לכאורה, התשובה לשאלה "מה מנהל מנהל קהילה" אמורה להיות מיידית: את הקהילה. אבל זה לא באמת עונה על השאלה לדעתי.

רובנו, כאנשים פרטיים, נפגוש את מנהל הקהילה ברגעים משבריים, ברגעי מצוקה, סכסוך, או צורך מיוחד. אין ספק שניהול מצבים כאלו זה חלק מתפקידו של מנהל הקהילה. זה בהחלט לא קל, וזה קשה פי כמה וכמה כשמדובר בחברים ושכנים. במובן הזה, כשמנהל הקהילה איננו חבר קיבוץ, זה מפחית רעשים וחיכוכים, וגם מקל על הצבת גבולות שלפעמים אין ברירה אלא להציב, גם כשזה מאוד מאוד לא נעים.

אבל פרט לניהול מצבים כאלו, התפקיד כולל עוד הרבה מאוד תחומים שרבים מאיתנו לא נחשפים אליהם. חשוב לי לכתוב את הדברים כאן בגלל שבקרוב מאוד תגיע לקלפי הצבעה על מנהל הקהילה הבא. לפנינו הבחירה בין יוני ארי, מנהל הקהילה המכהן, ושקד אביב, חבר קיבוץ שהגיש מועמדות. ההנהלה ממליצה על יוני, ורציתי לנצל את ההזדמנות להסביר את ההחלטה הזו כפי שאני מבינה אותה. למען הסר ספק, הדברים הכתובים מטה הם עמדתי שלי בלבד. ועוד "הסר ספק" חשוב במיוחד: אני חושבת ששקד הוא אדם נהדר ואיש מעורר השראה, עם נסיון חינוכי מרשים. הוא יקר לי מאוד. מנסיוני, גם שקד וגם יוני הם אנשים ישרים ואמיצים. התמיכה שלי ביוני היא לא אישית, אלא קשורה לאופי התפקיד.

היבט חשוב ולא מוכר מספיק בעבודתו של מנהל קהילה הוא ניהול תקציבי של כלל הפעילות הקהילתית. לפעמים זה מגיע ממש להובלה של תהליכים עסקיים. לדוגמא, בגבעת חיים איחוד מנהל הקהילה אחראי על מספר ענפים כמו הכלבו וחדר האוכל. יחד עם ראשי הענפים הקהילתיים, מנהל הקהילה בונה תוכנית עסקית ומכין תקציב, תוך כדי איזון עם צרכים אחרים ומגבלות של משאבים וכוח אדם.

ההחלטות הללו משפיעות לא רק על מצבו הכלכלי והרווחתי של הקיבוץ, אלא גם על איכות החיים של כולנו. במובן הזה, בניית תקציב זה לא "ניהול כסף", זה לשמור על היכולת שלנו לקדם ולשמר את מה שחשוב לנו, מבחינה ערכית וחברתית. חשובים לנו ממ"דים בגיל הרך? צריך לממן את זה במקום לממן משהו אחר. אנחנו רוצים לשמור על חדר האוכל כמשאב קהילתי משמעותי? צריך למצוא דרך שבה זה לא יהווה נטל כלכלי על החברים ועל הקהילה.

על מנת שנוכל להשיג את מירב המטרות שלנו, נדרשת חשיבת עומק ורוחב, וזה דורש נסיון. כשיוני נכנס לתפקיד, תקציב הקהילה סבל מגרעון כרוני. כיום התקציב מאוזן, וזה הרבה מאוד בזכותו ובזכות הנסיון הניהולי הקודם שלו שעזר לו לתעדף, לחזות ולאזן צרכים ועקרונות בצורה טובה.

מנהל הקהילה בגבעת חיים איחוד ממונה לעיתים קרובות על ניהול פרוייקטים מיוחדים. מאז שנכנס לתפקיד, יוני הוא גם יו"ר מנהלת הבנייה של שכונה ג', שגם אני חברה בה. במסגרת זו, יצא לי לעבוד איתו שעות רבות ואני יכולה להגיד באופן נחרץ שתרומתו לפרוייקט היא אדירה ושבלעדיו אני בספק רב אם היינו מצליחים להגיע לקו הסיום, שכבר נראה באופק. יתרה מכך, כל הנסיון שנצבר בניהול הבנייה הזו יכול לשרת את המשך פיתוח הקליטה בקיבוץ. לדעתי חשוב מאוד לשמר את זה ולקצור את הפירות של הידע שנרכש, בתקווה שהשכונות הבאות יצליחו לקום באופן מהיר וחלק יותר.

עוד תחום שבו מנהל הקהילה משפיע במיוחד הוא בניסוח ואכיפת עקרונות הפעולה בקיבוץ. על פניו, כולנו בעד שמוסדות "יראו את האדם" ולא יאכפו החלטות באופן עיוור. אבל הצד השני של זה הוא שאכיפה אד-הומינם, או כללים שחלים על חלק מהאנשים ועל חלק לא, מייצרים לעיתים קרובות אי-צדק וגרוע לא פחות, חוסר שקיפות ובלבול. בין החוזקות של יוני זה היכולת שלו להסדיר וליישם כללי עבודה, וזה ניכר בכל התחומים בהם עסק. לדוגמא, יוני קידם הסדרה של סוגיות הנוגעות לממשק בין תשתיות ציבוריות לפרטיות, על מנת לייעל תהליכים, לייצר שקיפות ואכיפה הוגנת ולחסוך עלויות מיותרות.

יש סיבה שקיבוצים רבים חסרים ניהול שקוף ומסודר. זה ממש קשה. זה קשה גם מבחינה ביורוקרטית-מוסדית להוביל שינויים וגם מבחינה חברתית להטמיע אותם מבלי לפרום קשרים קהילתיים או לעורר זעם רב. וכל כך קל להשאיר דברים כפי שהם, אפילו שזה מבולגן ויקר ולא הוגן. הנחישות שבה יוני פועל בתחום הזה ראויה להערכה בעיני, היא נדירה וחשובה.

לסיכום, לתפקיד מנהל הקהילה יש פנים רבות. בשנות העשייה שלו בקיבוץ, יוני הביא לשיפור ממשי ברבים מהם. נכון, לא הכל מושלם. גם יוני עשה ועושה טעויות, ולא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי מתנגדת בכל תוקף לחלק מהמהלכים שהוביל. אבל כשאני מסתכלת על מכלול הסוגיות שבהן מנהל קהילה מתעסק, על כל המורכבויות שלהן, גם החברתיות וגם הכלכליות, אני מתחזקת בדעתי שלא מספיק ששני המועמדים הם אנשים טובים. בנקודת הזמן הזו, אני סמוכה ובטוחה שהדבר הנכון עבור הקיבוץ שלנו כרגע הוא לבחור ביוני לקדנציה נוספת.

מיכל בן נח