אבל בזמן כתבה זו הכל עדיין פתוח ונסתרות תוצאות ההצבעה לצופה הפשוט.

השבוע ראיתי סו"ס את "פילומנה", תוצרת הבמאי של "המלכה", זוכרים? אז למה סו"ס? כי לקח לו המווון זמן להגיע אלינו… והיה שווה לחכות!

זהו, בעצם, סרט מסע של שני אנשים השונים זה מזה כמים ואש.

הסיפור המבוסס על מקרה שקרה, בנושא שכבר טופל בקולנוע – מנזר האחיות מגדלנה באירלנד הקתולית, שאספו אליהן נערות "במצוקה", דהיינו בהריון, העבידו אותן בפרך, התעללו בהן וסחרו בילדיהן ללא הסכמתן.

ג'ודי דנץ' המופלאה היא אחת הנערות האלה, שילדה נמסר לאימוץ בניגוד לרצונה כשהיה כבן ארבע והיא מאז מנסה לאתרו. אישה אירית מבוגרת, פשוטה וקתולית מאמינה למרות כל שעבר עליה. היא מועמדת לאוסקר על תפקידה ואני מקווה שתזכה (אבל אין הרבה סיכוי). מולה מתייצב כריס קוגן, שחקן אנגלי המגלם עיתונאי משופשף, ציני וגם קצת סנוב.

שניהם יוצאים למסע שהוא, רשמית, למטרת מציאת הבן האובד. בפועל זהו מסע שכל אחד מהם עובר. מול האל (אמונתו), מול האדם שאתו, אל העבר ובחזרה.

קצת הומור אירי, קצת דמעות, קצת הרבה כעס על הכנסייה ותסכול מה לאור הממצאים מהמסע, יחד עם הפתעות קטנות לאורך הדרך ומשחק מקסים של ג'ודי! וגם סטיב..

השבוע בווידאו יוקרן עוד מועמד לאוסקר – "12 שנים של עבדות", שזכה כבר בהמון פרסים וכנראה ימשיך כך גם בטקס המתקרב ובא. לא רק הסרט הטוב אלא גם שלושה שחקנים.

שוב מבוסס על עובדות שקרו. איש שחור וחופשי נחטף ונמכר כעבד ובמשך 12 שנים חי בסיוט  ומנסה לחזור לביתו, אשתו, ילדיו וחייו האמתיים. מתאר את העבדות והיחס לאדם השחור כבעל חיים מהדרגה הנמוכה ביותר, בצורה מאד גרפית ומלאת אלימות נגדו. המון דם ועינויים שגרמו לכמה צופים לעזוב את האולם. השילוב בין זוויות הצילום והנופים המקסימים יוצר תמונה יפה לעין. הניגוד בין היופי הזה ובין הזוועות המתרחשות, מצוקתו של ה"אדם לכל עת" והאיזון שבין הרע והטוב (יש גם קצת מזה, למשל בראד פיט. ברור שהוא מהטובים…) יוצר, באמת, סרט יוצא מין הכלל המצדיק את הפרסים שקיבל ויקבל. חבל רק שהשחקן הראשי לא שכנע אותי יותר… קצת חד הבעתי ונוקשה לטעמי.

ולאוסקר עצמו, קצת הימורים:

הסרט הטוב: יהיה – 12 שנים. צריך להיות לדעתי – נברסקה.

השחקן הטוב: מתיו מקונהי (מועדון הלקוחות של דאלאס). צריך להיות – ברוס דרן (נברסקה).

שחקנית טובה – קייט בלאנשט (יסמין הכחולה). צריך להיות – ג'ודי דנץ' (פילומנה).

סרט זר – יפה לנצח (איטליה). צריך להיות – גם הניצוד (דנמרק). קרועה בין שניהם…