בשנים האחרונות, עולה תחום הייעוץ לכותרות. גם כאן בקיבוץ יש יועצים משפטיים, רואי חשבון, יועצים עסקיים אבל עד כה לא ראיינו בעלון יועץ ארגוני, אם כי היו ויש גם כאלה (עמרם הישראלי ז"ל ויפעת זילבר יבדל"א).

כששמעתי שסמדר (לשם) ארבל סיימה את תפקידה כמנהלת עמותת השייטת "עטלף", חשבתי להזמינה לשיחה על הקשר עם "אנשי הדממה" שאחי היה אחד מהם. אלא שאז גיליתי שהיא עשתה תפנית מקצועית והפכה ליועצת ארגונית.

יועצים ארגוניים מגיעים לרוב מרקע של מדעי החברה, התנהגות ארגונית או משאבי אנוש, אבל סמדר הגיעה ממסלול שונה לגמרי.

היא בת לשמוליק ודבורה לשם ז"ל ואחות של סיגל ויואב שגדלה כאן בקיבוץ. בצבא שירתה כקצינת חינוך בשייטת 13, שם נחשפה לראשונה לתפקיד יועצת ארגונית. "הייתה יועצת ארגונית ביחידה שעשתה עבודה משמעותית בתקופה מורכבת ואמרתי לעצמי – זה מה שאני רוצה להיות", היא נזכרת. אחרי השחרור עברה לתל אביב וביחד עם קצין נוסף הקימה מחדש את עמותת "העטלף" (ארגון בוגרי השייטת) הפועלת כיום בעיקר בעשייה לטובת החברה הישראלית גם בזמן המלחמה.
היא התלבטה מה ללמוד – מדעי ההתנהגות? תקשורת? כלכלה? לבסוף בחרה במנהל עסקים לתואר ראשון ובהמשך השלימה גלובל MBA. במקביל ללימודים, ריכזה את החינוך הבלתי פורמלי בכמה ממושבי עמק חפר ואת הנעורים בקיבוץ, תפקיד אותו עשתה דבורה, אמה, שנים רבות לפניה. 

אז איך התגלגלת מעולם החינוך לעסקים? 

"אבא של אחת הבנות שהדרכתי, היה סמנכ'ל שיווק בסטארט-אפ והזמין אותי לעבוד אצלו אחרי הלימודים". זה היה סטארט-אפ שנחשב מהפכני והיא הייתה אחראית על התערוכות בחו"ל וטסה בעולם לשיווק התוכנה, אך היא חשה שזה לא מספיק משמעותי. 

אז הגיעה ההצעה להפוך למנכ"לית עמותת "העטלף". זו לא הייתה החלטה פשוטה, כי עד אליה עשו זאת רק כאלו שהיו לוחמי השייטת וכמובן שאף אישה.

סמדר מתארת את התפקיד "ביה"ס לניהול". לאחר שבועיים בתפקיד היא כבר נדרשה להתמודד עם משבר כלכלי שהוביל לשינויים רבים בעמותה ובסיום חמש שנים, בהן שוקמה העמותה לטובת לוחמיה, משפחות שכולות ופרויקטים בחברה הישראלית, הגיעה העת למשהו אחר. היא עברה לניהול קשרי החוץ של המרכז האקדמי רופין, תפקיד שכלל שיתופי-פעולה עם מכללות ואוניברסיטאות בחו"ל וגיוס תרומות ואז התגלגלה לעולמות הייעוץ, בחברה שעסקה בפיתוח תרבות של חדשנות. "אחרי הלידה של שירה, בתנו, לקחתי חופשת לידה ארוכה כי ידעתי שהיא תהיה האחרונה. זו הייתה תקופת הקורונה וחשבתי מה אני רוצה לעשות. הבנתי שאני רוצה לכוון את עצמי יותר לעולמות הייעוץ הארגוני".

אז מה את עושה עכשיו?

"לאחר שחיפשתי, הגעתי לחברת 'לוטם אסטרטגיות'. ידעתי שזו חברת ייעוץ ארגוני טובה ומוערכת ומבחינתי זה בית-ספר לייעוץ ארגוני עם הרבה התמחויות ועבודה עם חברות כגון מיקרוסופט, אמדוקס וגוגל, בנקים, ביטוח, שירותים, תעשייה, בתי-חולים, קופות חולים ומשרדי הממשלה.

