לקראת הבחירות לוועד ההנהלה, נעלה כל פעם טקסטים שכתבו המועמדים על מנת שתוכלו להכיר אותם.

בהצלחה!

לכתבה הראשונה

לכתבה שניה

לכתבה שלישית

לכתבה רביעית

תמר שגיא

תמר שגיא 1
תמר שגיא, בת משק. בת הזוג של דורון כהן. אמא של סהר, איתי וגל. בעלת תואר שני בפיזיותרפיית שלד-שריר וספורט.

ערך מוסף שאני יכולה להביא להנהלה?
אני חיה ועובדת בקיבוץ. אוהבת אנשים, נפגשת ביומיום עם מגוון רחב של אנשים מתוך הקהילה, וקשובה להלכי הרוח בקיבוץ.
אני מאד אוהבת את גבעת חיים, מעורבת ואיכפתית.

 

*****************************

אייר רום

חג משק 2016, צילם דוד שחר- אייר רום

בן 46. נשוי לעדי, ואב לינאי (10), הראל (7) ומאור (3).
הקיבוץ תמיד היה ביתי ומקור גאוותי. פה קטפתי אבוקדו אחרי שנת הקבע. כאן עבדתי במג"ח. מפה יצאתי לשתי גיחות קצרות: הראשונה לאוניברסיטת באר שבע ללימודי הנדסת אלקטרוניקה, והשניה לתל אביב, בשנים בהם אשתי למדה רפואה.
בשני העשורים האחרונים אני עובד בתעשיית ההייטק בצוותי פיתוח של מחשבים (אינטל), מצלמות (צורן), וכיום במכונה לתיקון הפרעות קצב בלב (ג'ונסון אנד ג'ונסון). במסגרת זו רכשתי ניסיון בניהול רוחבי, המגשר בין אנשי צוות מתחומים שונים. מה עוד? רץ בפרדסים או שוחה בבריכה. בעבר שותף פעיל בוועדת צעירים ובשנים האחרונות בצוות זהירות בדרכים.
מה אני מביא להנהלה?
השיח המכבד, השקיפות והאמון הם חלק מהשקפת עולמי, והם הבסיס בעיני להנעת כל תהליך בקהילתנו, קטן כגדול.

 

*********************************

יניב אופיר

יניב אופיר 2020

 

מי אני?

­­­­­­­­­­­­­יניב אופיר, בן חמישים וחמש. מהנדס מכונות בתחום המכשור הרפואי. נשוי לשרון, תזונאית. אבא לנטע, חילת בקבע ולשני, ש"ש.

אני בן של תמנע ושמעון אופיר ואח של ענת אופיר זיידמן.

איזה ערך מוסף אני מביא שיוכל לתרום לפעילות ההנהלה?

אני חלק מפעילות העשיה בקיבוץ כבר ארבעים שנה. הייתי מספר פעמים חבר הנהלה, הנהלה כלכלית, ראש ועדות, חבר מועצות.

הייתי חבר במספר הנהלות של החברות שבהן עבדתי במשך השנים.

אני חבר מעל עשר שנים בקרן הפנסיה, שמונה שנים בראשות הצח"י.

אני איש של ביצוע, וחשוב לי לעשות דברים טוב.

אני מקדש את הגישה האובייקטיבית ומבין את המורכבות הגדולה של קבלת החלטות הקהילה הטרוגנית כמו קיבוץ.

 

******************************

תמר רז לנג

תמר רז לנג

מי אני?

אני בת קיבוץ שריד (הקיבוץ הארצי) וחברה בו עד גיל 30. בין היתר עסקתי כמה שנים בחינוך והוראת מקצועות הומניסטיים. אחר כך חייתי 10 שנים בתל-אביב, עשיתי תואר ראשון במדעי החברה ועסקתי בעבודה עיתונאית, קודם ב"על המשמר" ואחר כך בעיתון הקיבוצי, כעורכת, עורכת לשון וכתבת, בעיקר בנושאים חברתיים. הגעתי לגבעת-חיים בעקבות נישואי לפטר לנג ב-1977, אז גם הצטרפתי למפלגת העבודה ובהמשך הייתי נציגת גבעת-חיים במחוז הקיבוצים של המפלגה. משפחתי כוללת את שלושת בניו של פטר – ערן {גר בהרצליה}, בני ודורון – על משפחותיהם, שלל נכדים ונינים חמודים.

 

********************************

יוסי בליך

יוסי בליך 2020

 

שמי הוא יוסי בליך, מתקרב בינואר ליום הולדת 70, חבר גבעת חיים איחוד 44 שנה, אבל עדיין נחשב בחבורה הוותיקה שלנו כילד חוץ.

נשוי לפנינה שהיא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. יחד יש לנו שלושה בנים וששה נכדים.

