מטבח תינוקות – שנים רבות עבדה בו מינה ברלב (אמא של ישראל ז"ל) וגם מרים שוורץ (אמא של דורית סיון). כאן בשלו דייסה (7%) לתינוקות שלא ינקו, ואוכל מתאים לתינוקות העוברים למזון מוצק כמו דייסת ירקות ודייסת פירות וכדורי בשר ראשונים. גם האמהות המיניקות קבלו כאן תוספת מזינה.

מטבח הילדים – בקבוץ המאוחד היה מטבח נפרד לגמרי מהמטבח הגדול. אצלנו הגיעו מוקדם מאד למסקנה שבעצם הילדים מסוגלים לאכול אוכל רגיל וזקוקים רק לתוספת מזון. שנים רבות הייתה כאן דבורה רשב"ם, והיא שדאגה לקבל אוכל מוכן מן המטבח הכללי ולחלקו לכלים של בתי הילדים. אלי העגלון, שכבר הוזכר, העביר את האוכל לגנים ולכיתות הכוללות. כמובן שהיו תוספות לילדים כמו חלבה וכו'. מטפלות הגיל הרך באו למטבח לקבל את האוכל המותאם לכל קבוצה וקבוצה.

מטבח הדיאטה – בקיבוץ כה גדול, היו כמובן מספר אנשים שסבלו ממחלות שונות כמו כיב קיבה וכו', וגם אנשים שסבלו מקלקול קיבה זמני, וכאלה שמשום מה לא סבלו את האוכל ההמוני. רות לוי (חמותה של נועה) בשלה יום יום מרק-בשר, עוף מכובס, לפתן פירות וכו'. לעתים הגיע מספר האוכלים ל50-40 איש.

חדר הלחם – יש אומרים שכאן היה מקור הבזבוז. כאן היו ארונות מלאי לחם, ומקרר שבו גבינה לבנה, וחלב. מקרר זה עמד לרשות החברים בכל שעות היום, וכל הנצרך, בא ולקח. זיכרו -הכל חפשי!

מטבח הורים – בקומה תחתונה, בכניסה נפרדת, היה מטבח ההורים. במשך השנים באו לקיבוץ הורי חברים שהיו רגילים לאוכל כשר. חיה פלושניק (אמא של בלהה), דאגה להכין להם אוכל כמיטב המסורת היהודית. כך שהמקום היווה גם מקום מפגש של ההורים אשר לא היו מעורים בחיי הקיבוץ.

 סרקתי את המטבח בהרחבה כדי להעלות זיכרונות, ושוב כדי להאיר לכולם שהקיבוץ הישן, הגדול השתדל לא לקפח את הפרט ולספק צרכיו של כל אחד ואחת.