בשנים האחרונות למדתי להפוך שאריות של אוכל לזהב אדמה משובח. ואם "עירניקית" כמוני יכולה להפיק זהב מהקרקע, גם אתן/ם יכולות/ים.
אנחנו יכולים לדבר ולדבר על איכות הסביבה, אבל רק מודעות ועשייה של רבים יובילו (אולי) לשינוי וכך נשאיר לצאצאינו כדור ארץ שלא יתכלה במהרה, אמן.
מה הוא קומפוסט?
בעברית קומפוסט היא "דשונת", שם חמוד ונעים אבל לקומפוסט שלי קוראים בּובּי (כך אני קוראת גם לבתי רות, בתור כינוי חיבה). מאחר ויש לי שני בורות לתהליך, יש לי שני בּובּי. נסו לתרגם לאנגלית ותבינו למה בת דודי מארה"ב התפקעה מצחוק.
קומפוסט הוא דשן עשיר הנוצר מזבל אורגני שהתפרק ואפשר להחזירו לקרקע ולטייב אותה. בטבע מתרחש תהליך תמידי ויעיל מאוד של מחזור אורגני, כאשר פסולת של אורגניזם אחד (למשל עלים שנשרו מעץ או פירות שנרקבו) משמשת כמשאב עבור אורגניזמים אחרים (למשל חיידקים וחרקים הניזונים מהעלים ומפרקים אותם חזרה לאדמה). כל הפירות, הירקות והצמחים יירקבו בסופו של דבר, אך כדי להחיש את התהליך ולמנוע ריקבון בלתי מבוקר, מפורקת הפסולת האורגנית על-ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר בתהליך שנקרא פירוק אירובי. (הסבר באדיבות ויקיפדיה).
כשאנחנו מכינים קומפוסט, אנחנו מחקים את התהליך הטבעי, רק בצורה מרוכזת ומבוקרת, על-מנת לקבל תוצרים מהירים יותר ובכמות גדולה יותר.
יש דרכים שונות לייצר קומפוסט – לרכוש מתקן ייעודי או לבנות אותו לבד (יש סוגים שונים) או בערימה (כמו שניב עושה) או עם תולעים אדומות. מן הסתם יש עוד שיטות. אני מייצרת קומפוסט בבורות וכראוי לארכיאולוגית, אני גם חופרת בבורות (הילדים שלי וחלק ממערכת העלון, אומרים שאני חופרת באופן כללי).
מתכון קומפוסט בבורות
- חפירת שני בורות בגודל של כמטר על מטר זה לצד זה. בור ראשון – נועד לזריקה אקטיבית של חומרים אורגנים. בור שני נועד ל"מנוחה" של החומר ולמעשה מדובר בעבודה פעילה של החומר ללא הוספה של חומרים.
- לצד הבורות מומלץ להכין ערימת חומרים יבשים כגון עלים, דשא גרוס וצמחים שהלכו לעולמם. אני לא שמה עשב שוטה שעקרתי.
- בבור הראשון יש לשים חומרים כגון: שאריות פירות וירקות, שאריות קפה, מים שהצטברו בבישול או בכיור (ללא סבון) קליפות ביצים (כדאי למעוך) תבניות ביצים חתוכות, ניירות מגבת משומשים, טישו משומש, מעט פחמים, לפעמים קצת שמן משומש. אני לא שמה שאריות אוכל מבושל כדי שלא יבואו בעלי חיים גדולים לחטט בבור ולהוציא ממנו מעדנים.
- חשוב ! אחרי כל פעם ששמים חומר רטוב מהמטבח, יש לפזר עליו חומר מהערימה היבשה. כך שנוצרת מעין עוגת קומפוסט בשכבות (קצת דומה לעוגת הביסקוויטים של שרה וכנראה טעימה יותר).
- פעם בכמה ימים מומלץ לערבב את הערימה ואם היא יבשה מדי, שופכים עליה מים. יש קסם בתהליך הזה. ככל שמוסיפים חומרים לערימה, היא תלך ותקטן, אבל בשלב מסוים נגיע לשלב בו הבור מלא.
- כשהבור הראשון מלא, מעבירים את תוכנו לבור השני ולא נוגעים בו, למעט אם חם מדי ואז נשקה אותו קצת באהבה. פעם בחודש אפשר לערבב כדי לראות מה המצב.
שימו לב, בערימה יהיו תמיד חיות קטנות שעובדות – תסמכו עליהן ותשמחו איתן, יש להן אוכל והן נותנות עבודה. אני מעדיפה קומפוסט ללא רימות הזבוב השחור וללא ג'וקים ולכן הערימה אצלי לא תמיד רטובה מאוד. אני קשובה לערימת הקומפוסט שלי ולמצב רוחה כשכמו כל דבר בחיים, זה ניסיון ותעייה. אם מסריח אפשר להוסיף חומר יבש (נסו את זה גם בעוד תחומים בחיים – אם מסריח תוסיפו חומר יבש:).
מתי הקומפוסט מוכן? אחרי כחודשיים עד ארבעה, כשהבור הראשון נראה כמו אדמה אוורירית ומתפוררת, בארומה נהדרת של אדמת יער לחה. יש מצב שיהיו בקומפוסט דברים שלא "התקמפסטו". אין בעיה, סננו את החומר וזרקו בנון שלנטיות לבור הראשון את מה שלא קומפסט. ועכשיו – פזרו סביב העצים והצמחים או ערבבו עם האדמה הקיימת. זה יעזור לצמחים וישפר את איכות הקרקע שלכם וכך תמשיכו ללא הפסקה ותתמכרו בוודאות.
*השם "היידי דה קומופסטלה" – באדיבות רם עפרון
Share this post
