אוטוטו פסח. מעבדות לחרות. אני מניחה שכך הרגישו החיילים שחזרו ממלחמת העולם הראשונה. מלחמה אכזרית שדיללה את כמות הגברים הצעירים יחסית באירופה, אוסטרליה וניו זילנד בצורה משמעותית. הרבה סרטים נעשו בנושא איבוד החיים המסיבי המיותר הזה, כגון "גליפולי" המפורסם ו"פרנץ" משנה שעברה. עכשיו יוצא הסרט הצרפתי "להתראות שם למעלה". מבוסס על ספר מצוין בנושא החיילים החוזרים מהמלחמה ו(אי) השתלבותם בחברה. זהו בעצם סיפורם של 3 שחזרו: שני חיילים ומפקדם. החייל האחד מציל את חייו של השני, המציל נשאר איש ללא פנים. המפקד האכזר הופך מאכר העושה הון על גופות (תרתי משמע) הנופלים. הסרט הוא מראה מקברית למצבה של צרפת אחרי המלחמה. אבודה, אבלה, ללא פנים וכוון. יחד עם זאת, הסיפור מתעתע, מצחיק לעיתים, קרנבלי ואבסורדי. מרגש מאד. האיש ללא פנים מחליף מסכות לפי מצבי הרוח או הסצנה. סרט עם המון פרטים, פנים, צבע, מסיכות ונקמה מתוקה/מרירה. עם הרבה ביקורת למלחמות מיותרות והשפעתן על האדם הבודד, הנותר. משחק מצוין של כל השחקנים. כדאי מאד!

"להעיר את המלכה" הוא עוד סרט בריטי תקופתי על משפחת המלוכה. הפעם – מערכת יחסים של המלכה עם אחד מנתיניה ההודים. ג'ודי דנץ' הנהדרת צולחת ללא מאמץ את תפקיד המלכה. שיחקה תפקיד זה מספיק פעמים שלפעמים נדמה שהיא היא… ועדיין, תענוג לצפות בה, עם הקריצה הצינית והביקורתית למוסד זה. עבדול הוא הודי גאה המעריץ את המלכה. הסרט מסופר כאגדה חביבה על ידידות לא רגילה, עם הביקורת הצפויה לידידות שכזו, התלבושות, האביזרים ובריטים קפוצי תחת כמו שהיו אז, בממלכה. לא צריך לקחת יותר מידי ברצינות ולחפש בדפי ההיסטוריה איך ומה קרה. קוריוז מהנה עם משחק נפלא, בעיקר של המלכה ונתינה החביב. יוקרן, להנאתכם, בווידיאו של הקיבוץ.