת את דבריו של יגאל כדומה להתנהגות שלך.
    אז על תדבר על עוינות כדי שלא נצטרך להזכיר לך ימים עברו.

    • משה נתיב הגיב:

      לנויה שלום.
      הטענה שלי היתה על שהרכב, שלך או של מי ממשפחתך, חנה בחניה שהיא ממש בתחום שלי, במשך יומיים שלמים. אני מקפיד לחנות כך, שתמיד יהיה מספיק מקום לרכב שעובר בדרך הזאת, אני מזמין אותך או את כל אחד לבוא ולבדוק אם חניתי כהלכה. כשפרסמתי את התמונה ההיא – לא ידעתי מי חנה כך -מדוע שאפרסם את שמך? מעבר לכך – לא הבנתי את הטענה שלך בעניין התעקשותי לבוא בדרך מסויימת, בזמן מסויים, נראה לי, שאין בכך ממש. ולסיום: יום אחרי הארוע – מצאתי על שמשת הרכב שלי הודעה, שלפיה איני חונה באורח חוקי, שאני חוצפן, ושהרכב צולם. יש לך מושג מי שם את הדף הזה, המכיל איום…? הדף ברשותי, וניתן יהיה לבדוק של מי כתב היד.

  3. תרצה מדיני הגיב:

    למה אתם מדברים דרך האתר. אתם שכנים משה ונויה. למה לא תדברו פנים אל פנים בכבוד גם אם אינכם מסכימים. היום ט באב יום שמזכיר לנו שכדאי שתהיה אהבת חינם בינינו ולא שנאת חינם.

  4. נויה לס הגיב:

    צודקת, אבל אי אפשר לדבר כנראה.

    • נויה לס הגיב:

      תרצה, כנראה משה נתיב רצה שכולם ידעו.
      ולעולם לא הייתה בי שנאת חינם

  5. ברוך גשן הגיב:

    חברים "הויסה"
    אנא עצרו
    אל תגיבו מיד אל תגיבו ברגש
    מילים כתובות נשארות הן לא נמחקות
    חקוקות בזכרון המחשב ובענן
    מילים צורבות מכאיבות ולרוב פוגעות יותר חזק ממה שהתכון הכותב
    שימרו על חוסן החברה שלנו
    כולם חושבים ורוצים שכאן בקיבוץ יהיה
    טוב ונעים לחיות
    אז התאפקו " הרימו " טלפון ודברו
    זכרו גם הילדים שלנו יודעים לקרוא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896