טוב, עברנו גם את אוסקר! שיטת הצבעה חדשה נתנה יותר סיכוי לנשים, מיעוטים (כהי עור וספייק לי…) ו… בינוניות. גלן קלוז שוב לא זכתה (זה כבר לא חדשות…) למרות שהפעם, בעיני, התעלתה על כולנה. לעומתה, לאוליביה קולמן (ברודצ'רץ'), יש שנה נפלאה! הבריטית הנהדרת הזו, שזכתה בפרס בהחלט בצדק (אחרי גלן..) על משחקה הנפלא ב"מועדפת", זכתה גם בבפט"א (האוסקר האנגלי), פסטיבל ונציה, גלובוס הזהב ועוד ועוד. מה חשבתי על הסרט? – למטה…

אבל קודם לסרט המוקרן כעת וממש אהבתי, קטן ומהנה בשם "האם אי פעם תסלחי לי?". דוקודרמה. בכיכובם של מליסה מקארתי (שמתעלה על עצמה) וריצ'רד אי גרנט. אנסמבל מנצח, מרגש, מצחיק ונפלא! סיפורה של כותבת ביוגרפיות של מפורסמים, לי ישראל (מליסה) היורדת מגדולתה ומגיעה לסף רעב. בייאושה הוגה מעשי תרמית מתוחכמים בעזרת ידידה, ג'ק (ריצ'ארד). מאד נוגע ללב אך גם מלא הומור. שני השחקנים היו מועמדים לאוסקר (גם התסריט המעובד מהביוגרפיה של לי ישראל), בהחלט בצדק! המשחק והכימיה ביניהם הם אלה שעושים את הסרט. חבל על כל מילה נוספת. פשוט לראות וליהנות!

השבוע בווידאו – 2 אוסקרים! "הספר הירוק", דוקודרמה הוליוודית (עוד אחת… כן, זה הטרנד). גבר על טובים יותר וקטף את פרס הסרט הטוב ביותר. בואו נדבר רגע על "הספר". נכון, סיפור אמיתי מרגש ומטריד (כמוהו ראינו מיליונים לפניו), המסופר בדרך הוליוודית מקורית – מלאת קלישאות! לקחו שני שחקנים נפלאים, עם כימיה פורצת ביניהם, ועשו מזה ממתק הוליוודי. מאהרשלה עלי הנפלא, גבוה מאד בזכות עצמו, זכה לצילום מלמטה, כזה שמגביה אותו והופך אותו למתנשא בלתי מושג. בהקצנה. מין "אשכנזי" שחור כזה. ויגו מורטנסן, הנפלא אף הוא, מגלם את האיטלקי הניו יורקי קשה היום, גזען, חם מזג אך חם ומשפחתי. נו… כזה… "מרוקאי" כזה. סטריאוטיפי ומוקצן. נכון, הסיפור אמיתי, מדהים, מטריד, מרגיז אך גם מחמם לב. אבל באמת… יש דרכים לספר בלי ליפול לכל מלכודת קלישאתית אפשרית (ראו למעלה). אז לסיכום, אוסקר? ממש לא. אבל יחד עם כל זאת, בהחלט סרט מהנה לצפייה, אם מתעלמים מהכתוב לעיל.

אני אהבתי מאד את "המועדפת" אבל שמעתי גם על כאלה שפחות. בעיני, בהחלט שווה צפייה. במאי יווני מיוחד ביים סרט עם נשים, על מערכת יחסים נשית, כשהגברים הם תפאורה בלבד, רעשי רקע… הבימוי מיוחד מאד, המשחק של כל השלושה – נפלא (כולן היו מועמדות לאוסקר!) והסיפור, שמתרחש בתחילת המאה ה-18, יכול היה להתרחש בדיוק כך גם היום. תככים פוליטיים, הומור שחור, סאטירי ונשכני. תסריט מבריק ובימוי חכם נותנים לצוות השחקניות אפשרות להבריק ולנצח! לדעתי, שווה, אבל ממש!