בשלושים שנה האחרונות שלי, הקמתי וייצגתי בישראל חברה קנדית גלובלית לציוד הזרקת פלסטיק, שהיא כיום החברה הגדולה בעולם לציוד הזרקה. בניהולי יחד עם חבריי במשרד, הקמנו אימפריה בתחומים הספיציפים שבהם אסקי שולטת בעולם. רשימת הלקוחות שלנו בישראל הם החברות הגדולות ביותר בתחום הפלסטיקה, כתר פלסטיק, אמרז, טמפו, נטפים, פלסאון רביב ועוד ועוד. כעת אני פנסיונר ועדיין פה ושם מייעץ לחברות הזרקה. ואפילו חולם יחד עם משקיעים נוספים להקים מפעל הזרקה למוצרי פלסטיק, חלום שכעת בגלל הקרונה עבר לאולד.

מאמין גדול בגבעת חיים איחוד ואחרי קדנציה וחצי בהנהלת עמק חפר, אין לי ספק שאנחנו קיבוץ מספר אחד בעמק, וכך עלינו להמשיך. לצערי בשנים האחרונות נכנסו למעין בילבול, עצירה ודעיכה, שייצרה אווירת נכאים ויאוש בקרב חברים רבים.

גח״א בדי.נ.אי, שלה ידעה בשנים הקודמות להתנהל בצורה מאוד חכמה, של פרקטיות, פשרות והסכמות. כך שכל קבוצה ידעה לוותר לשניה, וזאת על מנת לאפשר להתקדם. ובאמת הצלחנו לבצע שינוי אדיר בצורה מעוררת כבוד. כאשר אחד ההצלחות החשובות ביותר של השינוי, היתה הקמת שכונה א וב. שייצרו שינוי חברתי והתחדשות אדירה בכל פני הקיבוץ. לעומת קיבוצים ששם רק הצדק חשוב ולכן הכל נתקע. כמו בשירו של יהודה עמיחי:

״מן המקום שבו אנו צודקים,

לא יצמחו לעולם

פרחים באביב״

במידה ואבחר להנהלה אנסה לקדם את הנושאים הבאים:

ראשית – המשך הצמיחה הדמוגרפית של קיבוצינו, שתבטיח חברה הומוגנית עם צמיחה בריאה קבועה של ילדים, צעירים וותיקים. ולכן כל עוד זה תלוי בי אדחוף ואתמוך להכנס במהירות להסכם הביניים, להתחיל בבנית שכונת ג׳ ולסיים בבחירת צורת השיוך המתאימה לגח"א.

אני מאמין בלב שלם שהזדמנות לשלם על שליש מערך הקרקע במרכז הארץ בעמק חפר, קרקע שהיא משאב שהופכת לפחות ופחות זמינה, יחד עם הכפלת האוכלסייה בארץ ב20 שנה הקרובות ובעיקר במרכז. היא הזדמנות חד פעמית שלא תחזור יותר. לצערי התנועה הקיבוצית אינה אהודה היום ע״י השלטונות ומה שקרה בניר דויד הוא קריאת השכמה לכולנו.

שנית – יצרת ביטחון כלכלי לעתיד הקיבוץ. אנחנו בזבזנו זמן יקר מדי בקידום המרכז המסחרי, ואחרי מכירת פריגת, המרכז המסחרי הוא האפשרות האמיתית ואולי היחדה שתאפשר לנו לייצר רווחה כלכלית להמשך שיפור כל התשתיות בקיבוץ, סיסבוד החינוך, תרבות ענפה ובטחון אישי לחברי הקיבוץ נגד גנבות ופגיעה ברכוש הפרטי שלנו.

בחזון שלי אני רואה מרכז מסחרי דומה למה שנבנה במשמר השרון, שבניהולו של איתי מרגלית הפך קיבוץ לפני פשיטת רגל לקיבוץ פורח. הרצון או החלום להקים מרכז מסחרי שקט וירוק של השכרות משרדים, פשט את הרגל בגלל עודף משרדים בארץ וגם בעמק. וגם הקורונה לימדה חברות רבות שאפשר לעבוד מהבית, תהליך שימשך וגם הוא ייצר עודף משרדים לא מנוצלים.

בנוסף – אני חולם להחזיר את גח״א לאימפרית ספורט כמו שהיתה פעם. ובתור צעד ראשון, תמיכה בקבוצת הכדורמים, שנעשית בה עבודה נפלאה עם הנוער שלנו, יחד עם קבוצת חברים מדהימה שמתנדבים על חשבון זמנם הפרטי.

לבסוף – אני גם קצת פריק של טלוויזיה ואמשיך לתמוך בשיפור תשתיות התקשורת, שהם כעת בשלב מכריע. אני יודע שלא כולם מרוצים עדיין מהתוצאות, אבל כל עוד זה תלוי בי, אתמוך בהמשך ההשקעות לרווחת צופי הטלוויזיה ומשתמשי האינטרנט.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896