למרכז מסחרי אין שום סיכוי כלכלי. כלכליות המתחם שרוצים להפכו למסחרי אפשרית רק אם יישאר כייעודו, תעשייתי.

גם חדר האוכל כמעט נידון לאותו תהליך לולא עצומה שנחתמה ע"י חברי קיבוץ רבים.

המיזם הכלכלי האחרון שהנהלת גבעת חיים יזמה היה חשמל סולרי וכל מה שנשאר ממנו היא תביעה של 60 מיליון ₪ שנמצאת בבוררת ושתלויה מעל ראשנו כבר שנים.

אין לי דבר וחצי דבר נגד מרפאה ציבורית אבל ראשית שלא ימכרו לתושבי גח"א את הפרויקט ככזה שיש לו ייתכנות כלכלית.

שנית, פרויקטים חברתיים אסור שיקמו במקום מפעלים נושאי רווח.

במועצה האחרונה הועלתה הצעה נוספת לבנית המרפאה הציבורית במבנים של כיתות מקדמות שעומדים להתפנות ויעמדו כאבן שאין לה הופכין. למרפאה באזור כיתות מקדמות יהיה יתרון משמעותי נוסף: כניסת הרכבים תהיה מכיוון חרב לאת כמתוכנן וכך תמנע כניסה משער הכניסה הראשי ולא יגרם מטרד בלתי נסבל לתושבי הקיבוץ.

שנים רבות והרבה הנהלות חיפשו בגבעת חיים להקים מפעל תעשייה שיגדיל את הכנסות הקיבוץ ושום דבר לא קרה.

קצת "בובה מעייסס":

בזמנו נשלחו נציגים מהקיבוץ לחפש ולהביא עוד מפעלי תעשיה לקיבוץ אבל הוגבלו בתנאים ששום  תעשיה אינה יכלה לעמוד בדרישות.

לצורך החיפושים נשלחו גדולי הדור של פעם, שניים ממחזור א׳, גדי גיל ועודד בן אור, הם כשלו מפני שלאף אחד לא היו ביצים לחשיבה מחוץ לקופסה ויכולת קבלת החלטה.

פרי גת ומפעל השילומים היו מקור פרנסתנו אחר כך בית ספר שפרירים, ובית מלאכה שהתבסס על יכולותיו של גלעד רפאלי. את בית המלאכה הזה הפכו למפעל פאר שיצר תאי הטלה לרבייה כבדה בעיקר של הודים.

בהמשך הגיעו לגבעת חיים שנחשב לקיבוץ טוב מבחינה כלכלית וחברתית, יזמים שביקשו לצור ולפתח תעשיות עתירות ידע.

היתה גם הצעה לבית אבות שנפסלה מחוסר כדאות כלכלית.

בגבעת חיים דחו כל אפשרות משום שיש לנו את פריגת, מג"ח ובית ספר שפרירים ובזה דיינו.

היזמים פנו לקיבוצים אחרים שהקימו את מה שדחו בגבעת חיים.

בחניתה הוקם מפעל לעדשות מגע, גם אופטיקה שמיר היתה יכולה לקום בגבעת חיים.

"מרכז שירותים" שם יפה ובומבסטי למרפאה ציבורית שתחליף מרפאה קיימת,

1.         אין לדבר הזה שום ייתכנות כלכלית.

2.         חברי גבעת חיים צרכים להחליט אם הם רוצים מרפאה בהשקעה של 5 מיליון ₪  לצורך הנוחיות הפרטית. 5 מיליון הוא נתון לא מדיוק בלשון המעטה וזה עוד לפני שעשו תחשיב עלות של שינוי יעוד.

3.         בתמחור אין חישוב של עלות שנוי יעוד רק של מבנה המג"ח.

4.         אין חישוב של היתכנות השכרת המקום ליזמים ומשקעים נוספים ואחרים. ומה הם סוגי השירותים שיקמו בנוסף למרפאה? לא הכניסו שום חברה חיצונית לבדיקה של התכנות כלכלית.

5.         כבר יותר מחמש שנים מתכננים להקים מרכז מסחרי ועדיין אף אחד לא בא להשקיע. שנוי יעוד של כל השטח שנחשב תעשייתי יעלה עשרות מיליונים.

6.         כמה כסף עלו כל התוכניות עד להיום?

7 . מבנה המג"ח של היום מכניס מעט כסף אבל הרבה יותר ממה שנרוויח מהמרפאה הציבורית. במידה והשוכרים הקיימים ימשכו לשכור את המבנה גבעת חיים תרוויח בין 10 מיליון ל 15 מיליון ₪ ב 10 שנים הבאות ללא השקעה של גרוש אחד.

השוכרים במתחם המג"ח הציעו לגבעת חיים לשכור את כל שטח המג"ח ועוד שטח להרחבה ב 35 שקל למטר רבוע. כל זאת ללא השקעה של גרוש אחד מכספי החברים ההצעה נדחתה. סה"כ בחישוב של 13 שנה יהיה אפשר לקבל 10 מיליון ₪ ויותר.

סיכום: הנושא הזה צריך להידון ולקבל החלטה מכל חברי גבעת שצרכים לדעת מה רוצים לעשות בכספם.

ישנה בגבעת חיים אוכלוסייה גדולה בעקר של חברים צעירים שלא נהנית מהכנסות פריגת ותנובה. אוכלוסייה זו צרכה ליצר מקורות פרנסה נוספים בכדי לשפר את איכות ורמת החיים של כלל האוכלוסייה.

הכנסות גבעת חיים ממסים, שכר דירה והענפים החקלאים לא יספיקו בכדי להטיב את מצבם של הצעירים ושל מקבלי הגמלאות.

בסופו של יום צרכה ההחלטה להתקבל בהצבעת קלפי.     

‫