בליל חמישי חורפי בחודש שעבר, חזרנו לילה אחד ללינה משותפת.

אחרי שבועות ארוכים של התארגנות, יצאה המשימה לדרך והיה מקסים.

בשעה 21:30 הגיעו הילדים למרכזון, שלערב אחד חזר להיות בית הילדים שלהם, ושם חיכינו להם עם תה חם ומתוק (מאד) ועוגיות פתי בר עם שוקולד.

מרותקים, הם ישבו והקשיבו לסיפורים שסיפרה להם עמליה שלמון, סבתא של אליה.

סיפורים על לינה משותפת וחיים בקיבוץ של פעם.

סיפורים יפים כמו שרק עמליה יודעת לספר.

אחרי הסיפורים הגיעה מיכל הרול של דניאל ויחד כולם שיחקו משחקי חברה של פעם. אושר.

אחרי הסיפורים והמשחקים הסתדרו הילדים עם מזרונים והתארגנו לשנת לילה.

את תפקיד המטפלת שאחראית על ההשכבה, עשתה בצורה מופתית לביאה, שנכנסה לדמות כאילו הכירה את זה מילדות (הזדמנות מעולה להגיד לה תודה).

את הלילה העבירו הילדים בשינה, כשבמרכזון ליד שומרים עליהם הורים בדמות של שומרת לילה.

בבוקר קמו הילדים לארוחת בוקר מעולה שהכינו להם דינה הרטמן של אדוה ויעל רוזנברג של יואב.

ארוחת בוקר של לחם מטוגן עם המון סוכר.

ארוחת בוקר של שבת, לפני שהולכים להורים.

אחרי האוכל נפגשנו עם ההורים והסבאים והסבתות ברחבה שליד חדר אוכל.

שם התחלקנו לשלוש קבוצות ויצאנו למשימה של הכרת הקיבוץ. היו תחנות, היו משימות ותמונות והיתה אוירה נפלאה.

והיו לנו גם עמי מדיני של נועם, דבורה חילי של גיל ודודו לנג של מתן שעזרו לנו עם המשימות. המון סיפורים וזכרונות שמענו, והיה מרתק.

את המשימה סיימנו בתמונה המסורתית על מדרגות בית וינה.

ושוב, אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהצטרף אלינו ותרם לנו מזכרונותיו היקרים.

לסיכום: היה נהדר, ויש לי תחושה שהילדים הבינו משהו ממה שהיה פה פעם, כיף.

תודה לכולם מהצוות:

Y שני, עומר, אליה ואור

Y יעל חילי, עומר מדיני, איילת שילה ואפרת אשל