מה משותף למשפחות הורוויץ, שחר, כהן, קראוס, בליך, לנדאו, פיינברג, תמי הורוויץ, שלומית נחמני ויהושוע זיו, עם כמה משפחות מגוש דן? התשוקה ליפן.

בשלהי הסתיו ביפן (כמו החורף כאן) יצאנו לטיול שהוא בעצם מסע גיאוגרפי, תרבותי, אנתרופולוגי, חברתי ותודעתי, לעולם אחר, קסום ביופיו, ייחודי בתרבותו ובאומנותו.

עקיבא הורוויץ יזם ואירגן את הקבוצה בעזרת שלי, מרל, יוסי, יזהר ואחרים. כפי שאמרו כל החבר'ה בסיכומו של הטיול, ה מארג החברתי היה משלים ומוצלח מאד, למרות הרקע השונה של המשתתפים.

שלכת

רובנו ראינו שלכת במקומות אחרים בעולם, אך השלכת שחווינו כאן הייתה משהו אחר; עומק הצבעים וגיוונם, עדינות העלווה, השילוב עם הנחלים, הנהרות, האגמים, הגבעות וההרים, לצד פארקים מעוצבים, פגודות מרשימות ולעיתים גם נוף עירוני, יצרו אפקט שחייבים לראות בפועל ולא רק בתמונות, כדי לקלוט את הקסם שהוא משרה. הוסיפו לכך את השקט, הניקיון, הטעם הטוב המתאפיין במידתיות וצניעות וקיבלתם שלכת יפאנית שאין כמוה בעולם.

היפנים

כתיירים ואורחים לרגע, לא ניתן לקבל מושג עמוק על דמות היפנים ואורחות חייהם. אך מהתרשמות אישית כתיירים, קשה שלא להבחין בכמה תכונות בולטות; על כל צעד ושעל נוכחנו בחריצות בלתי נלאית של היפנים: על קו הייצור במפעל "מזדה" שם ביקרנו וראינו איך העבודה מתבצעת בלו"ז קצר ותובעני ללא יכולת לשוחח בזמן העבודה וללא שיחות בטלפון שלא בהפסקות. במלונות, במסעדות ובחנויות בהן אתם רואים אותם עובדים ללא ליאות ביעילות, בנעימות ובאדיבות אין-קץ.

כעם, היפנים לא מגלים סממנים של כפייה או השתייכות דתית כובלת; עד כדי כך שסקרים שנערכו מצאו שאחוז גבוה מזהה את עצמו כנאמן לשתי הדתות העיקריות שם, שינטו ובודהיזם. חלק השינטו מוקדש בעיקר לאירועים חיוביים כמו לידה וחתונה והמרכיב הבודהיסטי מתבטא בטקסים הקשורים למשל למוות.

רוב המבקרים היפנים שראינו במקדשים המרשימים, בפגודות ובאתרים דתיים אחרים, לא התפללו או השתחוו שם והתייחסו בכבוד אך ללא טקסיות מיוחדת לאותם מקומות. בצד החברתי הבעייתי, ראינו את התמכרות רבים מבני הנוער לפאצ'נקו – מכונות משחקים רעשניות, צבעוניות וזוהרות באולמות ענקיים ומלאים בבני נוער ובמבוגרים; עד כדי כך שכ-20 אחוזים מהצעירים בגילאים 10-30, מגיעים למצב של חוסר תפקוד נורמלי עקב אותה התמכרות. המצב הוגדר ע"י רשויות החינוך, הבריאות והרווחה שם כבעיה לאומית איתה הם מנסים להתמודד.

אמנות יפנית

מסתבר שהאמנות היפנית שאינה מתפארת בשמות מפורסמים כמו ציירים המוכרים לנו בעיקר באירופה, היא כשלעצמה פשוט מדהימה בעומקה, יופייה, האסתטיקה והמסורת, לצד המודרני והמופשט שבה.

ראינו תערוכה מדהימה של יאיוי קוסמה, אמנית בת 90, שאושפזה במוסד פסיכיאטרי לבקשתה לאחר שחזרה מתקופה ממושכת ומטורפת שלה בניו-יורק, בשיא פריחתה האמנותית. התערוכה מוצגת בעיר הולדתה של יאיוי וכוללת פסלים מרשימים ויצירתיים, חלקם ענקיים, ציורים עם מוטיבים פסיכדליים ופמיניסטים ומייצגים המדהימים את העין האנושית, כולל שימוש מושכל ומרשים מאוד במראות ועצמים נייחים ובתנועה.

תערוכות נוספות ראינו במוזיאון הפתוח, המציג אמנים מובילים מרחבי העולם וגם מיפן במרחב הנוי הגני הפתוח. ולבסוף ראינו תערוכה ייחודית של אמן יצירת הקימונו היצירתי איצ'ירו קובוטה, שנועדה ברובה לתצוגה של הקימונו ולא ללבישתו. קשה לדמיין את עומק היצירה כאן אם אינך נוכח בה במו עיניך. הגן היפני האופייני המקיף תערוכה זו, הוא יצירת נוף מדהימה כשלעצמה.

הדרכה

אחדים מהמשתתפים בטיול היו כבר ביפן, נסעו לרבים מן האתרים והחוויות שאנחנו ראינו והגיעו לתובנה שטיול מודרך הוא משהו אחר לגמרי ומעשיר מהדרך בה הלכו בעבר. אותם מטיילים הבינו הפעם מה הם רואים וחווים בלי להסתפק בסימון וי על אתרים רבים.

זוהר, המדריך שהוביל והדריך חלק מחברי הקבוצה בטיולם לרוסיה, נבחר על-ידם להדריך את הטיול שלנו. כאדם הדובר את השפה היפנית, חי את תרבותה, התגורר ולמד את החיים שם, את ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הטבע והתרבות היפניים ומעל לכל חש תשוקה למקום ולתרבותו, הוא הצליח להנחיל לנו מעט מהידע הענק שלו בתחומים אלה והעביר את קסמה של הארץ הזו במסירות, רגישות וחוכמה שהפרו את כולנו וגרמו לנו להבין, להכיל ולהשתאות מארץ השמש העולה.