החינוך של גח"א פועל במגוון מישורים ואתם בוודאי נחשפים לחלק מהם.

נקלענו למציאות לא מוכרת, מרחב בו צריך להמציא את האופן בו אנחנו מתנהלים. נאמר לנו כי המגיפה פוגעת במבוגרים מאוד, שהיא מדבקת מאוד וכי עלינו להתבודד ולסגור הכל. אז איך נהיה ביחד?

כשאנחנו מנסים ללמד את בני המצווה על מעגלי החיים הנושקים להם, אנחנו מדברים על "אני", "משפחתי", "קהילה", "הארץ" ועל "העולם". המציאות החדשה מחייבת אותנו לבחון היכן אנו ממוקמים היום במעגלים אלו ומה תפקידנו.

מרכזון ז-ט פעולת צבע 2020

במרחב "אני", אנחנו ממשיכים לשמור על הקשר עם הילדים, מתקשרים ומדברים כל הזמן. בנוסף, בונים ערוץ של קשר אל הקבוצה וחושבים ביחד איך להמשיך את האחריות שלנו גם בתנאים האלו.

אנחנו חיים כעת באופן משמעותי יותר במרחב הווירטואלי וחייבים לתרגל אותו לבניית קשר נוכח ומשמעותי: שולחים לבתים חומרי יצירה מוחשיים, משימות ואתגרים וביחד בונים קשר. חובתנו להתעמק בו ולהתעקש עליו.כמובן שאנחנו דואגים למשפחות ואם מובעת מצוקה, אנחנו כאן כדי לסייע.

הקבוצה הבוגרת של ילדי הקיבוץ (ז' – י"ב) כאן כדי לעזור. בהיבט המשפחתי ובהתאם למותר, אנחנו מצרפים נערה או נער למשפחה שיהיו קצת עם הילדים בגינה ויהוו מענה לצורך. כמובן שאנחנו גם ערים לצרכים אחרים.

ובהקשר "הקהילה" בעיתות משבר וחירום, במיוחד כשיש צורך לסייע למבוגרים, חשוב ביותר לחבר את בני הנוער לסייע לקהילה, משום שבני הנוער הם אחד המנופים  של הקהילה בזמנים אלו.

והם נרתמים למשימה! השארנו את המדריכים שלהם בעבודה והם עובדים במלוא המרץ. חשוב לציין כי העשייה של הבוגרים אינה מראית עין. היא אמיתית, יש בה צורך וערך והילדים מבינים את זה ובאים למלא תפקיד זה בשמחה ואחריות גדולה.

עבודת נוער בפרדס 2020

והיכן החבר'ה כבר נמצאים?

• קטיף אשכוליות בפרדס – זה יסתיים לצערי בקרוב.
• בענף הנוי – כצוות ביחד עם ניב, עובדים לכל דבר ועניין.
• מסייעים למשפחות – המבט על עשייה זו מעורר חום בלב ואומרים שחום הורס קורונה.
• צוות חיטוי – עוברים יום יום במקומות ציבוריים (בדואר, מול המרכולית, על מעקים ועוד) עם אקונומיקה, מים ואלכוהול ומחטאים.
• צוות שליחויות המרכולית – כצוות ההזמנות וגם צוות השליחויות.
• הם יחלקו פרחים למבוגרים לכבוד יום המעשים הטובים וחג פסח.

כאמור, המבט עליהם, מחמם לב וזו תרופה אמיתית. תרופה למה? לניכור, לציניות, לרגשות שליליים.

חינוך עושים במעשים, זה לא סתם משפט זו מציאות הנראית עתה לעין. עשייה חינוכית של מילים לא יוצרת כל שינוי וכל הטבעה. עכשיו זה זמן המעשים. כשאנחנו אומרים "ערבות הדדית", זה מה שהחבר'ה עושים. כשאנחנו אומרים שנתינה היא ערך מחיה – זה מה שהחבר'ה מרגישים בתהליך הזה. כשאנחנו אומרים שקהילה מחוברת אחד לשני, הם רואים את זה ביומיום.

מערכת החינוך נוכחת בתקופה זו.

הכל פתוח: הלב פתוח, החשיבה היצירתית פתוחה, היוזמה, העזרה לזולת, הכל פתוח ואנחנו צריכים להמציא עצמנו בכל זמן. זו העוצמה של חברה, לדעת להיות נכונה בכל תנאי.

שמחת ילדים 2020. צילום: אלכס קראוס

ועוד מילה.

זכינו שאנחנו כאן, שילדים יכולים לקבל את התפקידים האלו ולבצע אותם וזכינו שיש מי שמוכן לתת להם להתנסות. בלי מוכנות כזו, זה לא קורה. לכן חשובה הדו צדדיות: אנחנו שמוכנים ורוצים לתת וממול אלו המוכנים להתנסות ולקבל. (זה רמז).

לא דיברנו על הארץ והעולם בהבנה שמשק כנפי הפרפר משפיע וכך בתקווה נשפיע על הארץ והעולם.

ומילה לסיום:

תודה גדולה להורים של בנות הנוער ובני הנוער המאפשרים להם לבוא ולסייע בכל עניין ותודה גדולה לכל נערה ונער. תודה גדולה גם לצוותי מערכת החינוך העובדים ונוכחים ומסייעים לכל המערך הזה להתנהל.