לפני כחודש נערך מכרז לתפקיד מנהל הנוי בקיבוץ. ועדת האיתור בחרה בניב יגר. ניב לא פגע בי מעולם ואין לי כל טענה כלפיו. אני מאחל לו בהצלחה בתפקיד החדש.
מאז המכרז, פנו אלי חברי קיבוץ רבים שהביעו תמיהתם על תוצאות המכרז ומשמעויותיהן הספציפיות עבורי והרחבות יותר, לכולנו. בחרתי לכתוב על כך על מנת להציף את הנושא, ולקוות שחברים אחרים "יזכו" לטיפול אחר – רגיש והוגן יותר.
יש בי עצב גדול ולב פגוע מהיחס של מספר בעלי תפקידים בקיבוץ כלפי, בעיקר בגלל ההשלכות על משפחתי.
לפני שנתיים וחצי נכנסתי לעבוד בענף הנוי. לאחר כמה חודשים פניתי אל מנהל הנוי אריק סיון, איילת וולובסקי ואייל ניסן ואמרתי שאני רואה בנוי את מקום העבודה שלי ורואה עצמי מועמד להחליף את אריק בצאתו לגמלאות. בפגישה שהתקיימה בהשתתפות ארבעתנו, ושכותרתה היתה "החלפה עתידית של אריק בניהול הענף" הוצגו בפני מגוון התפקידים והאחריות של מנהל הענף, סוכם בכתב שאוגדר כ"מספר 2", שהקיבוץ ישלח אותי לקורס גינון של שנה, ושאריק סיון יכשיר אותי בשטח. יצאתי לקורס, סיימתי אותו וכל שאר הדברים שסוכמו "לא קרו".
זה המקום להעיר שבעבר התרעתי מספר פעמים על מנהל ענף בעייתי בתחום יחסי האנוש – נושא שלא טופל כראוי לעניות דעתי ועל כך אני מצר.
בתקנון הקיבוץ (הידוע כ"חוברת הירוקה") כתוב ש"בכל מקום עבודה בקיבוץ תינתן עדיפות לעבודת חברים, ובתנאי שתתקיים התאמה בין כישורי החבר לבין דרישות התפקיד". ברור לי שוועדת האיתור הייתה צריכה להחליט שהחבר אינו מתאים כדי לפסול את הרלבנטיות שלו ולסלול את הדרך למי שאינו חבר.
לאחר המכרז נודע לי שנפסלתי ע"י ועדת האיתור מחוסר התאמה לתפקיד.
האם הוחלט להכשיר אותי מבלי שהייתי מתאים? או שקרה משהו מאז הוחלט להכשיר אותי? ואם "קרה משהו", למה לא אמרו לי שאיני מתאים ונתנו לי לחיות באשליות במשך שנתיים?
משהו לא טוב קרה כאן. משהו שלדעתי צריך להטריד מאוד את כל מי שנולדו בקיבוץ והקדישו לו את מיטב שנותיהם וגם את חברי הקיבוץ החדשים – משהו לא תקין ואולי אף מעבר לכך.
למרות מה שעבר עלי היו כמה ניצוצות של אור!
אני מרגיש חובה נעימה להזכיר את ברוך גשן שהיה קשוב למצוקה שלי, את אבי פרנקל, ציון נואמה ויאיר אסטליין, חברי הנהלת הקיבוץ שמיוזמתם שוחחו עימי, ואני מודה להם על כך.

תגובת ההנהלה:
אנו מצרים על פגיעתו של יגאל מהתהליך לבחירת מנהל ענף הנוי.
תהליך בחירת מנהלי ענפים גדולים, הינו תהליך מובנה, רגיש ומורכב, שהביא אותנו בקיץ שעבר לרענון נוהל בחירת מנהלי ענפים מרכזיים:
1. פרסום המשרה באמצעי התקשורת הפנימיים, למשך כחודש ימים.
2. התכנסות צוות איתור, המורכב משני חברי הנהלה, נציג ציבור, מנהלת מש"א ומנהל קהילה.
3. צוות האיתור מזמן את המועמדים לראיון.
4. במידה וישנה התלבטות בין מספר מועמדים, הם יופנו למבחני התאמה לתפקיד.
5. התכנסות הצוות לדיון והמלצה על המועמד המתאים ביותר (בחירה באחד אינה אמירה שיתר המתמודדים הם פסולים וחסרי כישורים).
6. הצגת התהליך והמועמד המומלץ לאישור וועד ההנהלה.
7. הודעה לכל המועמדים ע"י מנהלת מש"א.