אנחנו מסייעים למנהלים וארגונים להתקדם ולצמוח. פועלים לפי התמחויות של ניהול שינוי, פיתוח מנהלים, פיתוח טאלנטים, עבודה אחד על אחד, אבל גם לפי מגזרים: היכולת לדבר עם משרדי ממשלה לא מתנהלת תמיד באותה שפה כמו עם חברות ההייטק. יש לנו יחידת דיגיטל העוסקת בפיתוח למידה דיגיטלית ויש חברת בת ('לוטם סנסינג') העוסקת בסקרים ארגוניים כמו מדידת ביצועים וסקרי 'מחוברות' ארגונית. מאז 7 באוקטובר, הם הוסיפו לסקרי 'מחוברות' מדדים של חוסן ושחיקה שהפכו להיות מרכיבים חשובים".

כאשר היא הגיעה ללוטם, היא הייתה צריכה לשכנע שהיא יכולה להשתלב מבלי שעשתה את המסלול "הקונבנציונאלי והאקדמי הרלוונטי".

"כשנפגשתי עם אחד השותפים, הוא אמר לי: 'לא למדת ייעוץ ארגוני'. הדגשתי לו שכל היום מלמדים שצריך לקחת אנשים לפי פוטנציאל ולא רק לפי השכלה ונסיון, אז תן לי הזדמנות להוכיח. בדיעבד, הוא אמר לי שזה 'קנה' אותו ונכנסתי מייד לתפקיד ניהולי לצד התפקיד הייעוצי. כל המנהלים בלוטם הם גם יועצים בפועל וזו תפיסת עולם. כדי להישאר מחוברים לשטח. גם המנכ"ל משמש כיועץ בפרויקטים. מעבר לכך שלמדתי המון 'תוך כדי תנועה', הבאתי נסיון ניהולי מכל השנים והארגונים בהם הייתי ואני מרגישה שאני מביאה את זה כעת כיתרון משמעותי בעבודה עם מנהלים. היום, לצד הייעוץ, אני חברת הנהלה ומנהלת את הפיתוח העסקי של הקבוצה ולא מוותרת על הלקוחות שאני מלווה".

בקשתי מסמדר לתאר תהליך עבודה בו ניתן לראות את האימפקט של עבודת היעוץ שלה.

"לא מזמן הגעתי לחברה תעשייתית גדולה אליה נכנסתי לתהליך התערבות ייעוצי. עשינו סקר מחוברות ארגונית – מודדים כמה המנהלים והעובדים מרגישים מחוברים לארגון. עד כמה רואים אותם בארגון? באיזו מידה הם מרגישים שיש להם מקום להתפתח בחברה? האם המנהלים מעריכים אותם? הסקר הראה בעיה במיוחד אצל מנהלי הביניים, שחשו מנותקים מהנהלת החברה".

בתחילה, הייעוץ המקובל לא הניב תוצאות ואפילו עורר התנגדות וסמדר הציעה לשנות כיוון: היא יצרה מערך מנטורים פנימי עבור מנהלי הביניים, שאינו כולל את המנהלים הישירים שלהם. לאחר תהליך ארוך שכלל שינוי מבני, הגדרות תפקיד חדשות ושיפור הממשקים, הפכו מנהלי הביניים למעורבים ומחויבים, התחלופה פחתה, ימי המחלה ירדו והחברה חסכה משאבים רבים.

לשאלתי על מעורבות "לוטם" בקיבוצים, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, היא ענתה כי החברה פעילה גם בשיקום ארגוני ועסקי של קיבוצים ומועצות אזוריות בעוטף ובצפון, לעיתים בשיתופי פעולה עם גופים נוספים ובסיוע ממשלתי. היא אחראית על אותם שיתופי פעולה ורואה בהם ברכה גדולה בעיקר בזכות הידע המצטבר מהחשיפה לחברות רבות.

כמי שהקשיב לאחדים מהפודקאסטים שיזמה והנחתה סמדר בנושאי ניהול, מובנת הדרך הארוכה שעשתה ובה היא עדיין מתפתחת באופן אישי ומקצועי. מי שמתעניין, סמדר מזמינה להאזין לפודקאסט בהנחייתה "עולים למרפסת". ביני לבין עצמי, אני תוהה אם גם המערכות בגבעת-חיים איחוד זקוקות לניעור ורענון של יעוץ ארגוני מדי פעם, כמו סוגים אחרים של יעוץ העולים הון רב לקיבוץ.