פניתי לאייר רום להתראיין לעלון לקראת סוף הקדנציה שלו בהנהלת הקיבוץ.

הוא בנם של זיווה ויוסי רום, כיום מוותיקי הישוב, אחיהן של מורן וענהלי ונשוי לעדי, רופאה ראומטולוגית ולהם שלושה ילדים: ינאי (עולה לכיתה ט') הראל (עולה לכיתה ו') ומאור (עולה לכיתה ב').

אחרי שנת שירות בקיבוץ צעיר ליד ערד הוא התגייס לצה"ל ואחרי השירות למד הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת באר-שבע. הוא בן 50, אבל התנדב למילואים בתחילת המלחמה. הצוות הוותיק שלו נדרש בעיקר לכוננויות בעורף, שם פגש כמה לוחמים מגח"א ביניהם ליאור ארזי ז"ל, עופרי פולק, נדב סלייבי ואמיר מוהר.  

הוא עבד בפיתוח שבבי מחשב במשך 14 שנים, תחילה באינטל ואחר-כך בחברות דומות לה. לאחר מכן עבר לפיתוח מערכות רפואיות בחברת Biosense שהיא חברת בת למכשור רפואי של ג'ונסון וג'ונסון, ענקית הרפואה הבינלאומית. בסיס הפעילות המקצועית שלו הוא אלקטרוניקה, זרמים, מתחים, מתמטיקה וכיו"ב. 

מאליו עולה השאלה – עם סדר יום כזה ומשפחה בת חמש נפשות, מה הוביל אותו להתנדב כחבר בהנהלת הקיבוץ? 

"ראיתי בהצטרפות להנהלה פעילות של מעורבות חברתית שלא עסקתי בה בעבר", הוא משחזר. "אתגר אותי לנסות כיוון חדש של עשייה. היו אלה שנים של מתחים חברתיים בגח"א, התלהמות וחוסר אמון שהיו מלווים באווירה קשה. זה היה סביב הקמת שכונה ג' ונושא השיוך, כולל עימותים משפטיים ואישיים של חברים בנושאים מורכבים". 

הוא מספר כי בשונה מעבודתו היומיומית, במסגרתה יש עיסוק בביצוע המשימות, הנהלת הקיבוץ פועלת כדירקטוריון שצריך להגדיר מדיניות אותה מוציאים לפועל גורמים אחרים. "אנחנו מקבלים חומר בכתב כשבוע לפני הישיבה, מה שמאפשר ללמוד את הנושא ולקבוע עמדה לגביו. מוצגים פרטים טכניים במהלך הדיון מטים את הכף לכאן או לשם. יש מקום לשכנע ולהשתכנע. מעבר לעבודת 'הדירקטוריון', אנו נדרשים לקחת משימות, למשל במסגרת וועדות, כיוון שוועדות רבות מחייבות חבר הנהלה. זה מאפשר חיבור טוב יותר לאנשים ולתהליכים". 

ואיך הוא מסביר שאותה אווירה קשה, טעונה ומתוחה בקיבוץ הפכה לרגועה הרבה יותר כיום?

"התנהלות ההנהלה בהובלת ליאורה, היא בדרך של קו הגון ושקול מאוד. יש מאמץ להתנהל בשקיפות, תוך דיונים ענייניים, בניסיון למנוע התלהמות ומתחים בינאישיים. לדעתי ההנהלה מתפקדת בצורה טובה, מבחינת ההתקדמות והביצוע בהתאם להחלטות הדמוקרטיות המתקבלות. מובאות תוכניות מפורטות המחייבות עבודת הכנה מסודרת וקצב הביצוע לא נפגע מתהליכי קבלת ההחלטות. כמובן שהמציאות מורכבת יותר, גם אנחנו טועים ויש מקום רב לשיפור". 

ואיך מתמודדים עם נושאים קשים? "יש החלטות שהן lose-lose כאשר הצורך והציפיות של החבר מתנגשות עם החלטות הקיבוץ. למשל, אם חבר פונה בבקשה לחריגה מתקנון הקיבוץ ואנחנו נאלצים לאכזב אותו. הקביעה לרעתו עלולה להיתפס על ידו כפוגעת וקשה מאוד או למשל, החלטות בנושאי משפחות הנמצאות בחו"ל, בהן הלכנו לקראת אותן משפחות, לעומת הצורך לקיים החלטות ולקיים קהילה חזקה העומדת בכללים של עצמה. אנו משתדלים להיות ענייניים והוגנים, תוך נסיון לשמור על המסגרת ולהימנע מסחף בהחלטות. מקרים בהם אנחנו מקבלים החלטות בניגוד לדעת החבר הפונה, אינם קלים כשאתה חי עם אותו חבר בקיבוץ, פוגש אותו על המדרכות ובמקומות ציבוריים". 

בכובעו בהנהלה פעל אייר רבות גם בנושא צוות זה"בי (צוות זהירות בדרכים ילדים). כמי שחי כאן, אני עד לחריגות רבות מכללי הבטיחות בדרכים ואני שואל אם השתנה משהו בתחום זה.

"תחום הזהירות בדרכים בגח"א טעון שיפור, הן מבחינת התשתיות והן מבחינה התנהגותית. למשל, מחסומים בקיבוץ נשברים ומנעולים של מחסומים לא אוטומטיים נשברים גם הם באלימות בידי אנשים וזה חוסר אחריות וחוצפה בוטה, כשהטיפול בכך הוא מטרד לא קטן. אני עושה כל מה שניתן כדי שהדברים יטופלו ויתוקנו לטובת הילדים וכלל הציבור. הצוות מנסה לקדם שילוט והסדרה במידת האפשר, למשל בכיכר הסמוכה לשכונה ב'. בעבר כתבתי תחקירים על תאונות דרכים בקיבוץ, כאשר כל תחקיר שפורסם לציבור אושר ע"י המעורבים בתאונה. לאחרונה לא הגיעו דיווחים על תאונות, מה שלא בהכרח אומר שהמצב השתפר. אני קורא לציבור להמשיך לדווח על תאונות דרכים – רק כך נוכל לתחקר ולהשתפר". 