אופן בחירת מנהל ענף הנוי (ואף הכולבולית) נעשה על פי התהליך המוצג ברגישות המתבקשת בתהליך מורכב זה.
בברכה,
אילת ואייל

תגובתו של אריק סיוון:
איני רוצה לדון אדם בצערו אך חשוב לי להבהיר מספר נקודות:
בסיכום הפגישה שיגאל מזכיר, מצויין שיגאל רואה את עצמו מחליף את אריק עם יציאתו לפנסיה. כלומר, אין התחייבות על כך. יציאה לקורס אינה מובילה אוטומטית לניהול ענף, היא כן מקנה ידע נרכש שלא היה קודם. עם הזמן הבנתי לצערי שלא אוכל להמליץ על יגאל כמחליפי, ואף אמרתי לו על כך בשיחה.
אני חושב שבחירתו של ניב ע"י צוות האיתור היתה נכונה (דרך אגב אני מכיר עוד שני מרכזי ענפים במשק שהם לא חברים) ומאמין שיצעיד את גבעת חיים קדימה במשימות שנכונות לה ובשמירת הקיים, כמו שעשו קודמי וכמו שאני ניסיתי לעשות.
אני יודע ומודע לכך שיחסי האנוש שלי לוקים בחסר, אבל לא כולם מושלמים בכל התחומים.

בברכה, ובעיקר בהצלחה לענף הנוי, התברואה והחצר

 

3 Responses to סיפור מקומי / יגאל מוהר (+תגובות)

  1. משה נתיב הגיב:

    ושוב, יוצאות לאור העדפות שלל נופיה היפים של גבעת-חיים הישוב – על-פני כשליו החברתיים-החבריים. והפעם – ביתר שאת!
    הנוף ביישוב יהיה אולי יפה ומהנה, אך הנוף האנושי כאן – בעייתי במיוחד, שלא לומר כישלון! ראו מי חתום על ההודעה בעניין ההחלטה שנפלה, לא חברי גבעת חיים. ומעבר לכך, חבר בן 60 בערך מוכן לקבל על עצמו ריכוז של ענף אשר עובדים בו עבודה פיזית קשה – האם אין כאן שיקול שחברה נורמטיבית אמורה להסתייג ממנו?

  2. נויה לס הגיב:

    בתוך כל ההחלטות שמתקבלות בצוותי האיתור של בעלי תפקידים קימת לדעתי בעיה.
    הבעיה לטעמי מתחילה במה שנקרא "משאבי אנוש", שאת ייעודו של משרד זה לא הגדרנו כראוי, ואני לא מבינה עד הסוף על מה הוא אחראי.
    חבר קיבוץ, הוא בראש וראשונה המועמד הראשון לאיוש משרה שמתפנית. קורה מצב שיש כמה מועמדים חברי קיבוץ יתעשה הבחירה. באם ייכשל יימצא מחליף. זה מה שצריך לעמוד לנגד עיני כולנו. גם כשרכז הנוי הקודם התמנה לתפקיד לא ידענו אם יצליח או לא, וזה נכון לגבי כל בעל תפקיד.
    בתוך כל הנוף היפה ישנן נקודות פחות יפות. וזו אחת מהן.
    עצם היותו של ניב מומחה בנוי, לא יכול לקדם אותו לפני כל חבר קיבוץ.
    ישנם מספר בעלי תפקידים אשר מאיישים מקומות עבודה שאינם עונים על צרכי הקיבוץ. אבל הם חברי קיבוץ ויש לכולנו מחוייבות כלפיהם.
    אמנם אנחנו חברה נורמטיבית, אבל מנגד חברה פוגענית. וחבל!!!

  3. לאה רטר הגיב:

    יגאל, ליבי ליבי איתך,עברתי חוויה דומה,[טאומתית] שמדירה שינה מעיני גם היום, נויה כל כך צודקת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896