בעת המלחמה מתארגן הקיבוץ ועוטף כאן את תושבי העוטף בהרבה אהבה, השקעה, הכלה ועזרה שכמותם לא זכורים כבר במקומותינו. נכון, זה קורה במקומות רבים, אך על כך אנו שומעים וקוראים באמצעי התקשורת.

כאן נעשים הדברים בצנעה אך ברור כי אינם קורים מעצמם. דיברתי עם מור נואמה שלקחה על עצמה בעידוד הנהלת הקהילה את תפקיד ניהול ותכלול הפעילות, צורית לוי, רויטל ימין ואיילת שילה העוסקות בכך כמעט 24/7 כבר כשבועיים. ליאורה רופמן ויוני ארי נותנים להן גיבוי של 100%.

המספר משתנה מיום ליום בהתאם לנסיבות אך מדובר בכ-160 מפונים (מהם כ-90 ילדים מגיל שבועיים עד 18) בעיקר נשים מקיבוץ גברעם ומשפחות מהדרום ומהגליל.

יש כ-50 משפחות, מהן כ-20 מגברעם, שמפונים אחרים ממנו נמצאים בגח"מ, כפר –יונה, אחיטוב ואליכין. מרכז הפעילות של המשפחות הללו הוא אצלנו,. כאמור, יש גם משפחות מישובים אחרים, כמו חניתה, ראש-הנקרה, גשר-הזיו, יד-מרדכי, גלאון, בארי ועוד. חלק מהגברים במשפחות האלה, נותרו ביישוביהם או משרתים במילואים.

האירוח מתבצע בכ-50 דירות לאחר שהסתבר כי למרות הרצון הטוב של משפחות רבות כאן לארח אצלן, הרי שהסידור בדירות פרטיות הנמסרות למשפחות האורחות עדיף מבחינת העצמאות והפרטיות. כמובן שבמקרים רבים נוצר צורך לצייד את הדירות באופן שיאפשר לכולם נוחיות.

איילת שילה ממונה על נקיון וציוד הדירות. אמנם לעיתים המשימה מאתגרת, אבל היענות חברי ותושבי הקיבוץ גבוהה ומחממת את הלב. חלק מהדירות היו ריקות וחייבו ריהוט וציוד מ א' עד ת'. ילדים וחברים התנדבו לנקות וחלק מהציוד הגיע כתרומה מבחוץ ועזרה של "אחים לנשק", המובילים את העזרה ההדדית ברמה הלאומית בהתנדבות מדהימה הראויה לציון.

לגח"א נוצר מוניטין המגביר את הבקשות לדירות אירוח – להן לא ניתן כבר להיענות.

במסגרת הצוותים היעודיים, יש צוות הדואג להכנת ארוחות ערב לאורחינו, הכולל את איילת שילה, רויטל, גיל דותן ואורון ברזילי, כשגם רקפת מוהר אירחה עם בני משפחתה וחברותיה לארוחות ופעילות לילדים. אורון כבר הצליח בהשגת תרומות מזון ממסעדות במרכז המכינות עבורם ארוחות גורמה. תרומות אוכל מגיעות גם מ"המחלבה הקטנה" (דנה ותמיר פרץ) שלנו, יעקובס ואחרים.

אלה מירון וצוות חדרוכל והמטבח תורמים, מכינים ומגישים מזון איכותי ומגוון לציבור רחב מאוד מבחוץ. גם הכלבולית משרתת אוכלוסייה גדולה מאי-פעם. האירוח במתחם יד-שניה, נעשה ברוחב לב, השקעה ושיתוף פעולה ראוי להערכה מצד הבנות המתפעלות את המקום שהפך למרכז אירוח ואירועים, גם בזכות המועדון הסגול שהוא מקלט רחב ידיים יחסית. האורחים זוכים גם לאירוח של "לגעת-בחיות" בראשות יובל נבון.

הבנות מארגנות לאורחים מדי פעם קפה ועוגה אחה"צ, השתתפות בערב נשים שהיה מוצלח לכולן ופאב עם משקאות מיוחדים עבורם. במסגרת הפעילות התרבותית, הגיעו לכאן נטע ברזילי, עילי בוטנר, רועי בן-נתן ואחרים להופעות סוחפות, מחלקן נהנו גם ילדינו. האורחים נהנים כאן גם מבריכה חינם, כאשר צורית לוי, רכזת מרכזון הילדים כאן, אחראית על ההפעלות למשפחות האורחים. היא נעזרת בקבוצה של נערות ונערי הנעורים שלנו, המתכננים, ומתנדבים בהפעלת ילדי האורחים בפעילויות מגוונות. הם גם מעורבים בהכנת אירועי אחה"צ למשפחות כולל הכנה, הגשה ופירוק מתחם הארוחות, סמוך ל"יד-שניה" כאשר חברות ומדריכות גברעם נוטלות חלק חשוב בכך.

ההפעלות כוללות בין השאר פעילויות לפי גילאים, קטיף בגן הירק, הכנת קולאז'ים, הצגת קרקס. ילדי הגנים שלהם קיבלו את "פינה חמה", בה מפעיל צוות מגברעם את ילדי הגן שהגיעו לכאן. נטע פרנק מרכזת את התרומות המגיעות מבחוץ ודואגת לחלק את הדברים לפי צרכי המתארחים. הילה פיינברג ויעל נחום אחראיות לעטוף משפחה שכולה בכל מה שאפשר לעזור.

עקב הריחוק של גברעם מגבול הרצועה, אין הם זכאים לעזרה מהממשלה, כך שחלק נכבד מעלויות האירוח נופל עלינו. אנחנו בתהליכי קבלת תקציבים עבור האירוח דרך ישובי המקור.

מילה אישית, אני מקווה שגם המועצה האיזורית שלנו תעמיק את השתתפותה בתחומי התרבות והרווחה בנסיבות הקיימות.

מתנדבות ומתנדבים מהקיבוץ הציעו עזרה למתארחים במזון, כביסה, הסעות ועוד. גילת שניר וחמוטל עמית לקחו על עצמן את העזרה למשפחות בהן הבעלים נמצאים במילואים. עם עזרה מבנות הקיבוץ הן הפעילו את ילדי המילואימניקים, כך שהאימהות זכו לכמה רגעי חסד, בעומס המוטל עליהן ללא הבעלים.

רוח ההתנדבות כאן ממש מדהימה. זה נותן להן כוח ומעלה את המוטיבציה להמשיך ולמשוך את העגלה הזו. הן אומרות כי אין ספק שזה עדיף על צפייה 24/7 בחדשות בטלוויזיה וברשת וחרדה ליקירים בחזית ובעורף.

כל האורחים כאן מחוברים דרך הוואטסאפ הייעודי אותו הן מנהלות ואין צורך שלא מקבל התייחסות שלהן. הן מדגישות גם כי ההיענות של חברי וילדי הקיבוץ ובראשם הנעורים הנענים לכל צורך ומשימה, היא ממש מדהימה. גם ישובים שכנים הציעו את עזרתם.

החבר'ה מגברעם אסירי תודה על האירוח בגבעת-חיים איחוד (ראו ראיון בהמשך). בואו נקווה שהמלחמה תסתיים בהקדם האפשרי ושנעבור אותה בשלום. אין ספק שמעבר למה שמעניקות בנות הצוות למתארחים כאן, לצד חברי וילדי הקיבוץ, מוסיף לנותנים ולא רק למקבלים ומראה לנו כמה הקהילה בגבעת-חיים איחוד היא קהילה איכפתית, תורמת ומשקיעה לחברה בישראל ולא רק לחבריה.