לפני כשנתיים ראיתי לראשונה את ספרה של ברכה ותהיתי על הטריגר לכתיבת ספר ילדים בהגיעה לגיל פנסיה. היא הזמינה אותי לשמוע על התהליך וגם על כמה דברים אחרים

"בסביבות 1972 סיימתי את לימודיי בסמינר 'אורנים' וקיבלתי  פעוטון עם ארבעה ילדים: דינה ויינאפל (לימים בראון) אמיתי לביא, דיצה צביון וירון וולף, אותם ליוויתי מבית היולדות ועד הגן. זה גיל בו רואים את ההתפתחות צעד צעד ואת השפעתי עליהם, כשיודעים ומבינים על מה להסתכל, כך שהעבודה מרתקת ומרגשת. באותו זמן שיפצו את הנהלת החשבונות והפכו אותה לגן ילדים, שם התבקשתי לפתוח גן חדש לו קראנו "גן רימון", על שום עצי הרימון לידו. התפקיד היה  מאתגר – ילדים והורים רבים יותר ועבודת צוות".

ברכה מספרת כי אהבה מאוד את העבודה בגן ובחינוך בכלל. "גננת זה תפקיד מדהים הדורש ידע בהיסטוריה, פסיכולוגיה וחינוך, מוזיקה, טבע, גאוגרפיה, תנועה, אמנות, יצירה, חשבון ועוד, תוך שאתה רואה איך הילדים מתגבשים מול עיניך ליצורים חברתיים. יצאנו החוצה אחרי גשמים וראינו איך נוצרות צורות קרקע בעקבות הגשם, שמעתי איתם את רשרוש עלי השלכת מתחת למגפיהם, 'ניגנו' על גדרות ושיתפתי אותם בתופעות טבע בהן הם השתלבו".

ברכה הייתה גננת כשש שנים, לפני שפנתה לריכוז תרבות ואז לריכוז חינוך. "בתפקידים אלו הייתי 'אדון-לסדר-היום-שלי' וכשהגעתי לגיל 40, עשיתי הסבה מקצועית לעבודה סוציאלית והתמחיתי בפסיכותראפיה וטיפול משפחתי. לימים, עבדתי במכון להתפתחות הילד בחדרה, שם יכולתי לשלב את הרקע החינוכי עם הרקע הטיפולי של לימודיי והנסיון שצברתי. לילדים איתם עבדתי, שמור אצלי מקום מיוחד בלב ותמיד, כשאני רואה מי מהם ברחבי הקבוץ או במקום אחר, ניצת בי משהו נעים".

סיפור הספר שכתבה מתחיל מהטיולים עם ילדי גן רימון לבריכה, שם שיחקה איתם ברכה "מחפשים את המטמון".

"הייתי מחביאה משהו כמו שקית ממתקים כשהם לא מסתכלים ולאחר שנתתי רשות, הם הסתובבו בשטח והיו צריכים לחפש את המטמון. כשמישהו מצא אותו, אסור היה לו לגלות לשאר, אלא רק לומר לי בסוד. האתגר של שמירת הסוד היה גדול מאוד עבורם, כשהם משתוקקים לספר לכולם ומי שעמד בכך קיבל צ'ופר על שמירת הסוד והגילוי".

באותה תקופה היה יצחק שקדי ז"ל מסתובב בקבוץ עם מצלמה. "הוא צילם באופן ספונטני מצבים ואנשים שונים, בלא שיהיו מודעים לכך מה שמוסיף, בעיני, אותנטיות לצילומים הלא מבויימים שלו. הוא היה צלם חובב בזמנים שלא היו פה כמעט מצלמות פרטיות (שלא לדבר על טלפונים ניידים עם מצלמה ש.כ.).

לאחר אחד מאותם משחקים בבריכה עם הילדים, מצאתי סט צילומים בתא הדואר שלי והיה מדהים לראות איך הוא תפס את הסיטואציות השונות במשחק. הוא לא ישב קרוב אלינו וככל הנראה, לא שמע אותנו (אחרת היינו מגלים אותו, לא?). שמרתי  את התמונות במגירה ולא עשיתי איתן דבר".

שנים רבות לאחר מכן, לאחר שברכה יצאה לפנסיה, היא התחילה ללמוד ציור אצל ורד נחמני.

"נזכרתי בצילומים של שקדי ובכך שהיה בהם משהו מיוחד. החלטתי לצייר את התמונות הללו ותוך כדי העבודה על הציורים, היו לי כמה תגליות באופן של הנחת הצבע על המצע ובכך שציירתי בצבעי שמן על נייר והשמן נספג בנייר ויצר מעין הילה מסביב לדמויות.

בדרך כלל אני מציירת בצבעי שמן על בד קנווס או על עץ ואז נוכחתי שקיים בתמונות איזה רצף, שיכול להיות סיפורי, שהוא סיפור המעשה של משחקי עם ילדי גן רימון. הוספתי מילים לתמונות המתארות את סיפור המעשה והקראתי/הראיתי אותו לנכדות שלי, כי רציתי לראות איך זה מתקבל. כשסיימתי לספר, שאלה אותי יובלי: 'אבל  מה הוא האוצר?' בכלל לא שמתי לב שלא כתבתי מה היה האוצר שהחבאתי. לא היה לי המשך לסיפור ולא התחשק לי להמציא משהו עכשיו, אז  החלטתי להשאיר את השאלה פתוחה לילדים והוספתי  דפים ריקים בסוף הספר, המזמינים ומאפשרים לילדים הקוראים אותו לצייר את האוצר אותו הם מדמיינים. ילדים אוהבים את זה מאוד והמשוב שאני מקבלת מהם הוא ממש מעולה".

מי שסייעה לברכה בפיתוח הרעיון העיצובי והפיכתו מחלום למציאות היא יעל (גושן) ויינברג העובדת בתחום העיצוב הגראפי. "כדי לראות איך זה נראה,  עשיתי את העותק הראשון ב'לופה', אך ברור היה שזה יהיה יקר מדי להדפיס כך עותקים רבים והסתבר שהדפסת ספר דרך בית דפוס  עליו המליצה לי יעל, תהיה סבירה יותר מבחינה כלכלית.  מאיה, בתם של אפרת ומאיר אשל, עזרה לי בעיצוב במחשב ובמהדורה השניה עזר לי בני, אדם, להוסיף קוד המאפשר כניסה לאתר שלי באינטרנט. אני מודה לכל מי שעזר לי כולל, כמובן, ורד נחמני שלימדה אותי לצייר".

מטרה עיקרית בהוצאת הספר במהדורה השנייה הייתה מתן מתנות במשפחה ולילדי ידידים רבים איתם ברכה שומרת על קשר, כשהיום זה כבר לנכדים ואפילו לנינים של חברים.

"כל ספרי ההוצאה הראשונה נמסרו ונמכרו ובמהדורה השנייה יש לי כבר הזמנות רבות ממספר הספרים אותם הוצאתי לאור, כשמטרת המכירה היא כיסוי חלק מהוצאות ההפקה. כל ילדי הגן, הנמצאים בספר, קיבלו עותק מהמהדורה הראשונה, כולל אלה שכבר לא כאן. כולם אהבו את זה ושמחו מאוד על כך ועכשיו הם מספרים את הסיפור לילדים שלהם".

ניתן לרכוש את הספר בעלות של 25 ש"ח אצל ברכה.