כשקראנו בפייסבוק את מה שכתב אמיר דלומי על הטקסטים של דודו פארוק, חשבנו שהטקסט מדוייק. לא נצטט את הטקסט המקורי של פארוק אבל מספיק שתקראו את מה שאמיר (הנכד של ברטל וחיים ויקטור) כתב כדי להבין במה מדובר.

*******

בזמן שאורי קומאי, או דודו פארוק כמו שהוא נוהג לכנות את עצמו, זוכה למיליוני צפיות, נערות רבות מותקפות, מנוצלות ונאנסות, כאן בדיוק באותה הארץ.

ובאותו הזמן, בדיוק כאן, רשויות מקומיות מזמינות אותו להפליא במילותיו על מיטב הבמות הציבוריות כשאלפי נערות ונערים מקפצים ומדקלמים את מילותיו הדוחות, המשפילות והאלימות.

מתן במה ציבורית לזמר ולמילים שכאלה הוא חינוך לתרבות האונס, לא פחות.

במקום שבו נערים קופצים, רוקדים, שותים וצועקים בשיא ההתלהבות את מילותיו של פארוק, מתרחשות פגיעות מיניות. וגם למחרת. וגם בשבוע שאחרי. כי המסרים מחלחלים ומוטמעים במוחם של בני הנוער. הכל מותר, הכל לגיטימי.

וכל זה בבימת העיר, כאן אצלנו בשכונה, בפארק העירוני, במימון ציבורי.

אנחנו ב"עלם" מאמינים בחינוך למיניות מכבדת, בריאה שיוויונית ומדברים על כך עם נערים ונערות. ואם מישהי או מישהו נפגע, אנחנו כאן כדי להקשיב, לכוון, לתת סיוע.

www.Elem.org.il

*אמיר דלומי, חבר הקיבוץ ותושב השכונה החדשה, עובד סוציאלי במקצועו, משמש כסמנכ"ל עמותת "עלם" – עמותה לנוער במצבי סיכון.