וכיצד מתנהל שיתוף הפעולה של ההנהלה עם הוועדה הכלכלית? "הוועדה הכלכלית הוקמה מחדש עוד לפני ההנהלה הנוכחית, אך נכון שסמכויותיה הורחבו בעת האחרונה והיא מסייעת רבות בקבלת החלטות בנושאים כלכליים. יש לחבריה ידע וזמן רב יותר מאשר לחברי ההנהלה, ללמוד את הנושאים שעל הפרק ולהעביר להנהלת הקיבוץ מידע עמוק ומובנה המסייע בהמלצות ובקבלת החלטות. דוגמה בולטת לכך היא נושא פינוי השפכים מהרפת, אשר הביא לשינוי בהתנהלות ולחסכון משמעותי של מאות אלפי ש"ח לענף ולמשק. 

ליאורה וההנהלה עומדים על כך שלפני שדיון כלכלי מגיע להנהלה, תתקיים למידה לעומק של הנושא עם נתונים מסודרים. באופן טבעי, לעיתים יש חיכוכים וחוסר הסכמות, אך באופן כללי העבודה המשותפת עם הועדה הכלכלית חיובית ותורמת לקיבוץ". 

ומה באשר לפיתוח איזור המסחר ולמימונו, בהתחשב במקורות המצטמצמים? 

"מבחינת המימון יש מודלים שונים, כולל כזה בו הקיבוץ לא ישקיע כלל, אך במקרה כזה גם התמורה לקיבוץ תהיה נמוכה יחסית כי אין ארוחות חינם. יש כמובן מודלים אחרים למימון, המאפשרים חלופות בין מידת ההשתתפות בהשקעה לבין התמורה. יש גם פרמטרים חשובים אחרים, כמו מספר הקומות שיבנו, כמות התנועה, סוג התנועה, כמות הרעש, מידת הזיהום ועוד. יש אפשרות לשינוי כביש הגישה שיכול לבוא מכיוון מזרח, עם פחות לחץ על כבישי הגישה הקיימים בקיבוץ".  

אייר מעדכן כי עם כניסת ההנהלה הנוכחית לפעולה, הוצבו שלושה יעדים עיקריים: השיוך, שכונה ג' ואיזור המסחר. סדר העדיפויות השאיר את פרוייקט איזור המסחר מאחור, אך הוא לא הוזנח. השיוך ושכונה ג' לקחו הרבה מאמצים של המנהלים וההנהלה, כך שבתחום האחרון הייתה התקדמות צנועה יחסית ולאחרונה, כידוע, נבחר פרוייקטור מנוסה ומוערך. 

ענף ההשכרות הוא הגדול ביותר בקיבוץ כיום, אך בגין הסדרת הנכסים היה צפי לירידה משמעותית בהכנסות. עבודה של סיזל, המנהל העסקי, גרמה לכך שהירידה בהכנסות מהשכרות תהיה פחות משמעותית מהתחזית המקורית. כך, למשל, בא עניין זה לידי ביטוי במתחם "הנקודה", לגביה נמצאו פתרונות יצירתיים. 

לסיכום הקדנציה שלך, מה אתה יכול לומר? 

בחיוך, אומר אייר, כי לרוב יוצאים בתסכול מישיבות ההנהלה ואחר כך עוד "מקבלים על הראש" מהמשפחה. מזל שהישיבות אינן שבועיות, אלא אחת לשבועיים וכך נותר קצת זמן להתאושש מישיבה לישיבה. 

“למזלי, עדי מפרגנת לי מאוד למרות ההיעדרות בערבי הישיבות. ההחלטות הן הדבר הקשה, כי אפילו אם חלק מהציבור מרוצה – תמיד נותרים אלה שההחלטות פוגעות בהם. מי 'שסופג את האש' הם בעיקר בעלי התפקידים ובראשם יוני המבצע תפקיד לא קל בסבלנות ויסודיות. אף פעם לא ניתן לרצות את כולם". 

וכן, הוא ממליץ להצטרף להנהלה.  

“יש תחושה של סיפוק מכך שההנהלה הזו קידמה דברים בהסכמה רחבה וללא קונפליקטים משמעותיים – בעיקר השיוך שהיה נושא טעון מאוד, אשר עבר בסופו של דבר ברוב של 80%. גם שכונה ג' יצאה לדרך. אני מודע לכך שבוצעו קיצוצים שחלקם פגעו ישירות בחבר זה או אחר, אך זה נדרש לטובת חוסנה הכלכלי של הקהילה. זה הקונפליקט בין טובת החבר לטובת הקיבוץ שהוזכר קודם". 

כמהנדס, הוא נאלץ לעשות פשרות בין הרצוי למצוי, במידה מסוימת כמו שההנהלה עושה כאן. פשרות אלה מיועדות להוביל אותנו, לדבריו, להיות קהילה חיובית וחזקה. "אנשים רבים מבחוץ מגיעים לכאן ומתפעלים מהקהילה, מהחינוך, מהתרבות, מהרווחה ומהנוי. עדי, אני והילדים מרוצים מההחלטה לחיות כאן, מהחברה, הערבות ההדדית והאכפתיות. אני נהנה לפגוש חברים בחדר הכושר, בבריכה, במרכזוני החינוך, בחגים ובמדרכות ולהיות חלק מהישות של גבעת-חיים איחוד".