טוב לא ממש. נשים רבות גדשו את המועדון, באמת היו קצת מסאג'ים, שירה, כריכים טעימים, קטעים מרתקים, הרבה חיוכים, קיטורים על החיים וגם עצבות כזו שמרעידה את מיתרי הלב.

 והנה גם סרטון מהערב:

הריקוד המהמם של האחיות ברי בערב נשים בקיבוץ.

הקליקו כאן

יום בחיי / ענת תירוש

 Take#1

הספקתי הבוקר:

לרוץ ריצה של שעה

להעיר את כולם,

לסדר ת'בלגן.

חלב קר לקטן, סנדביצ'ים לגן.

להפעיל מכונת כביסה,

לתזכר את בעלי על תור לרופאה.

לארגן ארוחת צהריים,

בין לבין כותרת מהעיתון, או שתיים.

מקלחת זריזה,

התארגנות מהירה (אופס חור בחולצה, מהר… החלפה).

GPS / וייז לעבודה,

כי לכו תדעו איפה נמצא הפקק הבא.

והופ – אני במשרד,

הישרדות בוקר – היה ונגמר.

 

Take#2

בוקר טוב מחשב,

חישובים, ישיבות, פטפוטים

דיבורים, דיבורים, דיבורים..

יורים עליך, ענת… מהר… יורים…

ישיבת צוות, מו"מ קשוח עם ספק, עדכונים…

ארוחת צהריים (לפעמים מדלגים).

כמה טלפונים לסידורים אישיים

אוי… איך טס הזמן… כבר עוד שנייה

ל – take#3 עוברים…

Take#3

אחה"צ שלום, כאן ענת אלון-תירוש (בימים שאני בבית באור יום כמובן)

מה לפנינו היום? את מי מסיעים לאן?

בין לבין שיחות מהעבודה.

"איך היה בגן חמוד… הא… בכלל הייתה היום חופשה?"

אופס, כבר שמונה…

מכינים א.ערב זריזה,

מקלחת ומקווה שילך מהר למיטה…

Take#4

אהלן ערב/לילה – אני כבר רואה מעורפל

מי זה שם? בעלי? הוא נראה לי מוכר…

עדיין רץ לו ילד מסביב, בסלון

תכל'ס הוא יותר רענן ממני, כאילו רק התחיל את היום…

כך נראית שגרת יומה,

של אישה קרייריסיטית בזו המאה.

אישה שמזמן כבר לא (רק במטבח)

ואת זאת אנו חוגגים כך:

יום האישה הבינלאומי –

בויקיפידיה מגדירים, יום זה כך:

 "יום האישה הבינלאומי, שנקרא במקור "יום הפועלות הבינלאומי", מצוין ב-8 במרץ בכל שנה. מוקד החגיגות נע בין ציון כללי של כבוד ואהבה כלפי נשים לבין ציון ההישגים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של נשים…"

סוף ציטוט, ואני כך מוסיפה:

נשים, קרייריסטיות בעידן משוכלל,

הכול אפשרי אצלכן, הכול נראה קל…

נשים מובילות, קוראות תגר על זמן ושינה

קחו אויר, יום אחד בשנה:

פרגנו לעצמכן כוס קפה איכותי.

שתו אותו לאט… כשהוא עוד חם…

תוך קריאת YNET ולא עוד מסמך או סירקולר שרירותי…

מיחקו מהראש פתקים צהובים,

נתקו את הטלפון (גם בשירותים…).

וקחו אוויר… קחו נשימה ארוכה…

ובעצם, עשו כל יום…  פאוזה מהשגרה.

וכמה מילים בנימה אישית,

בסך הכל אני מאמינה, גם באם ישנם חסמים מסוימים, שאנו צריכות להיות מרוצות מהעובדה שיש בידנו היכולת לבחור, לתכנן ולהשפיע על חיינו.

אנו צריכות להיות מרוצות מההישגים שהגענו אליהם, כל אחת על פי הבחירות שלה.

היכולת להגשים, ולעשות כי השנים לא חוזרות, ואנו לא נעשות יותר צעירות.